גדול כח מתנות עניים – מאגואיזם לאלטרואיזם

פרשת כי תבוא תשע"ז
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
  בפתיחתה של פרשת השבוע 'כי-תבוא' אנו קוראים על שתי מצוות 'חקלאיות', מצוות הנוהגות בארץ ישראל בלבד ועוסקות בעיצוב יחס האדם אל היבול הגדל בשדהו: המצווה האחת היא 'ביכורים' והשנייה היא 'מעשר-עני'.
Fundação do Patrimônio do Muro das Lamentações

מהו 'מעשר-עני'?

בכל שנה, לאחר שאדם הביא את יבולו מן השדה, עליו להפריש עשרה אחוזים מן היבול ולהעניק אותם לאחרים. מקבלי ה'מעשר' בכל אחת מן השנים אינם קבועים. התורה קובעת מחזור של שבע שנים, כאשר בשנה השלישית והשישית מקבלים את ה'מעשר' העשירונים התחתונים בחברה, האנשים שאין להם יכולת לכלכל את עצמם: הגר, היתום והאלמנה.

יש לזכור, כי בעולם העתיק, ובפרט בחברה שכלכלתה מבוססת על חקלאות, משפחה שלא עמד בראשה אב מפרנס, כמעט ולא הייתה בידה האפשרות להתפרנס בכוחות עצמה. לפיכך, יש לפרש את היתום והאלמנה המוזכרים במקרא כשם כללי לכל אדם שאין לו אפשרות כלכלית להתקיים ללא סיוע.

מעבר לתועלת החברתית שיש במצוות 'מעשר-עני', משמעותה של מצווה זו הינה התובנה העמוקה שרוכש החקלאי אשר מפריש באופן קבוע עשרה אחוזים מיבול שדהו ומעניק אותם לזולת. מעשה זה יש בו הצהרה כי בעלותו של החקלאי העשיר על היבול איננה בעלות מוחלטת. גם היבול אינו אלא מתנה שקיבל החקלאי מאלוהים, ועליו לחלוק אותו עם מי שלא זכה למתנה דומה.
לאחר הענקת 'מעשר-עני' [ושאר המעשרות הנוהגים בשנה זו ובשתי השנים שקדמו לה] נכתב בתורה טקסט אותו צריך החקלאי לקרוא, והוא כולל הצהרה על קיום מצוות המעשרות כהלכתה ולאחריה בקשה נרגשת מאלוהים שימשיך להעניק שפע כלכלי לעמו:
"ואמרת לפני ה' אלוהיך: …עשיתי ככל אשר ציוויתני! השקיפה ממעון קדשך, מן השמים, וברך את עמך את ישראל, ואת האדמה אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבותינו ? ארץ זבת חלב ודבש."
(דברים כו, יג-טו)
במבט ראשון, זוהי תפילה קלאסית שתוכנה הוא בקשה מאלוהים לברך את עמו המציית למצוותיו. אך הפרשן הגדול לתורה, רש"י (רבי שלמה יצחקי, צרפת, המאה ה-11), הבחין בייחודיות שבאה לידי ביטוי בסגנונה של בקשה זו. מהי אותה ייחודיות?
בשפה העברית, כמו בשפות רבות אחרות, קיימת תופעה של 'מילה נרדפת': שתי מילים או יותר, שיש להן משמעות זהה או דומה מאוד. לעיתים משמשות מילים שונות לאותה פעולה, אך בכל אחת מהמילים קיימת משמעות עמוקה לפעולה. כך, לדוגמא, ר?א?י?ה יכולה להיכתב במילים שונות שאחת מהן היא 'השקפה'.
על כך כותב רש"י את הדברים הבאים:
"כל 'השקפה' שבמקרא ? לרעה, חוץ מ'השקיפה ממעון קדשך', [מפני] שגדול כח מתנות עניים שהופך מידת רוגז לרחמים."
(רש"י לבראשית יח, טז)
מבדיקה מדוקדקת של כל מופעי המילה 'השקפה' בתנ"ך, הסיק רש"י כי זו משמשת במקרים שהראיה נבעה ממניע שלילי או הובילה לתוצאה שלילית. זאת מלבד מופע אחד, בפרשת השבוע, בה מבקש החקלאי מאלוהים: "השקיפה ממעון קדשך… וברך את עמך". ל'השקפה' זו לא יכול להיות מניע שלילי וגם לא תוצאה שלילית, כמובן.

מדוע, אם כן, נעשה שימוש במילה 'לא מתאימה' זו?

על כך השיב רש"י, כי סגנונה של בקשה זו מבטא את עומק משמעותה של הבקשה. על החקלאי לבקש בקשה נועזת: שגם אם יש סיבות שאלוהים יביט בחומרה על עם ישראל, יתהפך מבט זה למבט של רחמים ואהבה. היפוך מבוקש זה בא לידי ביטוי בשימוש החריג במילה שמשמעותה שלילית בדרך כלל, וכאן היא נאמרת במשמעות חיובית של ברכה ושפע.
עוד הסיק מכך רש"י, שדווקא במצוות 'מעשר-עני' ראוי לבקש היפוך שכזה. ומדוע? כי "גדול כח מתנות עניים". ההיפוך שעשה האדם בלבו כאשר העניק מיבול שדהו לזולת הנזקק, היפוך מאגואיזם לאלטרואיזם, ממצב בו שם אדם את עצמו במרכז אל מצב שבו מכיר אדם גם בתחושתו, צרכיו ומבטו של הזולת, הוא היפוך שמצדיק בקשה נועזת זו.
מפני שכאשר אדם בוחר בדרך של חסד וצדקה, הוא רשאי לבקש מאלוהים שאף הוא יעשה כן, ויהפוך את מידת הדין למידת רחמים.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בלק

ירושלים
כניסה:
19:07
יציאה:
20:28
תל אביב
כניסה:
19:31
יציאה:
20:31
חיפה
כניסה:
19:20
יציאה:
20:32
באר שבע
כניסה:
19:29
יציאה:
20:28

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י"ד אלול ה'תשפ"ד
ספטמבר 17, 2024
משה אינו מסתפק בהצגה קצרה של הברית ההדדית אלא מרחיב ומפרט מה כוללת הבחירה
י"ג אלול ה'תשפ"ג
אוגוסט 30, 2023
הפרשה מתחילה בשמחתו של האדם שנטע עצים וזכה לראות פירות גדלים בפרדסו. אדם זה מביא את הפירות הראשונים אל
ט"ז אלול ה'תשפ"ב
ספטמבר 12, 2022
המשנה במסכת ברכות מפרשת את הפסוק "ואהבת את ה' א-לוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך": הבה נעמיק
י"ד אלול ה'תשפ"א
אוגוסט 22, 2021
הרב הגאון שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
מנהיג האומה, משה, עומד להיפטר מן העולם, ועם ישראל –
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת כי תבוא – תשע"ו
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת כי תבוא מוקדשת ברובה לחיזוק הברית שכרת
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת כי תבוא תשע"ח
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
נאומו הארוך של משה רבינו, שחלקים ממנו נקרא
י"ג אלול ה'תש"פ
ספטמבר 2, 2020
פרשת כי תבוא
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
אחד המעמדות המיוחדים בהיסטוריה היהודית מתואר בפרשת השבוע 'כי־תבוא':
י"ד אלול ה'תשפ"א
אוגוסט 22, 2021
הרב הגאון שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
מנהיג האומה, משה, עומד להיפטר מן העולם, ועם ישראל –
ט"ו אלול ה'תשפ"ד
ספטמבר 18, 2024
אתמול התקיים ברחבת הכותל המערבי טקס השבעת טירוני הצנחנים מחזור אוגוסט 2024
כ"ט תמוז ה'תשפ"ד
אוגוסט 4, 2024
המונים במנין המרכזי של תפילת יום כיפור קטן המתקיימת מידי ערב ראש חודש בכותל המערבי. מאז שעות הצהריים המוקדמות,
כ"ט אב ה'תשפ"ד
ספטמבר 2, 2024
מאז שעות הצהריים המוקדמות, אלפים מכל העדות והחוגים נהרו לרחבת הכותל המערבי לתפילת יום כיפור קטן, ובתפילות לחזרתם של
ל' כסלו ה'תשפ"ה
דצמבר 31, 2024
ילדים יקרים, משפחות יקרות,   קראנו השבת בהפטרה את המילים העתיקות והנצחיות "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי
ט' תמוז ה'תשפ"ד
יולי 15, 2024
בסיום המעמד נשאו תפילה מרגשת להצלחת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לחזרתם של החטופים בשלום, לרפואת הפצועים ולהצלחת עם ישראל.
כ"א אייר ה'תשפ"ה
מאי 19, 2025
בס"ד הספד על  אייל חיימובסקי ז"ל ‏כ' אייר תשפ"ה הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים   אני
כ"ה כסלו ה'תשפ"ה
דצמבר 26, 2024
הרב הראשי לישראל הראשון לציון הרה"ג דוד יוסף שליט"א חיזק את משפחות החטופים ובירך את החטופים שישובו לשלום
ח' ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 6, 2025
ראש ממשלת אלבניה מר אדי רמה הגיע הערב (א') לביקור בכותל המערבי כחלק מביקורו המדיני בישראל.
י' תמוז ה'תשפ"ה
יולי 6, 2025
כשאדם מתרגל לא להסתכל בחייו של השני, גם החיים שלו עצמו הופכים להיות טובים יותר
ד' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 30, 2025
הכוח של האמונה הפשוטה – גם כשאין היגיון, גם כשקשה. פרשת חוקת מלמדת איך שורדים בזכות אמונה.
ג' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 29, 2025
טקס השבעה לכפיר ביום יום שני ה׳ בְּחֶשְׁוָן תשפ״ו (27/10/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
ג' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 29, 2025
טקס השבעה לבא"ח גבולות ביום יום שני ט״ו בֶּאֱלוּל תשפ״ה (8/9/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .