חירות אישית וחירות לאומית

פרשת בא - תשע"ט
הרב שמואל רבינוביץ - רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת השבוע 'בוא' אנו קוראים על האירוע המכונן של העם היהודי: יציאת מצרים. בתחילת הפרשה מתוארות המכות שהיכה א-לוהים את המצריים שסירבו לשחרר את בני ישראל, וההתמודדות של משה ואהרון מול פרעה, המלך המצרי המתעקש ומסרב להיכנע לא-לוהים; לאחר מכן מסופר על קרבן הפסח אותו שנצטוו בני ישראל להקריב ולאכול בלילה הגדול, הלילה האחרון במצרים, רגע לפני השחרור. בסיום הפרשה אנו לומדים מספר מצוות שמטרתן להזכיר וללמד על יציאת מצרים ומשמעותה: פדיון הבן, חג הפסח, הנחת תפילין ועוד.

אך אלו אינן המצוות הראשונות שנצטוו בני ישראל. ימים ספורים לפני יציאתם ממצרים, נצטוו מצווה מעניינת, שהיא המצווה הראשונה שנאמרה לעם ישראל:

טביעת חותם נדירה נמצאה בחפירות סמוך לכותל המערבי

"ויאמר ה' אל משה ואל אהרון בארץ מצרים לאמור: החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה."
(שמות יב, א-ב)

בפסוק הראשון מודגש שמצווה זו, שעל תוכנה נעמוד מיד, נאמרה למשה ולאהרון בארץ מצרים. הדבר מצביע על כך שמדובר במצווה שחשוב לאומרה לפני היציאה ממצרים. מהי מצווה חשובה זו?

למעשה, למצווה זו קיימים שני רובדים. ברובד הראשון, הפשטני, תוכן המצווה הוא למנות את החודשים לפי סדר מסוים – ניסן הוא החודש הראשון, אייר הוא השני וכן הלאה.
מדוע זה חשוב? מבאר הפרשן האיטלקי בן המאה ה-…, רבי עובדיה ספורנו:

"מכאן ואילך יהיו החודשים שלכם, לעשות בהם כרצונכם, אבל בימי השיעבוד לא היו ימיכם שלכם, אלא היו לעבודת אחרים ורצונם, לפיכך 'ראשון הוא לכם לחדשי השנה' "
(ספורנו לשמות יב, ב)

החירות מתבטאת בבעלות על הזמן. מי הם הבעלים על הזמן שלנו?
העבד, זמנו אינו בידו. קצב הזמן מתנהל על פי רצון האדון. לעומת זאת, אדם בן-חורין זמנו בידו. הוא קובע כיצד לנצל את הזמן.

אך קיים רובד נוסף למצווה זו, המשתקף בדברי הפרשן הדגול רש"י:

"החודש הזה – הראהו לבנה בחידושה ואמר לו כשהירח מתחדש יהיה לך ראש חודש."
(רש"י לשמות שם, שם)

על פי דרשת חכמים, במילים "החודש הזה לכם" כלולה הוראה לדורות, שאכן נהגה במשך שנים רבות בעם ישראל – מצוות 'קידוש החודש'. תוכן המצוה הוא קביעת הזמנים היהודיים על ידי בית הדין, כאשר מתעורר הספק מתי חל החודש שקביעתו מתבצעת על ידי הופעתו המחודשת של הירח. למעשה, על ידי קיומה של מצווה זו קובע העם את לוח השנה שלו בעצמו. אין זה לוח קבוע המוכתב מראש על ידי הטבע, אלא לוח דינאמי שנקבע על ידי נציגי העם.

גם לפי פרשנות זו אנו מבחינים בייחודה של מצווה זו והקשר שבינה ובין השחרור מן העבדות. כדברי ספורנו, זמנו של העבד איננו שלו; זמנו של בן-חורין הוא בידיו. מצוות 'קידוש החודש' מעבירה את העיקרון הזה אל החיים הלאומיים של העם. לא רק זמנו של היחיד בידיו, אלא גם הזמן של העם מתנהל בעצמאות. לא הטבע מכתיב לעם ישראל את לוח השנה, אלא העם קובע לעצמו את לוח השנה שלפיו הוא מתנהל.

כשם שהחירות האישית אינה עומדת לעצמה, אלא היא מסמנת את הדרך אל עבר מימושה של החירות ביציקת תוכן חי ואמיתי אל החיים; כך גם החירות הלאומית ? לא די בכך שעם ישראל איננו משועבד לשלטון זר. החירות קוראת לנו ליצוק את התוכן הרוחני של מסורת ישראל אל חיינו הלאומיים, ולממש את המטרה שלשמה הוציא א-לוהים את אבותינו ממצרים: לשמור את הברית עם א-לוהים, ללכת בדרכיו ולהוות דוגמא רוחנית-מוסרית לאנושות כולה.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת ואתחנן

ירושלים
כניסה:
18:49
יציאה:
20:07
תל אביב
כניסה:
19:13
יציאה:
20:10
חיפה
כניסה:
19:02
יציאה:
20:11
באר שבע
כניסה:
19:12
יציאה:
20:08

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ"ט טבת ה'תשפ"ה
ינואר 29, 2025
מצווה אחת, רגע לפני הגאולה, מעניקה לעם ישראל את הכוח להתחדש שוב ושוב – גם מתוך החושך הגדול ביותר
ד' שבט ה'תשפ"ד
ינואר 14, 2024
הזמן שבו היו בני ישראל במצרים: ארבע מאות ושלושים שנה. אך חז"ל, ובעקבותיהם מפרשי התורה, טרחו וחישבו את משך הזמן
ג' שבט ה'תשפ"ג
ינואר 25, 2023
המדע עוסק בשאלות "מה" ו"איך", אך לא בשאלה "למה". בשאלת הסיבה להתנהלות הטבע על פי חוקים קבועים המדענים אינם
א' שבט ה'תשפ"ב
ינואר 3, 2022
תהיות שונות צפות ועולות כאשר אנו שומעים בבית הכנסת את הפרשיות הראשונות של ספר שמות: מדוע היה על עם
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת בא – תשע"ז
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת השבוע 'בא' אנו קוראים על אחד המאורעות המשפיעים
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת בא – תשע"ח
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת השבוע 'בא' כמו הפרשה הקודמת, 'וארא', מספרת על
י"ז שבט ה'תש"פ
פברואר 12, 2020
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים יציאת מצרים, עליה נקרא בפרשת השבוע, חתמה שרשרת אירועים מופלאים
א' שבט ה'תשפ"ב
ינואר 3, 2022
תהיות שונות צפות ועולות כאשר אנו שומעים בבית הכנסת את הפרשיות הראשונות של ספר שמות: מדוע היה על עם
י' אב ה'תשפ"ד
אוגוסט 14, 2024
בסיום המעמד שרו האלפים את שירת ‘אני מאמין’ ו'אחינו כל בית ישראל' בתפילה לחזרתם של החטופים, לרפואת הפצועים ולשלום
כ"ט אייר ה'תשפ"ה
מאי 27, 2025
בתפילה, שירה, ריקודים והודיה: רבבות השתתפו ברחבת הכותל המערבי לציון 58 שנים לאיחודה ושחרורה של ירושלים
א' ניסן ה'תשפ"ה
מרץ 30, 2025
מועצת הרבנות הראשית לישראל בהרכבה החדש התכנסה לראשונה היום (א'), ראש חודש ניסן תשפ"ה (30.3.2025), לישיבה חגיגית באולם "אחר
י"ט תשרי ה'תשפ"ה
אוקטובר 21, 2024
עשרות ספרי תורה, מוזיקה ומאות משתתפים: הקפות שניות בכותל המערבי – אור לכ"ג תשרי תשפ"ה
כ"ה תשרי ה'תשפ"ה
אוקטובר 27, 2024
במלאת שנה לטבח הנורא ולמתקפת החמאס בישראל בבוקרו של חג שמחת תורה השבעה באוקטובר, מציינים ברחבת הכותל את יום
ג' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 29, 2025
טקס השבעה לבא"ח גבולות ביום יום שני ט״ו בֶּאֱלוּל תשפ״ה (8/9/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
י' כסלו ה'תשפ"ה
דצמבר 11, 2024
לאחר הכתרתו הגיע הראשון לציון והרב הראשי לישראל הרה"ג דוד יוסף שליט"א לרחבת הכותל המערבי והתקבל על ידי רב
י"ב אלול ה'תשפ"ד
ספטמבר 15, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
י"ב אב ה'תשפ"ה
אוגוסט 6, 2025
"מי ייתן ואלוקים ימשיך לברך את עם ישראל – אנו מאחלים ומתפללים לשלום כאן ובעולם כולו."
י"ב אב ה'תשפ"ה
אוגוסט 6, 2025
סיורי סליחות  מנהג בני עדות המזרח להתחיל לאומר את הסליחות מראש חודש אלול השנה 25/08/2025 עד ערב יום הכיפורים
י' אב ה'תשפ"ה
אוגוסט 4, 2025
"אנחנו מודים על הזכות להיות פה בישראל דווקא היום בו אנחנו מכירים בחורבן בית המקדש פעמיים בהיסטוריה, זה זמן
י' אב ה'תשפ"ה
אוגוסט 4, 2025
"זוהי זכות להיות כאן, ואני שמח להצטרף להוריי ולשאת תפילה למען ישראל, ארצות הברית, ובמיוחד תושבי ארקנסו. זהו מקום

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .