זכות הקיום של המקדש

תשעה באב – תשע"ז
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
ביום שלישי הקרוב נגיע אל היום העצוב ביותר בלוח השנה היהודי ? תשעה באב. מאז חורבן בית המקדש, מתכנס עם ישראל ביום זה אל תוך עצמו, נזכר בעבר ומקווה אל העתיד. ביום זה מביע העם כולו את האבל הלאומי הקשה במספר דרכים: הימנעות מאכילה ושתיה; מרחיצה וסיכה; מנעילת נעלי עור ומקיום יחסי אישות. כל אלו הם ביטויים של אבל לאומי ואישי, שבאמצעותם אנו נכנסים אל תוך האווירה של העצב והאבל הראוי לתאריך זה. כל הביטויים הללו נוהגים החל מתחילת הערב הקודם (שני) ועד הערב שלאחריו.

 

 

בית המקדש שאת חורבנו נציין ביום זה, הוקם וחרב שתי פעמים. בפעם הראשונה נבנה בית המקדש במאה התשיעית לפנה"ס על ידי שלמה המלך, וחרב במאה החמישית לפנה"ס. בית המקדש השני, שחסרו בו כמה מהפרטים העיקריים שהיו בבית המקדש הראשון, כמו 'ארון הברית' ששכן בקודש הקודשים, נבנה על ידי היהודים שעלו מבבל שבעים שנה לאחר חורבן קודמו, וחרב בשנת 70 לספירה.
עיקרו של המידע הקיים בידינו אודות חורבן בית המקדש, נוגע לחורבן בית המקדש השני. זאת מהסיבה הפשוטה שככל שאנו עוסקים בתקופה מאוחרת, כך השתמר בידינו תיאור רב יותר. התיאור אודות חורבן בית המקדש הראשון השתמר בעיקר בתנ"ך, בכתבי הנביאים, ושם אנו נחשפים לאחד הוויכוחים המסעירים של התקופה, וויכוח שקדם לחורבן בית המקדש ובמרכזו עמדה השאלה: האם ייתכן שבית המקדש, ביתו של אלוהים עלי-אדמות, ייחרב?!
את התשובה ההיסטורית לשאלה זו אנו יודעים. בית המקדש אכן נחרב. אך שורשיו של וויכוח סוער זה, יסודותיו האידאולוגיים, רלוונטיים גם לאחר שהוויכוח הוכרע, וגם לאחר שחלפו אלפי שנים מהכרעת הוויכוח.
בתקופה שקדמה לחורבן, מתועד העם בתנ"ך כמי שנגוע בשלושת החטאים החמורים ביותר ביהדות: רצח, עבודת אלילים וגילוי עריות. באחד מקטעי התוכחה שנשא הנביא ירמיהו בפני העם מופיעים הדברים הבאים:
"כה אמר ה': …אל תבטחו לכם אל דברי השקר לאמר 'היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה'… אם עשו תעשו משפט… גר יתום ואלמנה לא תעשקו, ודם נקי אל תשפכו… ואחרי אלוהים אחרים לא תלכו… ושיכנתי אתכם במקום הזה…
"הגנוב, רצוח ונאוף… ובאתם ועמדתם לפניי בבית הזה… ואמרתם 'ניצלנו'?!… המערת פריצים היה הבית הזה?!"
(ירמיהו ז, ג-יא)
למקרא הדברים הללו אנו נחשפים לתפיסה שכנראה רווחה בימים ההם, הטוענת כי בית המקדש, ביתו של אלוהים עלי-אדמות, מוגן מפני חורבן. הנורמות השליליות ? עושק, רצח, עבודת אלילים, גניבה, רצח וניאוף ? שרווחו בקרב העם לא יביאו לפגיעה במקדש.
תפיסה זו רווחה בקרב העמים עובדי האלילים. האלים, כך לטענתם, אינם מתעניינים בערכי מוסר וצדק. המיתולוגיות הרבות אינן עוסקות בערכים, אלא באינטרסים וצרכים של האלים. מדוע שאלוהים יחריב את ביתו כתוצאה משחיתות הפושה בעם? אחד החוקים שרווחו בעולם העתיק מכונה (ביוונית) 'אסילום'. חוק זה קבע כי המקדש הוא מקום מקלט לפושעים. אדם שרצח את חברו יכול היה להימלט אל המקדש ולהינצל מעונש. בתפיסה ממנה נבע חוק זה, הייתה שהמקדש הוא מקום שבו חוקי הצדק האנושיים אינם נוהגים. ביתו של האל הוא מעל לכל ערך אנושי.
אך היהדות נלחמה עם תפיסה זו, ואנו קוראים בספר שמות (כא, יד) חוק מפורש האומר: "וכי יזיד איש על רעהו להורגו בעורמה ? מעם מזבחי תיקחנו למות". המנוסה אל המקדש והאחיזה בקרנות המזבח אינן מפקיעות את האדם מערכי המוסר והצדק. להיפך. קיומו של המקדש תלוי בכך שהנורמות החברתיות תואמות ערכים אלו. כאשר הנורמות עוותו, הוכיח הנביא את העם וקרא: "המערת פריצים היה הבית הזה?!".
אם קיומו של המקדש תלוי בערכי המוסר והצדק, עלולה לבוא שעה שבה אין למקדש זכות קיום. כך אכן אירע, למרבה הצער, ובכך עלינו להתבונן ביום האבל הלאומי ? תשעה באב. זוהי הזדמנות שלנו להתבונן האם אנו מקיימים את הערכים שבזכותם יכול המקדש להתקיים. האבל אמור להוביל אותנו להתבוננות פנימית, לתיקון של נורמות חברתיות, להפנמה של ערכי מוסר. רק תהליך שכזה יעשה אותנו זכאים לכינון המקדש מחדש בירושלים.

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת לך־לך

ירושלים
כניסה:
16:03
יציאה:
17:21
תל אביב
כניסה:
16:27
יציאה:
17:22
חיפה
כניסה:
16:13
יציאה:
17:21
באר שבע
כניסה:
16:28
יציאה:
17:23

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 14, 2024
בסיום המעמד שרו האלפים את שירת ‘אני מאמין’ ו'אחינו כל בית ישראל' בתפילה לחזרתם של החטופים, לרפואת הפצועים ולשלום
ח׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 12, 2024
ביום שני בערב ה-12/08/24 ליל תשעה באב תשפ"ד, מעמד קריאת מגילת איכה ואמירת קינות על ידי חזנים בנוסח עדות
ח׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 12, 2024
בגמר הצום (19:51) יחולק בכותל המערבי שתיה וכיבוד קל לאלו שמסיימים את הצום ברחבת הכותל המערבי.
ז׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 11, 2024
כשעוסקים בסיבות שהביאו לחורבן, אפשר לדבר על האירועים הפוליטיים.
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 6, 2024
נשא תפילה חרישית לצד אבני הכותל, ואף התרגש לראות את המניין המרכזי של תפילת 'יום כיפור קטן'
כ״ט במרחשון ה׳תשפ״ד
נובמבר 13, 2023
לאור הכרזת גדולי ומאורי הדור שליט"א על קיום יום תפילה וזעקה לישועת עם ישראל ביום סגולה של ערב ראש
כ״ב בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 3, 2024
חיילי המילואים של גדס"ר 6828 שיצאו לאחר שלושה חודשי לחימה והגיעו הישר לכותל המערבי
כ״ד בכסלו ה׳תשפ״ד
דצמבר 7, 2023
במעמד מרגש הוקדש מַעֲמַד הַדְלָקַת נֵר רִאשׁוֹן שֶׁל חֲנֻכָּה בְּסִימָן 'מַדְלִיקִים אֶת הָאוֹר לַחֲטוּפִים'.הודלקו 138 חֲנֻכִּיּוֹת, כמנין השבויים בתפילה
כ׳ בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 1, 2024
תפילת רבים לרפואתו של ראש ישיבת קול יעקוב שליט"א – והן קל כביר לא ימאס תפילת רבים
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 28, 2024
קיר המתחם את הר הבית שגם שימש כקיר תמך למשטח מלאכותי של הר הבית שנבנה בתקופת המלך הורדוס
כ״ב באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
אפריל 1, 2024
מבקרים יקרים, בשל שדרוג גג בית שטראוס המקום סגור זמנית למבקרים, מתחם כיבוד חלופי קיים במרפסת בית מורשת הכותל
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
א׳ במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 2, 2024
לאחר כניסתו לתפקיד: הרב הראשי לישראל הנבחר הרה"ג קלמן בר שליט"א הגיע הערב לרחבת הכותל המערבי ונשא תפילה מיוחדת
כ״ט בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 31, 2024
"שהחיילים ישובו לביתם בשלום": המשאלה המרגשת של הצנחן שהשתתף בשחרור הכותל המערבי לכותל המערבי באים במהלך השנה מיליוני מבקרים
כ״ט בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 31, 2024
נפתח ההרשמה לסיורי חנוכיות ברובע היהודי והשנה כמה סיורים חדשים למידע נוסף לחצו כאן 
כ״ח בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 30, 2024
לקראת חג חנוכה תשפ"ה (2024), הכנו עבורכם לוח זמנים שימושי עם כל התאריכים והמועדים החשובים שצריך לדעת.

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט