'שלום' – פרשת נשא

הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
השבוע נקרא בבית הכנסת את פרשת 'נשא'. בין השאר נקרא בה על ברכת הכוהנים: א-לוקים מצווה את הכוהנים לברך את בני ישראל. עד ימינו מתקיים טקס מיוחד זה בבתי הכנסת, כאשר הכוהנים נושאים את ידיהם ומברכים את עם ישראל בשמו של ה'. בארץ ישראל הטקס נערך בכל יום, ובחוץ לארץ – במועדי ישראל, בתפילת מוסף.
יונה

במילים אלו מצווים הכוהנים לברך את בני ישראל:

יברכך ה' וישמרך. יאר ה' פניו אליך ויחונך. יישא ה' פניו אליך, וישם לך שלום.

(במדבר ו, כד-כו)

ברכה א-לוקית קצרה זו, חותמת במילה: 'שלום'. אנו מוצאים כי השלום הוא מוטיב מרכזי המופיע שוב ושוב בסדר יומו של היהודי, ותמיד לו ניתנת המילה האחרונה: תפילת העמידה חותמת בברכת השלום, תפילת ה'קדיש' מסתיימת באמירת "עושה שלום במרומיו…", וכך גם ברכת המזון.

על פי חכמי התלמוד, המילה 'שלום' היא לא פחות מאשר אחד משמותיו של א-לוקים. מאז ימי המקרא, כששני יהודים נפגשים הם קוראים במילה 'שלום' אחד לרעהו, ועד היום כך נוהגים יהודים דוברי עברית. על פי המסורת הקדומה, גם שמה של העיר 'ירושלים' נגזר מן המילה שלום. הד למסורת זו אנו מוצאים בספר התהילים:

שאלו שלום ירושלים, ישליו אוהבייך

יהי שלום בחילך, שלווה בארמנותייך

למען אחיי ורעיי, אדברה נא שלום בך

(תהילים קכב, ו-ח)

אנו מחויבים אם כך לנסות להעמיק בהבנת המושג 'שלום'. מדוע השלום הוא מרכיב כה בסיסי בעולמו של היהודי? ומהו השלום האידיאלי אליו אנו כוספים?

בתפיסה הפשוטה, שלום הוא מצב של חוסר מלחמה והיעדר מריבה. אולם לאור החשיבות הניתנת לשלום, קשה להקטין אותו רק לכדי תיאור השולל מריבה. עלינו למצוא בו תוכן חיובי, כזה שמצדיק את היות השלום שמו של א-לוקים. נראה, כי לא פחות משהשלום מתאר מצב פסיבי של חוסר ריב, הוא מתאר מצב אקטיבי של הרמוניה, מציאות אשר כל מרכיביה תורמים אחד לשני. מן המילה שלום, נגזרת המילה: 'שלם'; כאשר כל המרכיבים משתלבים במקומם המדויק נוצרת 'שלמות'. נוכל לקחת את המוזיקה כמשל: כשכל נגן בלהקה מנגן את התווים הנכונים, בזמן הנכון ובסדר הנכון, נשמעת יצירה שיש בה הרמוניה ושלמות.

השלום שבו העם היהודי מתברך, אין ספק שהוא נושא בתוכו שלום מן האויבים מסביב וחוסר פילוג בתוך העם. אך הוא נושא בתוכו גם הרבה מעבר לכך: מציאות בה כל חלקי האומה תורמים האחד לשני וניזונים האחד מהשני. מצב השלום האידיאלי הוא, שאין כל פלג בעם מתכנס בתוך עצמו, וגם אין הוא משתנה ומתמזג בתוך הפלגים האחרים, אלא כל קבוצה וכל מגזר תורמים מן הייחודיות שלהם לקבוצות ולמגזרים שלצידם, וכל בעל מקצוע תורם מן המומחיות המיוחדת רק לו. אין אדם שאין לו רעיונות שיש בהם תועלת עבור אדם אחר, וכשכל רעיון מגיע ליעדו, זהו 'שלום'. דווקא מתוקף היות חזון השלום כה מרומם וכה פנטסטי, אנו חוזרים עליו שוב ושוב בכל הזדמנות, בבית הכנסת ומחוצה לו.

לפני כמעט אלפיים שנה, חיבר רבי יהודה הנשיא בארץ ישראל את המשנה, מפעל עצום שמטרתו הייתה לאסוף, לסדר ולכתוב את כל הפירושים וההלכות שנאמרו בימי הבית השני ואחריו, שעד ימיו עברו בעל פה מאדם לאדם. המשנה חותמת באמירה:

אמר רבי שמעון בן חלפתא: לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל, אלא השלום, שנאמר: "ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום".

(מסכת עוקצין פרק ג)

המשנה ממשילה את השלום לכלי, אותו אפשר למלא בברכות ובשפע. לעיתים האדם מוצא בחייו את כל המרכיבים שאמורים להוביל אותו לאושר: רווחה כלכלית, עבודה מתגמלת, חברה תומכת ובני זוג אוהבים, אך עדיין הוא איננו מאושר. זאת משום שחסר לו בחייו שלום, שהוא הכלי שמאפשר לברכה ולשפע לבוא לידי ביטוי. כשהאדם מוצא את מקומו הנכון בתוך עצמו, בעבודה ובזוגיות, ומתוך כך מפרה את הסובבים אותו, הוא מוצא את השלום, המאפשר לו להנות ולשמוח בכל הטוב המקיף אותו.

 

 

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת תזריע־מצרע

ירושלים
כניסה:
18:40
יציאה:
20:00
תל אביב
כניסה:
19:04
יציאה:
20:02
חיפה
כניסה:
18:52
יציאה:
20:03
באר שבע
כניסה:
19:02
יציאה:
20:00

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
הנזיר שמקבל על עצמו להתעלות למדרגה גבוהה של קדושה, עושה זאת בעקבות הזמנה שקיבל
א׳ בסיון ה׳תשפ״ג
מאי 21, 2023
מתברר שהפרשה הקצרה המובאת כאן איננה אלא השלמה לפרשה שנכתבה בספר ויקרא
ב׳ בסיון ה׳תשפ״ב
יוני 1, 2022
השלום שבין איש לאשתו, היחסים הזוגיים התקינים, חשובים כל כך עד שלמענם הותר למחוק את שמו של א-לוקים. זוהי
כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019
פרשת נשא תשע"ח הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בפרשת השבוע 'נשא' אנו קוראים על היום החגיגי
כ״ז באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 30, 2024
באירוע הסליחות נשאו המשתתפים תפילות לשלום ולהחלמה של פצועי צה"ל ולשלומם של כל חיילי וכוחות הביטחון אשר מגינים על
י״ח בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 20, 2024
אז מה עושים בחול המועד סוכות 2024 ? אנו מציעים מגוון סיורים למשפחות או ליחידים. שימו לב – בשל
כ״ז בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 3, 2024
הטקס ההתקיים בתאריך 28/10/2024 מהשעה 15:30 עד השעה 20:00
כ״ט בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 31, 2024
"שהחיילים ישובו לביתם בשלום": המשאלה המרגשת של הצנחן שהשתתף בשחרור הכותל המערבי לכותל המערבי באים במהלך השנה מיליוני מבקרים
כ״ג בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 21, 2025
האפיפיור פרנסיסקוס במהלך ביקורו בכותל המערבי בשנת 2014: "באתי לכאן להתפלל וביקשתי מה' שיתן שלום בין העמים"
כ״ג באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 26, 2024
אלפים השתתפו הלילה ברחבת הכותל המערבי במעמד סליחות מרגש יחד עם משפחות חטופים שבאו להתפלל עבור יקיריהם הנמצאים בשבי
י״ב באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 15, 2024
תפילות מהלב: עשרות אלפי פתקים מרגשים פונו מהכותל לקראת השנה החדשה – עלייה יוצאת דופן בפתקים מישראל
י״ב בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 18, 2024
הבוקר, עלו לירושלים 'נציגי' ילדי אשקלון מתוך 29 בתי ספר מאשקלון, כשהם מביאים איתם את פתקי התפילה בקופסאות מיוחדות
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 27, 2025
הקרן למורשת הכותל המערבי סיימה את היערכותה לקראת אירועי יום הזיכרון ויום העצמאות תשפ"ה ברחבת הכותל המערבי:
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 27, 2025
מילה אחת קטנה יכולה לשנות חיים שלמים — לטובה או לרעה. הבחירה בידיים שלנו.
כ״ו בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 24, 2025
שבוע הזיכרון והגבורה בבית מורשת הכותל – שלושה מפגשים מרגשים
כ״ו בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 24, 2025
מחפשים מה לעשות ביום העצמאות של מדינת ישראל? נפתחה ההרשמה ליום העצמאות באתרי מנהרות הכותל מהרו להזמין מספר המקומות

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .