דברים של הלב

פרשת דברים - תשע"ו
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
השבוע אנו מתחילים לקרוא את ספר דברים. ספר זה, כשמו כן הוא, כמעט כולו עוסק  בנאומו המכונן של משה בפני עם ישראל טרם כניסתו לארץ הקודש. משה סוקר את קורות המסע במדבר, מעלה לקחים ותובנות, מעודד ומוכיח, צועק ולוחש, מייסר בשבט ומתחנן, משורר, מברך ואוהב. משה נפרד.
בת מצווה
אבל אנחנו, שמכירים את משה לא מהיום – ליווינו אותו לאורך כל שלושת חומשי התורה הקודמים – עומדים ותמהים: האם זהו משה שהיה “כבד פה וכבד לשון”, משה שאמר “לא איש דברים אנוכי”? (שמות ד, י) האם על שם האיש הזה שאיננו איש דברים נקרא ספר שלם מחמשת חומשי התורה; “ספר דברים“?!
אכן כן. יש דברים שלא נצרך להם פה. יש דברים שמדברים ישירות מתוך הלב.
משה, המנהיג הישיש בן המאה ועשרים שלא כהתה עינו ולא נס לחו (דברים ל”ד, ז), משה, שכסף כל כך להיכנס עמם לארץ החלומות – ארץ הקודש ונאלץ להשלים עם העובדה שלא יזכה לכך. שמודע לכך שהוא נמצא בימיו האחרונים ומתעלה על כאבו, וכל מגמתו היא לכוון את עמו לדרך הטוב ולבניינה הגשמי והרוחני של הארץ. שוטח בעת הזאת את ליבו בפני עמו, לא את אמרי פיו. ואולי באמת, ניתן לכנות את ספר דברים גם “ספר הלב”.
מצוות רבות המופיעות בארבעת חומשי התורה הקודמים שוב חוזרות ומופיעות בחומש דברים. אבל בחומש זה חופפת עליהן רוח חדשה וייחודית. רוח של עם שבונה את ארצו מתוך מגמה של בניית חברה מתוקנת, חברה המטיבה עם הפרט והכלל, חברה בה כל אדם מטיב עם חברו, עם עני ודל, גר, יתום ואלמנה. עם הציבור כולו.
ניקח לדוגמא את חג הסוכות. חג זה מוצג בספר ויקרא במילים הבאות:
“תחוגו את חג ה’ שבעת ימים… ושמחתם לפני ה’ אלוקיכם… בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות. למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה’ אלוקיכם.” (כ”ג, מ”ב – מ”ג)
לעומת זאת בספר דברים מוצג החג באור שונה לחלוטין:
“חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים… ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך. שבעת ימים תחוג לה’ אלוקיך במקום אשר יבחר ה’, כי יברכך ה’ אלוקיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך והיית אך שמח.” (דברים ט”ז, י”ג – ט”ו)
כאן אנחנו מוצאים בחג ענין חדש. מסר של אהבה ואחווה עם החלשים בחברה וטעם של שמחה בארץ הפורייה מתוך הכרת טובה והודאה לאלוקים שהעניק את כל הטוב הזה.
חג השבועות גם הוא מוזכר בספר דברים בסגנון דומה (דברים ט”ז), וכך גם מצוות רבות נוספות.
גם כשמוזכרת מצוות השבת בספר דברים, אנו מוצאים הדגשה נרחבת של הרוח הסוציאלית שבה:
“ויום השביעי שבת לה’ אלוקיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמורך וכל בהמתך וגרך אשר בשעריך, למען ינוח עבדך ואמתך כמוך. וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים…” (דברים ה’, י”ד)
רוח זו היא רוח ליבו של המנהיג הגדול שאוהב את עמו עד כלות ומשתוקק בטובתו של כל אחד – קטן כגדול, בטובתה של האומה. כדי להשמיע המיית לב שכזו לא צריך להיות איש של דברים, צריך להיות איש של לב.

מזכרות מהכותל המערבי

זמני היום בכותל המערבי לא׳ בתמוז ה׳תשפ״ב

זריחה:
סוף זמן תפילה:
חצות היום:
שקיעה:

לתרומה

זמני כניסת השבת

פרשת חקת

ירושלים
כניסה:
19:08
יציאה:
20:31
תל אביב
כניסה:
19:33
יציאה:
20:33
חיפה
כניסה:
19:34
יציאה:
20:35
באר שבע
כניסה:
19:31
יציאה:
20:31

עובדות מעניינות

רחבת הכותל שאנו מכירים כיום מכילה כ-60 אלף מתפללים. הרחבה משמשת מספר צורות של ביטוי קשר לירושלים כבית כנסת הקרוב ביותר לשרידי בית המקדש הראשון והשני, טקסים רשמיים של מדינת ישראל, השבעות מעמדי הקהל ועוד..
אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ל׳ בסיון ה׳תשפ״ב
יוני 29, 2022
המילים “כל בית ישראל” באות להדגיש שהבכי לא היה  רק של קבוצה מסוימת בעם. העם כולו נסחף אחר האבל
כ״ט בסיון ה׳תשפ״ב
יוני 28, 2022
“המשך חשיפת ערש הולדתו, תרבותו ומורשתו של העם היהודי. מפעים ומרגש. יישר כוח!” כך סיכם האלוף (מיל’) אמיר אשל,
כ״ט בסיון ה׳תשפ״ב
יוני 28, 2022
התרגשנו ללוות אותם בתפילתם המרגשת שריתקה את כלל המתפללים כולם
כ״ד בסיון ה׳תשפ״ב
יוני 23, 2022
התרגשנו ללוות את שגב רז,לציין הבר המצוה מאחלים הרבה נחת ושלא תדעו עוד צער!
No more articles to load

אתרי מנהרות הכותל

מבט אל העבר

מנהרות הכותל – מסלול האבן הגדולה (הקלאסי)

חדש – מסלול הגשר הגדול

מרכז שרשרת הדורות

המסע לירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

הזמן סיור