להיות "יד של א-לוקים"

הכותל המערבי

בשלח – תש"פ
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
נקודת הפתיחה של פרשת 'בשלח' היא יציאת עם ישראל ממצרים, מעבדות לחירות. אך כאשר ממשיכים לקרוא את הפרשה, מגלים כי היציאה עדיין לא הייתה מושלמת. לאחר מספר ימים של צעידה, גילו העבדים-לשעבר כי החירות אינה מובטחת להם. הצבא המצרי ובראשו המלך פרעה, יצא לרדוף אחרי עם ישראל והשיג אותם חונים על שפת ים סוף. המלכודת הייתה מושלמת: הים מלפנים והצבא המצרי מאחור.

סוף הסיפור מוכר בשם "קריעת ים סוף". הים נחצה והפך ליבשה שבה יכלו בני ישראל להתקדם. המצריים שחנו מאחוריהם לא נסוגו. הם המשיכו לרדוף אל תוך השביל היבש שבתוך הים. אלא שאז, מיד לאחר שהישראלי האחרון עלה על הגדה השנייה של הים, הוצף השביל היבש במים והצבא המצרי טבע למוות יחד עם מרכבותיו וכלי נשקו.

לסוף מוצלח יותר מזה לא יכלו היהודים לקוות. כאשר נפלטו גופותיהם של המשעבדים המצריים, האדונים-לשעבר, המענים והמתעללים – פצח העם בשירה, היא "שירת הים" הכתובה בפרשת השבוע ונאמרת בכל יום בתפילת שחרית.

בשירה נשגבת זו הביע העם את שמחתו ואת הכרתו בניסים שעשה א-לוקים עבורו. מתוארת בה המצוקה והישועה, זדוניותו של פרעה מול אהבתו וישועתו של א-לוקים. אך מתואר גם ייעוד:

"תביאמו ותיטעמו בהר נחלתך

מכון לשבתך פעלת, ה'

מקדש – ה' כוננו ידיך"
(שמות טו, יז)

במילים אלו הביע העם את ההכרה כי היציאה לחירות איננה מטרה סופית. החירות נחוצה וחיונית כדי להתקדם אל השלב הבא: להגיע אל ארץ ישראל ולבנות בה מדינה יהודית עצמאית שבמרכזה מתנוסס בית המקדש, על הר המוריה בירושלים.

אכן, התקווה היהודית המוכרת, הבאה לידי ביטוי בתפילה "שייבנה בית המקדש במהרה בימינו", החלה כבר אז, על הגדה של ים סוף. בית המקדש נבנה, עמד על תילו מאות שנים ונחרב. שוב הוא נבנה ושוב נחרב. ומאז לא שכח העם היהודי את השאיפה לראות את בית המקדש ניצב לתפארה בירושלים.

מדרש מעניין, מגלה רובד נוסף בפסוק ייחודי זה. כאשר קוראים את הפסוק, משתכנעים כי בית המקדש נבנה על ידי א-לוקים בכבודו ובעצמו. אך כל מי שמכיר את ההיסטוריה יודע כי המקדש הראשון בירושלים נבנה על ידי שלמה המלך והמקדש השני נבנה על ידי עולי 'שיבת ציון'. מיהו זה שבנה, אם כן, את המקדש?

"דרש בר קפרא: גדולים מעשי צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ, שהרי במעשה שמים וארץ כתוב 'אף ידי יסדה ארץ וימיני טיפחה שמים', ואילו במעשה ידיהם של צדיקים כתוב 'מקדש ה' כוננו ידיך'."
(תלמוד בבלי, מסכת כתובות דף ה)

בר קפרא, חכם ארץ-ישראלי בן המאה הראשונה, מדייק את לשונות הפסוקים. ביחס לבריאת העולם הוזכרה ידו של א-לוקים – כביטוי מטאפורי כמובן – בלשון יחיד; ואילו ביחס לבניית המקדש הוזכרו ידיו של א-לוקים בלשון רבים. מכאן, הוא מסיק – שמעשי צדיקים גדולים יותר מבריאת העולם כולו.

הצדיקים, אותם אנשים נעלים שהקדישו את עצמם למטרה של בניית המקדש, נחשבים ל"ידיו של א-לוקים". לכן בניית המקדש נחשבת "מעשי צדיקים" והיא גם מיוחסת לידיו של א-לוקים. את זה מבקש בר קפרא ללמד אותנו. כאשר אדם פועל למען מטרות חיוביות, כאשר אדם מבקש להנכיח את הקדושה במציאות האנושית – הוא זוכה להיות "יד" של א-לוקים.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע:

ירושלים
כניסה:
יציאה:
תל אביב
כניסה:
יציאה:
חיפה
כניסה:
יציאה:
באר שבע
כניסה:
יציאה:

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
י״ד בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 22, 2024
שלושה יסודות אמונה בעשר המכות – שלוש מגמות שאליהן חותרת היהדות ואותן אנו מבקשים להנחיל, קודם כל לעצמנו ואחר כך לילדינו
י״ד בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 22, 2024
*אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר, בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר*   בדיקת חמץ ערב פסח תשפ"ד ברחבת הכותל המערבי.
ח׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 16, 2024
כי מדי חודש נשלחים בממוצע כ-3,000 פתקים דרך אתר האינטרנט של הקרן למורשת הכותל המערבי. זאת בנוסף למאות אלפי
ו׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 15, 2024
תחת כיפת השמים והגשם הירושלמי, בא"ח גבעתי בטקס השבעה ראשון במעמד אלפים מאז פרוץ המלחמה. השבעה באח גבעתי בתאריך
ג׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ג׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 13, 2024
לתשומת ליבכם! בין התאריכים: כ"א טבת תשפ"ד, ה- 02/01/2024 ועד ו׳ בְּנִיסָן תשפ״ד תשפ"ד, ה-14/04/2024 יתבצעו עבודות בינוי ובטיחות
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 14, 2024
מחפשים מה לעשות בחג הפסח ? נפתחה ההרשמה לחג הפסח באתרי מנהרות הכותל מהרו להזמין מספר המקומות מוגבל להזמנת
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 14, 2024
מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַא-דני כָּל הָאָרֶץ.
כ״ב באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
אפריל 1, 2024
מבקרים יקרים, בשל שדרוג גג בית שטראוס המקום סגור זמנית למבקרים, מתחם כיבוד חלופי קיים במרפסת בית מורשת הכותל
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ג
יוני 29, 2023
40 ניצולי וניצולות השואה מראשון לציון שהגיעו לחגוג בר ובת מצוה מאוחרת בכותל המערבי מאוחרת
כ״ו בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 7, 2024
"וַנצעק אֶל ה' אלוקי אבותינו": לאור המצב הקשה, ביום רביעי הקרוב ערב ראש חודש שבט, תתקיים עצרת תפילה וזעקה
כ״ט בתמוז ה׳תשפ״ג
יולי 18, 2023
היום, כ"ט בתמוז, חל יום פטירתו של אחד מפרשני המקרא והתלמוד החשובים ביותר – רבי שלמה יצחקי
ד׳ בתשרי ה׳תשפ״ד
ספטמבר 19, 2023
אירועי סליחות ושידור חי מרחבת הכותל המערבי בפריסה ארצית – להלן רשימת הערים והרשויות שבהם יתקיימו מעמדי סליחות מרכזיים
י״ט באב ה׳תשפ״ג
אוגוסט 6, 2023
המעמד המרגש נפתח במעגלי ריקודים ע"י אלפי חסידי חב"ד וילדיהם כשאליהם הצטרפו מאות חוגגים מכל החוגים והעדות
כ״ו באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 6, 2024
מידע למגישים מועמדות לקורס ההכשרה להדרכת סיורים ותכניות חינוכיות- אביב תשפ"ד
כ״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
אפריל 7, 2024
בספר מלכים מסופר על אדם בשם נעמן שהיה שר הצבא של ממלכת ארם, ובנוסף לכך היה מצורע. חכמים שואלים מדוע לקה
כ״ה באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
אפריל 4, 2024
בטקס מרגש, חמישים יתומים, ובהם ששה יתומי "חרבות ברזל", הניחו תפילין והדליקו נרות בכותל. מה הפך את האירוע לכה
כ״ה באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
אפריל 4, 2024
ביקור מרגש של הסנטור ג'יימס לננקפורד, רנדי ובר, מורגן גריפית' וברנדון וויליאמס
כ״ה באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
אפריל 4, 2024
ההשבעה תתקיים בתאריך 19/06/2024 בים השעות 16:00 עד ל20:00 בהשתתפות בני משפחה
No more articles to load

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

הזמן סיור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .