כשא-לוקים הפך לרגע להיות תלמיד של משה

פרשת דברים – תשפ"א


 

הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

השבוע בבית הכנסת נפתח בקריאת ספר 'דברים', החמישי והאחרון מבין חומשי התורה. רוב הספר הינו רצף נאומים של משה, אותם נאם לעם ישראל כשעמדו על סיפה של ארץ ישראל. כפי שקראנו בשבועות הקודמים, משה לא היה עתיד להוביל את העם אל הארץ המובטחת, לפיכך נאומים אלה היו נאומי פרידה והכנה. צוואה של המנהיג הדגול לקראת חייהם של ישראל כעמו של א-לוקים, בארצו של א-לוקים.

בפרשת דברים משה מתמקד בשנות הנדודים של עם ישראל במדבר, ובאירועים ובקשיים שליוו אותם. בכל אירוע שתיאר משה טמון מסר לעם לקראת בואם אל ארץ הקודש. משה מספר – בין השאר – על מלחמות סיחון ועוג, אותן מלחמות שאירעו באותה שנה, שבהן ניצחו ישראל את מלכי האמורי האימתניים שמלכו בעבר הירדן המזרחי, וכבשו את ארצם.

משה מספר, כי א-לוקים פנה אליו ואמר:

קומו סעו ועברו את נחל ארנון, ראה נתתי בידך את סיחון מלך חשבון האמורי ואת ארצו, החל רש, והתגר בו מלחמה.
(דברים ב, כד)

מלכים אמוריים אלה, היו חלק מן התוכנית הא-לוקית להשמיד את שבעת עמי האזור, ולתת את ארצם לישראל. עמים אלה – כפי שמתואר בהמשך ספר דברים – היו עובדי אלילים מן הזן היותר נחות, ואורח חייהם היה מלא בשחיתות מוסרית וערכית.

אך לא כמצופה, משה אינו מיישם באופן מידי הוראה זו, אלא שולח קודם לסיחון מלך האמורי מסרים של שלום:

ואשלח מלאכים ממדבר קדמות, אל סיחון מלך חשבון, דברי שלום לאמור: אעברה בארצך, בדרך בדרך אלך, לא אסור ימין ושמאול… עד אשר אעבור את הירדן, אל הארץ אשר ה' א-לוקינו נותן לנו.
(דברים ב, כו-כט)

בסופו של דבר, לא זו בלבד שסיחון סירב לתת לעם ישראל לעבור בגבולו, הוא יצא לקראתם לקרב. קרב זה הסתיים בניצחונם המוחץ של ישראל, ובכיבוש ארצו של סיחון.

מדוע שלח משה בתחילה מסרים של שלום אל סיחון, ורק אחר כך – כשלא הייתה ברירה – נלחם כנגדו? מדוע סטה משה מן ההוראה הא-לוקית?

חכמי המדרש מתייחסים לשאלה זו, ותשובתם מדהימה ומפתיעה כאחד:

זה אחד משלושה דברים שאמר משה לפני הקדוש ברוך הוא, ואמר לו: 'לימדתני'! …כשאמר לו הקדוש ברוך הוא: עשה מלחמה עם סיחון, אפילו הוא אינו מבקש לעשות עימך, את תתגרה בו מלחמה… ומשה לא עשה כן, אלא מה כתוב למעלה? "ואשלח מלאכים!" אמר לו הקדוש ברוך הוא: "חייך! (לשון שבועה), שאני מבטל דבריי ומקיים דבריך", שנאמר (דברים כ, י): "כי תקרב אל עיר להילחם עליה – וקראת אליה לשלום"…
(מדרש רבה במדבר יט, לג)

חכמי המדרש מתארים, כי באירוע זה התנהל דיאלוג בין א-לוקים למשה: א-לוקים ביקש כי משה יפתח במלחמה עם סיחון, ואילו משה פתח בנסיונות לשלום. היינו מצפים שכעת יבוא כעס מצידו של א-לוקים על מעשה עצמאי זה של משה. אולם ההיפך קרה: לא זו בלבד שא-לוקים קיבל את דרכו זו של משה, אלא אף קבע אותה כמצווה בתורה, כצורת התנהלות לכל הדורות: כשמתנהל סכסוך בין עמים וארצות, יש לשאוף ולנסות לפתור אותו בדרכי שלום, ורק אם כושלים ניסיונות השלום יש לפתוח במלחמה.

דברים אלו של חכמי המדרש יש בהם בכדי להאיר זווית מבט חדשה ביחס לעמידתו של האדם מול הא-ל: אמת היא שא-לוקים יודע-כל, וכל-יכול; אמת היא שיש ללכת אחר ציוויו ומשפטיו; אולם ישנם מקרים שבהם מצפה א-לוקים מן האדם – כמובן אדם שמעלתו הרוחנית גדולה כמשה רבינו – להעמיד עמדה משלו כלפי א-לוקים, זאת כאשר הוא בא בשם הצדק האבסולוטי. משה, כמנהיגו של העם, כשוחר הצדק וכתלמידו של א-לוקים, טוען כי הצדק מחייב דרך אחרת, וא-לוקים מגיב לא פחות מאשר את התגובה הבאה: "לימדתני!"

לא פחות מכך, בדברים אלה טמון מסר עוצמתי אף יותר מן הראשון: ענוותנותו הבלתי-נתפסית של א-לוקים. יוצר העולם ובורא הכל, א-לוקי האמת והצדק, יוצר לב כל בני האדם – מסוגל להטות אוזן אל טיעוניו של אדם יציר כפיו, ולומר לו: "לימדתני!"

 

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת משפטים

ירושלים
כניסה:
16:50
יציאה:
18:08
תל אביב
כניסה:
17:14
יציאה:
18:10
חיפה
כניסה:
17:00
יציאה:
18:09
באר שבע
כניסה:
17:15
יציאה:
18:10

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ב׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 6, 2024
מדוע הסכים א-לוקים לבקשת העם שלא הייתה טובה בעיניו? מדוע לא הורה למשה להשיב לעם תשובה ברורה?
כ״ח בתמוז ה׳תשפ״ג
יולי 17, 2023
משה רבינו מתאר בדברים אלו את הקמת מערכת המשפט והחוק בעם ישראל, מערכת שהוקמה שנים רבות לפני שעם ישראל
ד׳ באב ה׳תשפ״ב
אוגוסט 1, 2022
לאחר המילים "בעבר הירדן" המציינות את המקום שבו נשא משה את נאומיו לעם ישראל, מופיעה רשימה של שמות מקומות
כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019
פרשת דברים – תשע"ו
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
השבוע אנו מתחילים לקרוא את ספר דברים. ספר זה, כשמו
י״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 28, 2024
אבידה גדולה היא לעם היהודי! פעולותיו יעמדו לעד וזכרו הטוב לא ישכח. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
י״ב באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 15, 2024
תפילות מהלב: עשרות אלפי פתקים מרגשים פונו מהכותל לקראת השנה החדשה – עלייה יוצאת דופן בפתקים מישראל
כ״ה בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 26, 2024
מאותו סיפור עברו למעלה מאלפיים שנה. ומשכך אנו עלולים לתהות על מהות השמחה הזו בזמננו אנו.
ג׳ באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 6, 2024
במהלך הביקור, ראש הממשלה נשא תפילה חרישית לצד אבני הכותל, כתב פתק אישי והטמין אותו בין אבני הכותל וחתם
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
ז׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 11, 2024
כשעוסקים בסיבות שהביאו לחורבן, אפשר לדבר על האירועים הפוליטיים.
כ״ז בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 3, 2024
ביומו הראשון בתפקיד מ"מ נשיא מועצת הרבנות הראשית, הגיע הרב יעקב רוז'ה לכותל המערבי ונשא תפילה מיוחדת "שלא יארע
י״ג בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 13, 2025
עדכון עבודות ברחבת הכותל המערבי הקרן למורשת הכותל המערבי מודיעה כי במסגרת תהליך פיתוח ושדרוג רחבת הכותל, החל מהיום
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
דרך ארץ קדמה לתורה – סיפורו של יתרו מלמד אותנו שקבלת השונה, אהבת הגר ומידות טובות הן הבסיס האמיתי
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
"עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים". דוד המלך, משורר התהלים , מתפעל דווקא מהשערים. לא מהארמונות, לא מהחומות – אלא
י״א בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 9, 2025
משמרת תהילים יומית בכותל המערבי למען שיבת החטופים – עם ישראל מתאחד בתפילה עד שישובו כולם!
ז׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 5, 2025
לתשומת ליבכם! בין הימים ראשון עד רביעי, ב'–ה' באדר תשפ"ה (2–5 במרץ 2025) יתבצעו עבודות בינוי ובטיחות במנהרות הכותל

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט