תמיד תלמיד – פרשת צו

פרשת צו תשפ"ה

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

זה עתה הקים משה את המשכן, כלי המקדש המרהיבים ביופיים, עומדים הכן במקומם, גם פירוט מדויק של דיני הקורבנות כבר נאמר בפירוש.  עם ישראל מצפה להתחיל את עבודת המשכן. כל שנדרש הוא, שאהרן ובניו ייכנסו אל אוהל מועד, ויחלו להקריב את הקורבנות ככל אשר הצטווה משה.

אבל שום דבר לא מתחיל בטרם תתקיים "תקופת ההרצה" של המשכן. פרק שלם בפרשתנו, מוקדש כולו לתיאור שבוע ייחודי שנערך במדבר סיני באופן חד פעמי, כהכנה לעבודה הקבועה והיומיומית של המשכן.

השבוע המיוחד הזה, הנקרא גם "שבעת ימי המילואים" (במובן של מילוי ידיים והסמכה -laying on of hands, handing over power ) מעניק לאהרן ובניו הכוהנים את הסמכות לעבוד את עבודת הקודש, ולהיות אנשי קודש מורמים מעם, המייצגים את האומה כולה, בעמדם לשרת לפני ה'.

לכל התקדמות בחיינו, אנחנו מקדימים הכנה. אף אחד לא יחשוב להיכנס לתפקיד, לפני שילמד היטב את הנדרש ממנו, אם בלימודים אקדמיים ואם בהכשרה מקצועית. לאחר מכן, עליו להתמחות באופן מעשי, להשתמש נכון בכלי העבודה, ולהבין היטב את האתגרים שעשויים לעמוד בפניו, בעבודה אותה הוא רוצה לעשות לפרנסתו.

לפני שהילדים שלנו יוצאים אל אתגרי החיים, אנחנו מקדישים להם שנות הכנה רבות. בבית הפרטי ובבית הספר, במגרש החברתי ובמיומנויות החיים. בעצם עוד לפני שנולד הילד, כבר חווה אימו את תשעת ירחי ההריון בהם מתפתח העובר כהכנה ללידתו המשמחת. לפני כל התקדמות בחיינו: חתונה, מעבר דירה, או עבודה חדשה, אנחנו מתכוננים היטב, עושים סדר במחשבות ומנווטים את דרכנו אל השלב הבא במסע.

בדרך כלל, אנחנו מתייחסים לתקופת ההכנה כאל צורך הכרחי שאי אפשר בלעדיו, אך למען האמת, היינו כביכול מוכנים לדלג על כל ההקדמות ולהתחיל ישר מהסיפור עצמו, שהרי הערך של תקופת ההכשרה הוא רק כדי להביא אותנו אל המטרה.

פסוק אחד בפרשתנו, מלמד אותנו את סוד ההכנה התמידית, ולא לדלג עליה אפילו ליום אחד.

"זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לה' בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ, עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת מִנְחָה תָּמִיד".
(ויקרא ו', י"ג)

כל כהן, מקריב מנחה ביום בו הוא מתחיל לעבוד בפעם הראשונה, זו מנחה ייחודית הנקראת 'מנחת חינוך' ובה נחנך הכהן לראשונה בעבודת הקודש. אך מהמילה 'תמיד' המופיעה בסוף הפסוק, למדו חכמינו פרט מדהים. את אותה מנחת חינוך מקריב הכהן הגדול מידי יום, כל ימי חייו. את אותו מצב נפשי בו נמצא הכהן הפשוט המתחנך לראשונה בעבודת הקודש, מבקשת התורה עבור הכהן הגדול שהוא עומד בראש עבודת המקדש, למשך כל ימי חייו.

כי המעלה העליונה של האדם, היא היותו תלמיד המבקש חכמה ודעת כל ימי חייו. מי שרוצה להתקדם כל העת, נמצא תמיד במצב של למידה והתחנכות. לא פלא שהתואר הנכבד ליהודי העוסק בתורה הוא 'תלמיד חכם'. מי ששומר כל הזמן על רעננות וערנות, ואינו מפסיק ללמוד, להתקדם ולהכין את עצמו מידי יום ביומו, הוא האיש המושלם.