תגלית ארכיאולוגית נדירה וחשובה נחשפה במהלך עבודות ארכיאולוגיות שעורכת רשות העתיקות ברחבת הכותל המערבי, בשיתוף עם הקרן למורשת הכותל המערבי: טביעת חותם מתקופת בית ראשון אשר הייתה שייכת ל”שר העיר” של ירושלים ׀ נושא המשרה העירוני הבכיר ביותר בירושלים של לפני כ-2700 שנה. טביעת חותם זו היא פיסת טין יוצאת דופן, שהוטבעה בחותם ונצרפה מראש באש. גודלה 15 X 13 מ”מ, 2-3 מ”מ עובי. בחלק העליון של הטביעה נראות שתי דמויות, העומדות זו מול זו, ובחלק התחתון – הכתובת בכתב עברי קדום.
את טביעת החותם, אשר שימושה אינו ידוע, גילה מנהלן החפירה שמעון כהן בעת סינון רטוב של ממצאים מתוך מבנה משלהי ימי הבית הראשון (מאה 7- 6 לפני הספירה). להערכת ד”ר שלומית וקסלר -בדולח, מנהלת החפירה מול רחבת הכותל מטעם רשות העתיקות, “ייתכן שהיא צורפה למשלוח של דבר מה חשוב ושמשה כמין “לוגו” או כמזכרת זעירה, שצורפה למשלוחים מטעמו של שר העיר”. ד”ר וקסלר-בדולח מוסיפה, כי “לא מן הנמנע שאחד המבנים באזור החפירה שלנו, היה למעשה היעד של המשלוח ששלח שר העיר. מציאתה של הטביעה נושאת התואר הרם, ומקבץ החותמות שהתגלו במבנה זה בעבר, מחזקים את הרושם שכאן, באזור רחבת הכותל הנוכחית על מורדות הגבעה המערבית של ירושלים הקדומה, ובמרחק של כ- 100 מטרים ממערב להר הבית, התקיים אזור מגורים של מי שנשאו במשרות בכירות בירושלים בשלהי ימי הבית הראשון”. וקסלר -בדולח מוסיפה, כי “זו פעם ראשונה שמתגלה טביעת חותם כזו בחפירה ארכיאולוגית. מדובר בהוכחה ארכיאולוגית למסופר במקרא על קיומו של שר עיר בירושלים לפני כ 2,700 שנה.
פרופ’ טלי אורנן מהאוניברסיטה העברית ופרופ’ בנימין זאס מאוניברסיטת תל אביב חקרו ומתארים את הטביעה: “על קו עמידה כפול, ניצבים שני גברים, פונים זה אל זה, האחד כמעט תמונת ראי של האחר. ראשיהם נראים כנקודות גדולות, ללא שום פרטים. הידיים, הפונות החוצה, שמוטות מטה, והידיים הפונות פנימה מורמות מעלה, וכאילו אוחזות יחד בדבר מה, אולי סהר. כל אחת משתי הדמויות לובשת בגד פסים המגיע לערך עד מקום הברכיים, שלא צוינו. בגיזרה מתחת לקו העמידה נכתב בכתב עברי קדום “לשרער” ׀ כלומר, “לשר העיר” (של שר העיר), ללא הפרדה בין המילים וללא הא הידיעה”.
פרופ’ אורנן ופרופ’ זאס מוסיפים, כי “התואר “שר העיר” ידוע מהמקרא ומתעודות חוץ מקראיות, והוא מכוון לממונה על העיר מטעם המלך. אזכורים לשרי העיר ירושלים, אשר מונו ע”י המלך למשרה העירונית הבכירה ביותר, מופיעים במקרא פעמיים – בספר מלכים ב’ מוזכר יהושע, שר העיר ירושלים בימי המלך חזקיהו, ובספר דברי הימים ב’ מוזכר מעשיהו, שהיה שר העיר ירושלים בימי יאשיהו.
לדברי ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות ד”ר יובל ברוך, “חשיבותם יוצאת הדופן של הממצאים הביאה את רשות למסקנה שיש לשמר את המבנה המיוחד מימי הבית הראשון, שנחשף ברחבת הכותל, ולפתחו כאתר ביקור לטובת הקהל הרחב”.
את עבודות השימור באתר מטעם רשות העתיקות ניהלו יוסי וקנין וחיים מקוריה.
