השנה שבה נממש את התקווה

ראש השנה - תשפ"א הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים 'ראש השנה' הוא היום שבו מתחילה שנה חדשה לפי לוח השנה היהודי. יום זה והיום שאחריו הם ימי חג שבהם חוגגים היהודים בכל מקום את תחילתה של השנה. אך אופי החגיגה היהודית מיוחד ביותר. למעשה, הטקס המרכזי של החג הוא התקיעה בשופר: בבוקרו של החג, בדרך כלל בבית הכנסת ובעיצומה של התפילה, תוקעים בשופר מספר קצוב של תקיעות. האם כך חוגגים היהודים את תחילת השנה? מה מבטאת התקיעה בשופר וכיצד היא קשורה לחג 'ראש השנה'?
IMG   scaled

כאשר אנו מעיינים במקורות ובמנהגי החג, אנו מבחינים בדגש המושם על נושא המלכות. בראש השנה אנו מצהירים ומכריזים על מלכות ה' בעולם. מלכות איננה ביטוי של שליטה; שליטתו של א-לוקים בעולם היא אבסולוטית ואינה נזקקת להכרזתו של האדם. מלכות, לעומת זאת, היא מערכת יחסים מסוימת שבין מלך ונתיניו. אם הנתינים אינם מקבלים עליהם את מעמדו של המלך ואת הנגזרות ממעמד זה, הרי שאין כאן מלכות. א-לוקים הוא מלך העולם מפני שאנו, בני האדם, מקבלים עלינו את מלכותו ומכריזים על כך.

במה אנו עסוקים ב'ראש השנה'? בהתבוננות על משמעותה של מלכות ה' בעולם, ובהמלכתו. תקיעת השופר היא רגע השיא שבו אנו מתייצבים ומבטאים באמצעות תקיעה את ההכרה שלנו במלכות ה' ואת הבחירה שלנו להיות נתיניו.

אומנם, ראש השנה נחשב כ'יום דין', יום שבו א-לוקים גוזר על כל אדם את האופי של השנה הבאה. האם בשנה הבאה נזכה לבריאות? לפרנסה? לנחת? לאושר? כל אלו שאלות פתוחות, ועלינו להודות כי הלא-נודע רב על הנודע. ב'ראש השנה', מלמד אותנו התלמוד, "כל באי עולם עוברים לפניו". כל אדם זוכה להתייחסות אישית שבה נקבע מה יהיה גורלו בשנה שאנו נכנסים אליה.

הקשר בין שני ההיבטים הללו של החג – ההכרזה על מלכות ה' והיותו של ראש השנה 'יום דין' – בא לידי ביטוי בדברי המדרש:

"בשעה שהקדוש ברוך הוא יושב ועולה על כיסא דין – בדין הוא עולה; ובשעה שישראל נוטלין את שופריהן ותוקעין לפני הקדוש ברוך הוא – עומד מכיסא הדין ויושב בכיסא רחמים, ומתמלא עליהם רחמים, ומרחם עליהם, והופך עליהם מידת הדין לרחמים."
(ויקרא רבה כט, ג)

התיאור המדרשי מחבר את התקיעה בשופר עם הדין. באמצעות התקיעה אנו מצליחים להפוך את הדין לרחמים. האם מדובר ב"סגולה"? במאגיה? בקסם? כלל לא.

כאשר אנו מצהירים בפתיחתה של שנה כי אנו מקבלים עלינו את מלכות ה', ומבטאים זאת באמצעות התקיעה בשופר, אנו הופכים לשגריריו של א-לוקים. אנו מקבלים על עצמנו את הייעוד היהודי "לתקן עולם במלכות ש-די". מלכות ה' אינה רעיון רוחני תלוש מן המציאות. בעולם שא-לוקים מולך בו, החיים נראים אחרת, היחס בין בני האדם שונה, הקדושה שורה, הקטנוניות נדרשת להיעלם.

קבלת מלכותו של א-לוקים היא קבלת שליחות. אנו, בני העם היהודי, נושאים מסר חשוב מאין כמוהו לאנושות כולה. ככל שאנו נפנים לעומק את המסר היהודי הגלום בתורה ובמצוותיה ונבטא במעשינו את "קידוש השם", כך נבצע בצורה טובה יותר את השליחות.

המסר של היהדות, במשפט קצר, הוא: לתקן את העולם במלכות ה'. משמעותו של מסר זה חשובה, שכן היהדות ניצבת בין שני הקצוות המנוגדים, בין ניהיליזם והדוניזם ובין רוחניות הקוראת לפרישה מן העולם ומן החברה האנושית. היהדות חולקת על שני הקצוות הללו ומדברת על חיי קדושה בתוך החברה האנושית, על מוסר שאיננו מחיקת האדם אלא מכונן יחסים בין האדם לזולתו. מלכות ה' אינה סותרת לעולם, והעולם איננו סותר למלכות ה'. הציפייה של היהדות היא שהמציאות כפי שהיא תתאים לערכים הרוחניים של הקדושה והמוסר.

לקראת שנה חדשה אנו מצהירים על האמונה כי מלכות ה' יכולה להתממש במציאות, ועל המוכנות שלנו להתגייס למימושה של תקווה זו. למימוש הזה, בשלמותו, אנו קוראים "גאולה".

שנה טובה לכל העם היהודי! שנה טובה לעולם כולו!

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת פינחס

ירושלים
כניסה:
18:59
יציאה:
20:19
תל אביב
כניסה:
19:24
יציאה:
20:22
חיפה
כניסה:
19:12
יציאה:
20:23
באר שבע
כניסה:
19:22
יציאה:
20:20

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
  נשיא ארגון 'מסע ישראלי' האלוף במיל' אליעזר שקדיומדריכי הארגון הגיעו לסיור וביקור בכותל המערבי. בסיום הביקור אמר שקדי
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
האחים התקבלו בחום ואהבה על ידי המתפללים והמבקרים שנכחו ברחבת הכותל באותה העת, ויחד נשאו תפילה עבור שחרורם המהיר
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 17, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
"מורי/ות דרך יקרים! הנכם מוזמנים/ות להשתתף בהשתלמויות המיועדות לקהל מורי/ות הדרך ומוכרות ע"י משרד-התיירות לצורך חידוש הרשיון.
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
ח׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 17, 2024
"כל יהודי שגר בארץ שלי, בארה"ב, חייב לבא לפה" צפו והקשיבו למסר של מייקל רפפורט שהגיע במסגרת ביקור סולידריות
כ״ז בכסלו ה׳תשפ״ד
דצמבר 10, 2023
מעמדי הדלקות נרות חנוכה השנה בכותל המערבי בסימן "הכותל- האור בלב של כולנו" בתפילה לשלום חיילי צה"ל ולשלומם
כ״ב בכסלו ה׳תשפ״ד
דצמבר 5, 2023
י״ד בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 22, 2024
שלושה יסודות אמונה בעשר המכות – שלוש מגמות שאליהן חותרת היהדות ואותן אנו מבקשים להנחיל, קודם כל לעצמנו ואחר כך לילדינו
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 14, 2024
מחפשים מה לעשות בחג הפסח ? נפתחה ההרשמה לחג הפסח באתרי מנהרות הכותל מהרו להזמין מספר המקומות מוגבל להזמנת
ל׳ בתשרי ה׳תשפ״ד
אוקטובר 15, 2023
במקביל ממשיכים לקיים מנייני תהילים להצלחתם של חיילי צה"ל וכוחות הביטחון הנלחמים בחזיתות השונות, ולמען חזרתם המהירה בשלום של
ט״ו באב ה׳תשפ״ג
אוגוסט 2, 2023
בט"ו באב יצאו בנות ישראל לחולל בכרמים, כך מספרים כתבי חכמים. יום החג הזה, המגיע לאחר ימי האבל של
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
מנהג בני עדות המזרח להתחיל לאומר את הסליחות מראש חודש אלול השנה 04/09/2024 עד ערב יום הכיפורים השנה 11/10/2024
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
בסיום המעמד נשאו תפילה מרגשת להצלחת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לחזרתם של החטופים בשלום, לרפואת הפצועים ולהצלחת עם ישראל.
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
לשם מה התורה מספרת לנו את סיפורו של בלעם? וכי הייתה לעם ישראל סיבה אמיתית לחשוש מפני קללתו של בלעם?
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
No more articles to load

סיורים בירושלים