כבר למעלה ממאה שנה שאיזור הכותל המערבי נחפר

ישנם מנהגים רבים שמטרתם היא אחת: לזכור את ירושלים. באירועים קטנים וגדולים, אישיים ולאומיים, אנו מזכירים את ירושלים.
אך מהו ה'זכר לחורבן' של ירושלים עצמה?
כבר למעלה ממאה שנה שאיזור הכותל המערבי נחפר.
במהלך החפירות התגלו שרידי העיר הקדומה ושוקקת החיים שפעמה כאן לפני אלפי שנים.
בחפירות מנהרת הכותל, החושפת את כל אורכו של הקיר המקורי, התגלו אבני כותל מנותצות על גבי הרצפה. בחפירות התבררו מימדי ההרס של חורבן ירושלים על ידי טיטוס.
לאחר שריפת המקדש וטבח ביושבי העיר, פנו החיילים הרומאים להרס העיר עצמה, החומות והמגדלים, תוך שהם זורעים אחריהם הרס וחורבן.
את שרידי הריסות הכותל וחומת הר הבית ניתן לראות עד היום בחפירות הכותל המערבי מצידו הדרומי ומצידו הצפוני.
הרס זה, מתאים לתיאור חורבן בית ראשון שהיה באותו תאריך בדיוק, כשש-מאות שנים קודם לכן, על ידי ירמיהו הנביא: "הֲזֹאת הָעִיר, שֶׁיֹּאמְרוּ כְּלִילַת יֹפִי–מָשׂוֹשׂ לְכָל-הָאָרֶץ?"
עדויות חורבן אלו, בדממת האבן שלהן, נותנות לנו לגעת בגעגוע עתיק, לעיר כלילת יופי, שאנו בונים אותה כל יום מחדש, בזכרונות ובמעשים קטנים.