Getting your Trinity Audio player ready...
|
פרשת ויצא – תשפ"ד
הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת השבוע אנו קוראים על הליכתו של יעקב לחרן, מקום מגורי אחי-אמו, ששמו לבן. מערכת היחסים המסובכת וארוכת השנים הנרקמת בין יעקב ללבן, עומדת במרכזה של הפרשה. מצד אחד, יעקב נושא את שתי בנותיו של לבן, רחל ולאה, ועובד אצל לבן ברעיית הצאן. מצד שני, לבן מרמה את יעקב בכל הזדמנות, בין בתחום הכלכלי ובין בנושאים אחרים. שיא הרמאות הוא כאשר לבן מחליף את נשותיו של יעקב ומשיא אותו ללאה במקום לרחל, ומכריח את יעקב לעבוד אצלו שבע שנים נוספות כדי לשאת את רחל.
כך מתארת התורה את תגובתו של לבן כאשר הוא שומע על בואו של יעקב לחרן:
ויהי כשמוע לבן את שמע יעקב בן אחותו, וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו.
(בראשית כט, יג)
נראה כי לבן מרעיף אהבה על בן אחותו ומקבל את פניו בחום. אך חכמי המדרש פירשו את הדברים אחרת, כפי שמצטט רש"י:
וירץ לקראתו – כסבור ממון הוא טעון… ויחבק – כשלא ראה עמו כלום אמר שמא זהובים הביא והנם בחיקו; וינשק לו – אמר שמא מרגליות הביא והם בפיו.
מדוע חכמי המדרש לא רצו "לפרגן" ללבן? על פניו בסיטואציה הזו לבן מתנהג בצורה מושלמת, ומדוע לייחס לו כוונות זדוניות?
כמובן, התנהגותו של לבן בהמשך הסיפור, כאשר הוא מרמה שוב ושוב את יעקב ועושק אותו, מלמדת אותנו שלבן הוא לא הטיפוס החיובי והישר ביותר. אך האם בלתי אפשרי להעלות על הדעת שבמקרה הזה לבן התנהג בצורה חיובית?
נראה כי חכמי המדרש ביטאו בשפתם הציורית רעיון עמוק על עליבות האהבה של לבן. ייתכן שאילו היינו שואלים את לבן מדוע הוא מחבק ומנשק את יעקב, הוא היה משיב בכנות כי הוא עושה זאת מתוך אהבה לבן אחותו. אך אהבה עלולה להיות עלובה במיוחד, כאשר אדם שקוע באהבת עצמו ואזי גם כשהוא אוהב את הזולת הוא מבקש לשאוב רווח אישי. החיבוק שלו אינו אלא ניסיון לקבל משהו מן הזולת, בין אם זה רווח כספי ובין אם זו אהבה.
מהותה של אהבה היא היכולת של האדם לצאת מתוך עצמו ולראות את הזולת. אך אהבה מעוותת היא זו שמבקשת – לעיתים שלא במודע – לנצל את הזולת. זה עשוי להתבטא בצורה גסה או בצורה עדינה. גם אם מול יעקב בקשת הניצול הייתה עדינה, והייתה מידה של אמת בחיבוקים ובנשיקות שלבן הרעיף עליו.
בהמשך הפרשה אנו רואים כיצד נראית אהבתו של לבן לבנותיו: הוא סוחר בהן ומנצל את אהבתו של יעקב לרחל כדי להעצים את הונו הפרטי, ומכריח את יעקב לעבוד עבורו ארבע עשרה שנים תמורת הזכות לשאת את רחל.
לעומת זאת, על יעקב העובד אצל לבן תמורת נישואיו לרחל, נאמר "ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה". יעקב אינו חושב על עצמו. הוא אוהב את רחל אהבת אמת, ועבודה של שבע שנים נחשבת בעיניו מחיר זול עבור אהבה זו. ההרגשה שלו היא ששבע השנים הארוכות הן לא יותר מימים אחדים.
הפער בין יעקב ללבן מתבטא בכישרון לאהוב אהבת אמת. בעוד לבן אוהב אך בעומק ליבו חושב על רווחיו האישיים, יעקב אוהב אהבת אמת ואף לא חש הקרבה כאשר הוא עובד שנים ארוכות עבורה.