המזמור שבחר האב השכול לומר אחר התפילה

ברק אפשטיין מספר: היום עליתי עם המשפחה לכותל, גם לכבוד החנוכה ובאותה הזדמנות להודות על סיום חודשיים של מילואים ב"ה.

עומד יהודי עם ילדיו ליד אחת הבימות ברחבת הכותל ומלקט מניין למנחה. הצטרפנו.

בסוף התפילה פונה החזן לציבור ומבקש מהם להישאר לאמירת מזמור תהלים אחד לעילוי נשמת… בנו שנפל בשמחת תורה😢

אני כבר מצפה לשיר המעלות או משהו כזה אבל אותו יהודי – שבינתיים הספיק כבר לשבת שבעה גם על אימו ע"ה – מכריז שאנו עומדים לומר את מזמור לתודה, כי הוא רוצה להודות לקב"ה על 21 השנים 4 החודשים ועוד כמה ימים (לא זוכר כמה הוא אמר) שהוא זכה בבנו.
הוא אף הוסיף להביא את פירושו של הנצי"ב שההודיה צריכה להיעשות ברוב עם.
כמובן הצטרפנו אליו כל המניין לאמירת המזמור תוך שאנחנו משתוממים ומתפעלים מול עוצמות הרוח של האבא, שוודאי חלחלו גם לבן, דביר לישה הי"ד, לוחם בגדוד 51 שנפל בקרב במחסום ארז.