שו"ת שערי ציון חלק ד'
על שולחנו של הגאון הרב שמואל רבינוביץ שליט"א, רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים, נערמים שאלות רבות המופנות אליו על ידי מתפללים ומבקרים שבאים אל רחבת הכותל המערבי לשפוך צקון לחשם לפני בורא עולם. מגוון המבקרים המשתייכים לעדות שונות ונוהגים במנהגים שונים, גורם לשאלות כגון, מה דינו של חזן המתפלל בנוסח שונה מאשר שאר בני המניין? מה אופן החלוקה הנכון בין שני חיובים המבקשים להתפלל יחד? מה דין הוצאת ספר תורה כאשר רוב בני המניין כבר שמעו קריאת התורה? מה דינו של בעל קורא שאינו בקי בקריאה? והאם מותר להתפלל בליווי כלי נגינה?
לא רק שאלות כגון אלה עומדות לפתחו של רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים. הכותל המערבי, מחד מקום התפילה הקדוש ביותר לעם היהודי, ומאידך "בית תפילה לכל העמים", יוצר שאלות הלכתיות ייחודיות, לצד ספיקות כיצד יש לנהוג בכבוד הראוי ל"בית אלוקים" – "שער השמים". האם מותר להפנות את הגב לכותל המערבי? האם מותר לאכול ולשתות ברחבת הכותל המערבי? האם מותר לערוך ברית מילה בכותל המערבי? האם מותר לעצב תכשיט מאבני הר הבית? וכן מה דינו של עיוור המשתמש להילוכו בכלב נחיה, ובלעדיו אין הוא יכול לכוון את צעדיו, האם יכול הוא להיכנס בחברת כלבו אל רחבת הכותל? והאם ניתן לקיים מצות שילוח הקן בכותל המערבי?
גם בימי המועדים, כאשר אל הכותל המערבי באים רבבות מאחינו בני ישראל, אנשים נשים וטף, מתעוררות שאלות יחודיות במעגל השנה, כגון כשרות הסוכה בכותל המערבי. מצות שמחת בית השואבה בירושלים בזמן הזה. ברכת הרואה על נרות חנוכה בכותל, והאם מותרת הדלקת נרות חנוכה בעזרת הנשים על ידי נשים? שאלות כאלה ואחרות, מגוונות ורבות מספור הן השאלות שנידונות בספר חשוב זה.
כזכור לכולם, לפני כארבע שנים התנתקה אבן במשקל ארבע מאות ק"ג מהכותל המערבי ונחתה על הארץ בקול רעש גדול. הרב סוקר בספרו את האירוע הנורא והדיונים ההלכתיים בעקבות כך – הן לגבי החזרת האבן, הן לגבי חיזוק אזור הנפילה, כשמרנן ורבנן גדולי ישראל דנים עמו בענין זה. כמו גם הטיפול בסדיקה במשקוף בחלון בעזרת הנשים בכותל.
אך לא רק ענייני הכותל המערבי נידונים כאן בהרחבה, אלא גם עניינים הנוגעים במישרין או בעקיפין לשאר המקומות הקדושים. כגון, האם מותר להתפלל בקברי צדיקים בטלית ותפילין, או שמא יש בכך משום "לעג לרש"? האם מותרת וראויה הצבת מצלמות במקומות הקודשים? כמו כן, מנהג נפוץ לענוד חוט אדום מקבר רחל על היד כסגולה לשמירה. מה מקורה של סגולה זו והאם יש לנהוג בה? מתי יש לקרוא מגילת אסתר בקבר רחל? האם מותרת יציאה לחו"ל להשתטח על קברי צדיקים? והאם יש מקור שלא לעלות לקברי אבות או קברי צדיקים לאחר שלא עלו לשם במשך שנים?
חלק נוסף ומיוחד בספר, עוסק בהיבטים ההלכתיים שהתעוררו בעקבות נגיף הקורונה, ולמשל נידונו בו דיני קריאת התורה בעת הקורונה, דין ברכת כהנים במתחמי הקורונה, דין חיישני מדידת חום בשבת, טלטול תעודת זהות בשבת לצורך זיהוי, דין צירוף למניין על ידי עזרים אלקטרוניים. הוצאת ספר תורה לקריאה שלא כסדר, שלחלקם יש השלכות גם שלא בעת מגיפה.
על כל השאלות הללו, ועוד רבות, משיב הגאון הרב שמואל רבינוביץ' שליט"א בדרכו המיוחדת, כשהוא יורד ומעמיק תחילה אל שורשי הדברים ומקורותיהם, ובד בבד, נדבך אחר נדבך, הוא פורס בשיטתיות את היריעה בליבון מקיף של הנושא כולו, בידיעה רחבה ומעמיקה ובשפה בהירה וקולחת – עד למסקנת ההלכה ולתשובה הברורה היוצאת מן הדברים.
בשאלות רבות המובאות בספר, הציע הגאון הרב שמואל רבינוביץ' שליט"א את צדדי הספק בפני גדולי ישראל שליט"א, אשר התכתבו עמו בעניין. בחלופת מכתבי תשובותיהם עמו – המובאים אף הם בספר – הם שוקלים וטרים בדבריו במלחמתה של תורה עד לבירור ההלכה למעשה.
הגאון הגדול רבי אביגדור נבנצל שליט"א אשר עבר על כל התשובות ההלכתיות בספר זה כותב: "ראיתי בהתפעלות את ספרו אשר הראני, חלק נוסף מספר "שערי ציון", וכולו מחמדים, בנוי לתלפיות, דבר דבור על אופניו, כל שאלה מנומקת מהש"ס והראשונים ועד אחרוני האחרונים וקביעת הלכה למעשה ונימוקו עמו. ועברתי על כולו, והנני מסכים עמו על פסקיו ומסקנותיו". ומוסיף: "הנני לחזק את ידיו בהזדמנות זו על עמידתו בפרץ לשמור את מחנינו קדוש ולהגן על קדושת הכותל המערבי והמקומות הקדושים והכל ברוב תבונה וחכמה, במסירות ונאמנות לה' ולתורתו". כשאל דבריו הצטרף מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל לפני הסתלקותו.
אין ספק שכרך חדש זה – כקודמיו – יתפוס גם הוא מקום של כבוד בכותל המזרח של עולם התורה וההלכה, וכל מבקש דבר ה' – זו הלכה, ימצא בו את חפצו, יעשיר את ידיעותיו וירחיב את אופקיו.
לרכישת הספר
*רק 85 שקלים
-q42loyqb4tskg99xzl99o9h663j83l0jxldfqoq3v8.jpg "147_2")
