מחירה של טעות חינוכית

פרשת וישב – תשפ"ג

הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

לפני שבועיים קראנו על הרמאות של לבן כאשר נתן ליעקב את בתו הגדולה, לאה במקום את הקטנה, רחל, אותה יעקב אהב. בסופו של דבר יעקב נשא גם את לאה וגם את רחל, אך התורה מעידה כי הוא אהב את רחל ואילו לאה הייתה שנואה בעיניו. גם העובדה שלאה ילדה שישה בנים ורחל הייתה עקרה לא שינתה את המצב המסובך. רחל הייתה בעיני יעקב אשתו העיקרית, אותה הוא אהב בכל לבו, ועד שלא ילדה יכול היה יעקב להישאר תלוש ממשפחתו ולהתגורר בחרן.

משנולד יוסף, בן האישה האהובה, ראה יעקב לנכון לשוב ולהתאחד עם משפחתו בארץ כנען. נראה כי בעיני יעקב היה יוסף בנו הראשון, למרות הבנים שילדה לאה קודם לכן. אין פלא כי יחס זה גרר מתיחות בין בני לאה ליוסף.

יעקב, נשותיו ובניו שבו לארץ כנען, שם מתה רחל בלידתה את בנה השני, בנימין. בהמשך הפלה יעקב את יוסף לטובה וסימן אותו כממשיכו, כאשר עשה לו 'כתונת פסים' שסימלה את מעמדו הייחודי של יוסף ביחס לשאר הבנים. התנהגותו של יעקב, בצירוף חלומות שחלם יוסף שהצביעו על רצונו להנהיג את המשפחה כולה, גרמו לאחיו לעשות מעשה שלא ייעשה: הם מכרו את יוסף לעבד.

יוסף הובל למצרים ונמכר שם לעבדות, ובהמשך אף הושלך אל הכלא המצרי בעקבות עלילה זדונית. בסופו של דבר – כפי שנקרא בשבועות הבאים – ירדה המשפחה כולה למצרים, ושם, לאחר חילופי שלטון, ירדה משפחת יעקב – שבינתיים צמחה ל'עם ישראל' – למעמד של עבדים משועבדים במשך שנים רבות.

כל הסיפור העצוב הזה התחיל ברמאות של לבן שהשיא ליעקב את לאה במקום רחל. אך לא רק לבן אשם בכך. בתלמוד הבבלי אנו מוצאים חכמים שמפנים את תשומת לבנו אל התנהגותו של יעקב כלפי בניו:

אמר רבא בר מחסיא, אמר רב חמא בר גוריא, אמר רב: לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת [=צמר נקי, שממנו עשה יעקב ליוסף 'כתונת פסים' שסימלה את מעמדו העליון על פני שאר הבנים] שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו – נתקנאו בו אחיו, ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים.
(תלמוד בבלי, מסכת שבת דף י)

אותם חכמים שלימדו אותנו להעריץ את אבות האומה כאנשים שזכו למעלה רוחנית ומוסרית גבוהה במיוחד, לא כיסו על כשלונותיהם של אבות האומה. הם דרשו שנלמד את התורה בכנות ולא נהיה סלחנים כלפי טעויות שנעשו, גם אם נעשו על ידי אנשים נעלים. יעקב, כך אומרים חכמי ישראל, לא היה צריך להפלות את יוסף לטובה. הייתה זו טעות חינוכית שהמיטה אסון על יעקב ועל המשפחה כולה. יחס שווה, אם היה ניתן לכל הבנים, היה מונע את החיכוכים ואת המתיחות ששררה בבית יעקב והעכירה את חייו, והיה חוסך סבל מעם ישראל כולו.

אמת, אנו בני אדם ולא מלאכים. גם ממעלתו של יעקב אנו רחוקים. ובכל זאת אנו נקראים ללמוד גם מן הטעויות. טעות חינוכית יכולה לעלות לנו ביוקר ולגבות מחירים כבדים. חכמי ישראל מכוונים אותנו ללמוד מטעותו של יעקב ולנהוג בדרך ההפוכה, להשתדל להעניק לכל ילד את היחס המכבד הראוי לו, ולגרום לילד להרגיש שהוא רצוי תמיד, ולא משנה מה יעשה ומה יקרה, בעיני הוריו.