כשא-לוקים הפך לרגע להיות תלמיד של משה

פרשת דברים – תשפ"א


 

הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

השבוע בבית הכנסת נפתח בקריאת ספר 'דברים', החמישי והאחרון מבין חומשי התורה. רוב הספר הינו רצף נאומים של משה, אותם נאם לעם ישראל כשעמדו על סיפה של ארץ ישראל. כפי שקראנו בשבועות הקודמים, משה לא היה עתיד להוביל את העם אל הארץ המובטחת, לפיכך נאומים אלה היו נאומי פרידה והכנה. צוואה של המנהיג הדגול לקראת חייהם של ישראל כעמו של א-לוקים, בארצו של א-לוקים.

בפרשת דברים משה מתמקד בשנות הנדודים של עם ישראל במדבר, ובאירועים ובקשיים שליוו אותם. בכל אירוע שתיאר משה טמון מסר לעם לקראת בואם אל ארץ הקודש. משה מספר – בין השאר – על מלחמות סיחון ועוג, אותן מלחמות שאירעו באותה שנה, שבהן ניצחו ישראל את מלכי האמורי האימתניים שמלכו בעבר הירדן המזרחי, וכבשו את ארצם.

משה מספר, כי א-לוקים פנה אליו ואמר:

קומו סעו ועברו את נחל ארנון, ראה נתתי בידך את סיחון מלך חשבון האמורי ואת ארצו, החל רש, והתגר בו מלחמה.
(דברים ב, כד)

מלכים אמוריים אלה, היו חלק מן התוכנית הא-לוקית להשמיד את שבעת עמי האזור, ולתת את ארצם לישראל. עמים אלה – כפי שמתואר בהמשך ספר דברים – היו עובדי אלילים מן הזן היותר נחות, ואורח חייהם היה מלא בשחיתות מוסרית וערכית.

אך לא כמצופה, משה אינו מיישם באופן מידי הוראה זו, אלא שולח קודם לסיחון מלך האמורי מסרים של שלום:

ואשלח מלאכים ממדבר קדמות, אל סיחון מלך חשבון, דברי שלום לאמור: אעברה בארצך, בדרך בדרך אלך, לא אסור ימין ושמאול… עד אשר אעבור את הירדן, אל הארץ אשר ה' א-לוקינו נותן לנו.
(דברים ב, כו-כט)

בסופו של דבר, לא זו בלבד שסיחון סירב לתת לעם ישראל לעבור בגבולו, הוא יצא לקראתם לקרב. קרב זה הסתיים בניצחונם המוחץ של ישראל, ובכיבוש ארצו של סיחון.

מדוע שלח משה בתחילה מסרים של שלום אל סיחון, ורק אחר כך – כשלא הייתה ברירה – נלחם כנגדו? מדוע סטה משה מן ההוראה הא-לוקית?

חכמי המדרש מתייחסים לשאלה זו, ותשובתם מדהימה ומפתיעה כאחד:

זה אחד משלושה דברים שאמר משה לפני הקדוש ברוך הוא, ואמר לו: 'לימדתני'! …כשאמר לו הקדוש ברוך הוא: עשה מלחמה עם סיחון, אפילו הוא אינו מבקש לעשות עימך, את תתגרה בו מלחמה… ומשה לא עשה כן, אלא מה כתוב למעלה? "ואשלח מלאכים!" אמר לו הקדוש ברוך הוא: "חייך! (לשון שבועה), שאני מבטל דבריי ומקיים דבריך", שנאמר (דברים כ, י): "כי תקרב אל עיר להילחם עליה – וקראת אליה לשלום"…
(מדרש רבה במדבר יט, לג)

חכמי המדרש מתארים, כי באירוע זה התנהל דיאלוג בין א-לוקים למשה: א-לוקים ביקש כי משה יפתח במלחמה עם סיחון, ואילו משה פתח בנסיונות לשלום. היינו מצפים שכעת יבוא כעס מצידו של א-לוקים על מעשה עצמאי זה של משה. אולם ההיפך קרה: לא זו בלבד שא-לוקים קיבל את דרכו זו של משה, אלא אף קבע אותה כמצווה בתורה, כצורת התנהלות לכל הדורות: כשמתנהל סכסוך בין עמים וארצות, יש לשאוף ולנסות לפתור אותו בדרכי שלום, ורק אם כושלים ניסיונות השלום יש לפתוח במלחמה.

דברים אלו של חכמי המדרש יש בהם בכדי להאיר זווית מבט חדשה ביחס לעמידתו של האדם מול הא-ל: אמת היא שא-לוקים יודע-כל, וכל-יכול; אמת היא שיש ללכת אחר ציוויו ומשפטיו; אולם ישנם מקרים שבהם מצפה א-לוקים מן האדם – כמובן אדם שמעלתו הרוחנית גדולה כמשה רבינו – להעמיד עמדה משלו כלפי א-לוקים, זאת כאשר הוא בא בשם הצדק האבסולוטי. משה, כמנהיגו של העם, כשוחר הצדק וכתלמידו של א-לוקים, טוען כי הצדק מחייב דרך אחרת, וא-לוקים מגיב לא פחות מאשר את התגובה הבאה: "לימדתני!"

לא פחות מכך, בדברים אלה טמון מסר עוצמתי אף יותר מן הראשון: ענוותנותו הבלתי-נתפסית של א-לוקים. יוצר העולם ובורא הכל, א-לוקי האמת והצדק, יוצר לב כל בני האדם – מסוגל להטות אוזן אל טיעוניו של אדם יציר כפיו, ולומר לו: "לימדתני!"

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת פינחס

ירושלים
כניסה:
18:59
יציאה:
20:19
תל אביב
כניסה:
19:24
יציאה:
20:22
חיפה
כניסה:
19:12
יציאה:
20:23
באר שבע
כניסה:
19:22
יציאה:
20:20

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
  נשיא ארגון 'מסע ישראלי' האלוף במיל' אליעזר שקדיומדריכי הארגון הגיעו לסיור וביקור בכותל המערבי. בסיום הביקור אמר שקדי
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
האחים התקבלו בחום ואהבה על ידי המתפללים והמבקרים שנכחו ברחבת הכותל באותה העת, ויחד נשאו תפילה עבור שחרורם המהיר
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 17, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
"מורי/ות דרך יקרים! הנכם מוזמנים/ות להשתתף בהשתלמויות המיועדות לקהל מורי/ות הדרך ומוכרות ע"י משרד-התיירות לצורך חידוש הרשיון.
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
כ״ז בתשרי ה׳תשפ״ד
אוקטובר 12, 2023
הערב (ה) יתקיים בשעה 20:00, מעמד מרגש בו ידליקו נרות כמספר הנרצחים במלחמת ״חרבות ברזל״.
ח׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
נובמבר 21, 2023
המעמד החל עם כתיבת האותיות בספרי התורה, שנפרסו ברחבת הכותל, כאשר המוני עם ישראל ובני המשפחות נטלו חלק בכתיבת
ג׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 9, 2024
פעמים רבות אנו מביטים על התורה בהערכה, אך מרחוק. וודאי, התורה יקרה לנו, אך היא מדברת אל אנשים מרוממים
כ׳ באב ה׳תשפ״ג
אוגוסט 7, 2023
במהלך ביקורו בישראל הגיע חבר הקונגרס האמריקאי מר טים ראיין לביקור בכותל המערבי, לאחר הסיור במנהרות הכותל סיפר כי
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 14, 2024
מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַא-דני כָּל הָאָרֶץ.
ג׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 9, 2024
במהלך החג נוהגים אלפים להתפלל בבוקרו של חג השבועות תפילת ותיקין ברחבת הכותל המערבי, ורבים אחרים עושים זאת במהלך
כ״ד בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 30, 2024
רבי שלום שמואלי זצ"ל היה נוהג לפקוד את שריד בית מקדשנו 'הכותל המערבי' לעיתים תכופות במשך כל ימות השנה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
מנהג בני עדות המזרח להתחיל לאומר את הסליחות מראש חודש אלול השנה 04/09/2024 עד ערב יום הכיפורים השנה 11/10/2024
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
בסיום המעמד נשאו תפילה מרגשת להצלחת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לחזרתם של החטופים בשלום, לרפואת הפצועים ולהצלחת עם ישראל.
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
לשם מה התורה מספרת לנו את סיפורו של בלעם? וכי הייתה לעם ישראל סיבה אמיתית לחשוש מפני קללתו של בלעם?
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
No more articles to load

סיורים בירושלים