זכות הקיום של המקדש

תשעה באב – תשע"ז
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
ביום שלישי הקרוב נגיע אל היום העצוב ביותר בלוח השנה היהודי ? תשעה באב. מאז חורבן בית המקדש, מתכנס עם ישראל ביום זה אל תוך עצמו, נזכר בעבר ומקווה אל העתיד. ביום זה מביע העם כולו את האבל הלאומי הקשה במספר דרכים: הימנעות מאכילה ושתיה; מרחיצה וסיכה; מנעילת נעלי עור ומקיום יחסי אישות. כל אלו הם ביטויים של אבל לאומי ואישי, שבאמצעותם אנו נכנסים אל תוך האווירה של העצב והאבל הראוי לתאריך זה. כל הביטויים הללו נוהגים החל מתחילת הערב הקודם (שני) ועד הערב שלאחריו.

 

 

בית המקדש שאת חורבנו נציין ביום זה, הוקם וחרב שתי פעמים. בפעם הראשונה נבנה בית המקדש במאה התשיעית לפנה"ס על ידי שלמה המלך, וחרב במאה החמישית לפנה"ס. בית המקדש השני, שחסרו בו כמה מהפרטים העיקריים שהיו בבית המקדש הראשון, כמו 'ארון הברית' ששכן בקודש הקודשים, נבנה על ידי היהודים שעלו מבבל שבעים שנה לאחר חורבן קודמו, וחרב בשנת 70 לספירה.
עיקרו של המידע הקיים בידינו אודות חורבן בית המקדש, נוגע לחורבן בית המקדש השני. זאת מהסיבה הפשוטה שככל שאנו עוסקים בתקופה מאוחרת, כך השתמר בידינו תיאור רב יותר. התיאור אודות חורבן בית המקדש הראשון השתמר בעיקר בתנ"ך, בכתבי הנביאים, ושם אנו נחשפים לאחד הוויכוחים המסעירים של התקופה, וויכוח שקדם לחורבן בית המקדש ובמרכזו עמדה השאלה: האם ייתכן שבית המקדש, ביתו של אלוהים עלי-אדמות, ייחרב?!
את התשובה ההיסטורית לשאלה זו אנו יודעים. בית המקדש אכן נחרב. אך שורשיו של וויכוח סוער זה, יסודותיו האידאולוגיים, רלוונטיים גם לאחר שהוויכוח הוכרע, וגם לאחר שחלפו אלפי שנים מהכרעת הוויכוח.
בתקופה שקדמה לחורבן, מתועד העם בתנ"ך כמי שנגוע בשלושת החטאים החמורים ביותר ביהדות: רצח, עבודת אלילים וגילוי עריות. באחד מקטעי התוכחה שנשא הנביא ירמיהו בפני העם מופיעים הדברים הבאים:
"כה אמר ה': …אל תבטחו לכם אל דברי השקר לאמר 'היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה'… אם עשו תעשו משפט… גר יתום ואלמנה לא תעשקו, ודם נקי אל תשפכו… ואחרי אלוהים אחרים לא תלכו… ושיכנתי אתכם במקום הזה…
"הגנוב, רצוח ונאוף… ובאתם ועמדתם לפניי בבית הזה… ואמרתם 'ניצלנו'?!… המערת פריצים היה הבית הזה?!"
(ירמיהו ז, ג-יא)
למקרא הדברים הללו אנו נחשפים לתפיסה שכנראה רווחה בימים ההם, הטוענת כי בית המקדש, ביתו של אלוהים עלי-אדמות, מוגן מפני חורבן. הנורמות השליליות ? עושק, רצח, עבודת אלילים, גניבה, רצח וניאוף ? שרווחו בקרב העם לא יביאו לפגיעה במקדש.
תפיסה זו רווחה בקרב העמים עובדי האלילים. האלים, כך לטענתם, אינם מתעניינים בערכי מוסר וצדק. המיתולוגיות הרבות אינן עוסקות בערכים, אלא באינטרסים וצרכים של האלים. מדוע שאלוהים יחריב את ביתו כתוצאה משחיתות הפושה בעם? אחד החוקים שרווחו בעולם העתיק מכונה (ביוונית) 'אסילום'. חוק זה קבע כי המקדש הוא מקום מקלט לפושעים. אדם שרצח את חברו יכול היה להימלט אל המקדש ולהינצל מעונש. בתפיסה ממנה נבע חוק זה, הייתה שהמקדש הוא מקום שבו חוקי הצדק האנושיים אינם נוהגים. ביתו של האל הוא מעל לכל ערך אנושי.
אך היהדות נלחמה עם תפיסה זו, ואנו קוראים בספר שמות (כא, יד) חוק מפורש האומר: "וכי יזיד איש על רעהו להורגו בעורמה ? מעם מזבחי תיקחנו למות". המנוסה אל המקדש והאחיזה בקרנות המזבח אינן מפקיעות את האדם מערכי המוסר והצדק. להיפך. קיומו של המקדש תלוי בכך שהנורמות החברתיות תואמות ערכים אלו. כאשר הנורמות עוותו, הוכיח הנביא את העם וקרא: "המערת פריצים היה הבית הזה?!".
אם קיומו של המקדש תלוי בערכי המוסר והצדק, עלולה לבוא שעה שבה אין למקדש זכות קיום. כך אכן אירע, למרבה הצער, ובכך עלינו להתבונן ביום האבל הלאומי ? תשעה באב. זוהי הזדמנות שלנו להתבונן האם אנו מקיימים את הערכים שבזכותם יכול המקדש להתקיים. האבל אמור להוביל אותנו להתבוננות פנימית, לתיקון של נורמות חברתיות, להפנמה של ערכי מוסר. רק תהליך שכזה יעשה אותנו זכאים לכינון המקדש מחדש בירושלים.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בהעלתך

ירושלים
כניסה:
19:05
יציאה:
20:28
תל אביב
כניסה:
19:30
יציאה:
20:31
חיפה
כניסה:
19:19
יציאה:
20:32
באר שבע
כניסה:
19:27
יציאה:
20:28

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 14, 2024
בסיום המעמד שרו האלפים את שירת ‘אני מאמין’ ו'אחינו כל בית ישראל' בתפילה לחזרתם של החטופים, לרפואת הפצועים ולשלום
ח׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 12, 2024
ביום שני בערב ה-12/08/24 ליל תשעה באב תשפ"ד, מעמד קריאת מגילת איכה ואמירת קינות על ידי חזנים בנוסח עדות
ח׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 12, 2024
בגמר הצום (19:51) יחולק בכותל המערבי שתיה וכיבוד קל לאלו שמסיימים את הצום ברחבת הכותל המערבי.
ז׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 11, 2024
כשעוסקים בסיבות שהביאו לחורבן, אפשר לדבר על האירועים הפוליטיים.
ד׳ בתשרי ה׳תשע״ט
ספטמבר 13, 2018
החל ממוצאי שבת ועד למחרת היום בשעות המאוחרות של הלילה הגיעו יהודים מכל העדות והחוגים לציין את היום הקשה
ז׳ באב ה׳תשע״ט
אוגוסט 8, 2019
בימים האחרונים ניצפו שועלים מסוג שועל מצוי בדרום הכותל המערבי, מבדיקה שערכנו מול רשות הטבע והגנים נמסר כי שועלים
י״ב באב ה׳תשע״ט
אוגוסט 13, 2019
כ- 150,000 איש פקדו את הכותל המערבי בשבת חזון ובתשעה באב.
רבבות נהרו אל הכותל המערבי לרגל שבת חזון וצום
ו׳ באב ה׳תש״פ
יולי 27, 2020
לקראת תשעה באב שיחול השבוע ובו צפויים להגיע רבים אל רחבת הכותל המערבי לציין את היום הקשה במקום המסמל
כ״ד בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 30, 2024
רבי שלום שמואלי זצ"ל היה נוהג לפקוד את שריד בית מקדשנו 'הכותל המערבי' לעיתים תכופות במשך כל ימות השנה
כ״ה בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 26, 2024
הערב (ה') התקיימה הדלקת נר שני של חנוכה ברחבת הכותל המערבי בסימן 'ירושלים – אורו של עולם', ההדלקה התקיימה
כ״ט באב ה׳תשפ״ד
ספטמבר 2, 2024
מאז שעות הצהריים המוקדמות, אלפים מכל העדות והחוגים נהרו לרחבת הכותל המערבי לתפילת יום כיפור קטן, ובתפילות לחזרתם של
ז׳ באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 10, 2024
את הבדיקה עורך צוות בודקים בראשות מהנדסים, בפיקוחו ההלכתי של רב הכותל המערבי ובשיתוף רשות העתיקות.
ט׳ בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 9, 2025
דווקא מתוך חשכת הגלות האיומה, מהבשורות המרות על החורבן, יחזקאל מתאר מראה אחר.
ט״ו באייר ה׳תשפ״ה
מאי 13, 2025
טקס השבעת גבעתי יתקיים בתאריך 16/06/2025 בין השעות 14:00 עד לשעה 20:30
ה׳ בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 7, 2024
במהלך הביקור חברי הקונגרס נשאו תפילה חרישית לצד אבני הכותל, סיירו במנהרות ואף התרגשו להשתתף בכתיבת האותיות בספר תורה
ט״ז בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 14, 2025
קווים 1 ו-3 לכותל – שירות כל הלילה במהלך חול המועד פסח.
ט״ז בסיון ה׳תשפ״ה
יוני 12, 2025
בסיום הביקור המרגש הוענק לנשיא מיליי מטבע מקורי מתקופת המרד הגדול – משנת 70 לספירה
ט״ו בסיון ה׳תשפ״ה
יוני 11, 2025
שר החוץ של זמביה ביקר בכותל המערבי והביע תמיכתו ביחסים הדיפלומטיים עם ישראל תוך תפילה אישית בין אבני הכותל.
י״ד בסיון ה׳תשפ״ה
יוני 10, 2025
בסיום הביקור נשא הנשיא תפילה אישית, וחתם בספר המבקרים: "חירות לציון"
י״ג בסיון ה׳תשפ״ה
יוני 9, 2025
סיפורה של מרים מלמד אותנו לבקר מתוך אחריות – בלי לשון הרע, ובלי לפגוע.

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .