תורת חסד

כאשר התורה מתארת את ההכנות לקראת מעמד הר סיני, היא מספרת על בני ישראל שנדדו במדבר והגיעו למרגלות ההר

חג השבועות תשפ"ג

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בערבו של יום חמישי הקרוב ניכנס כולנו, בני ובנות העם היהודי, אל חג השבועות – "זמן מתן תורתנו". ביום זה התרחש המאורע המכונן, החשוב ביותר בתולדות העם היהודי: מעמד הר סיני. במעמד זה שמע העם כולו את 'עשרת הדיברות' – תמציתה של התורה כולה. המקרא מתאר ש'עשרת הדיברות' היו התגלות א-לוקית ייחודית, שבה נשמעו הדברים מפיו של א-לוקים בעצמו. כמובן, לא-לוקים אין גוף וגם לא פה. הכוונה בדברים אלו שההתגלות הייתה ישירה ולא עקיפה באמצעות שליח כמשה רבינו.

כאשר התורה מתארת את ההכנות לקראת מעמד הר סיני, היא מספרת על בני ישראל שנדדו במדבר והגיעו למרגלות ההר –

"ויחן שם ישראל נגד ההר"
(שמות יט, ב).

רש"י מדייק את לשון היחיד "ויחן", השונה משאר תיאורי החניות של בני ישראל במדבר שבהם נאמר "ויחנו" בלשון רבים. על כך כותב רש"י את הדברים הבאים:

ויחן שם ישראל – כאיש אחד בלב אחד, אבל שאר כל החניות בתרעומת ובמחלוקת.
(רש"י לשמות שם)

החניה למרגלות הר סיני הייתה מיוחדת. הייתה בה אחדות "כאיש אחד בלב אחד". הרב פינחס הורביץ, רבה של פרנקפורט שבגרמניה בסוף המאה ה-18 ומתלמידיו של המגיד ממזריטש – מאבות תנועת החסידות, מפרש בספרו 'פנים יפות' כי אחדות זו הייתה תנאי הכרחי לקבלת התורה. הוא ממשיל את עם ישראל לגוף האדם – "כאיש אחד": כאשר כל אחד מהאיברים קיים לבדו, אין בו חיות; רק כאשר האיברים כולם מתאחדים הם מסוגלים לתפקד כגוף חי. גם עם ישראל כך: כאשר העם מפולג ומסוכסך, הוא איננו מתפקד כגוף חי ואינו ראוי לקבל את התורה. רק כאשר העם יודע לחיות באחדות הוא נעשה ראוי לקבלת התורה.

אצל רבים "אחדות" משמשת כסיסמה קלה מדי. אחדות אינה נוצרת כאשר כל אדם מצפה שהזולת יתחשב בו אלא כאשר הוא עצמו לומד להכיל את הזולת וללכת לקראתו. במילים אחרות: התנאי לקבלת התורה הוא התנהלות בינאישית תקינה שמתחילה מן היחיד והולכת ומתפשטת ומשפיעה על העם כולו.

התלמוד מספר על חכם בן המאה השנייה בשם רבי חייא שהבחין בהיעדר בתי ספר לילדים ודאג משכחת התורה בדורות הבאים. באותם ימים היו לומדים מתוך מגילות קלף ורבי חייא היה צריך לייצר מגילות כאלו לצורך הלימוד.
כך מסופר עליו:

הוא זרע כותנה וכאשר היא צמחה עשה ממנה רשתות צייד. ברשתות אלו הוא צד צביים, האכיל את בשרם ליתומים עניים ומן העור ייצר מגילות שעליהן כתב את חמישה חומשי תורה ומהן לימד ילדים
(מסכת בבא מציעא דף פה).

אם נבחין, בסיפור זה קיים פרט אחד שאיננו חלק מתהליך יצירת המגילות: האכלת בשר הצביים ליתומים עניים. זהו אומנם מעשה נאצל, אך מדוע פרט זה מסופר כחלק מן התהליך?
מדוע משנה לנו מי אכל את הבשר? התשובה היא שאכן, מעשי חסד הם חלק בלתי נפרד מלימוד התורה. אדם הרוצה להתחבר אל התורה ולזכות לקבל אותה נדרש להתמקד לא רק בלימוד התורה אלא גם ביחסים תקינים עם הזולת, ובפרט עם האדם הנזקק והמסכן.

ברחבי העולם היהודי מפורסמת ישיבת "פוניבז'" בבני ברק, אחת הישיבות הגדולות והחשובות ביותר. אך לא רבים יודעים שהאדם שהקים את הישיבה בעמל רב, הרב יוסף שלמה כהנמן (1886­-1969), הקים לצידה מוסדות רווחה שיועדו בתחילה לילדים שורדי השואה ולאחר מכן לילדי עולים ומשפחות נזקקות. בכך הוא גילם את דרכו של רבי חייא, הדרך שאינה מפרידה בין מעשי חסד לפיתוח עולם התורה.

בחג השבועות נהוג בתפוצות ישראל לקרוא את מגילת 'רות'. מגילה זו מספרת על שורשיו המשפחתיים של דוד המלך, כאשר במרכזה של המגילה עומדת רות – אישה שהצטרפה לעם היהודי מתוך נאמנות לחמותה האלמנה והענייה, וזכתה שממנה תצא השושלת של מלכי בית דוד. נימוקים רבים ניתנו לקריאת המגילה בחג השבועות, אך דומה שדברים הכתובים במדרש מספקים את הטעם ההולם ביותר. המדרש שואל:

"מגילה זו – אין בה לא טומאה ולא טהרה, לא איסור ולא היתר, ולמה נכתבה?".
במילים אחרות: מה באה מגילת רות ללמדנו? איזו תועלת אנו אמורים להפיק ממנה? האם מדובר בסיפור היסטורי בלבד? תשובת חכמי המדרש היא:

"ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים"
(מדרש רות רבה פרשה ב).

אותה אישה אלמונית שגמלה חסד עם חמותה, זכתה וממנה יצאה מלכות בית דוד.

כאשר אנו עומדים בחג השבועות ומשחזרים בלבותנו את מעמד הר סיני וקבלת התורה, אנו נקראים לזכור שהתורה איננה עומדת לעצמה, מנוכרת לאנושות. התורה היא תורת חיים, תורת חסד – תורה שבשביל לקבל אותה צריך, קודם כל, להיות "בן אדם" במובן המלא של המושג.

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת יתרו

ירושלים
כניסה:
16:45
יציאה:
18:03
תל אביב
כניסה:
17:08
יציאה:
18:04
חיפה
כניסה:
16:54
יציאה:
18:03
באר שבע
כניסה:
17:09
יציאה:
18:05

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
ד׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 10, 2024
כמידי שנה לקראת חג השבועות מאות מחסידי סערט ויזניץ בראשות כ"ק האדמו"ר שליט"א הגיעו הערב לתפילה ושירה מרגשת בכותל
ג׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 9, 2024
פעמים רבות אנו מביטים על התורה בהערכה, אך מרחוק. וודאי, התורה יקרה לנו, אך היא מדברת אל אנשים מרוממים
ג׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 9, 2024
במהלך החג נוהגים אלפים להתפלל בבוקרו של חג השבועות תפילת ותיקין ברחבת הכותל המערבי, ורבים אחרים עושים זאת במהלך
י״ד בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 22, 2024
*אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר, בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר*   בדיקת חמץ ערב פסח תשפ"ד ברחבת הכותל המערבי.
ו׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 15, 2024
לאחר מעל 120 ימי לחימה ברצועת עזה הגיעו חיילי גבעתי לבוקר הפוגה והעצמה
ו׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 15, 2024
תחת כיפת השמים והגשם הירושלמי, בא"ח גבעתי בטקס השבעה ראשון במעמד אלפים מאז פרוץ המלחמה. השבעה באח גבעתי בתאריך
י״ד בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 22, 2024
שלושה יסודות אמונה בעשר המכות – שלוש מגמות שאליהן חותרת היהדות ואותן אנו מבקשים להנחיל, קודם כל לעצמנו ואחר כך לילדינו
י״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 28, 2024
אבידה גדולה היא לעם היהודי! פעולותיו יעמדו לעד וזכרו הטוב לא ישכח. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
כ״ז במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 28, 2024
כמדי שנה וכמיטב המסורת של הקהילה האתיופית, הקרן למורשת הכותל ועיריית ירושלים אירחו היום מאות מבני הקהילה בראשות מנהיגים
כ״ג בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 25, 2024
אלפים מכל גווני הקשת השתתפו הערב במעמד המסורתי של הקפות שניות
ב׳ בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 3, 2024
במסגרת ביקור ההזדהות שלו בישראל, הגיע היום (ג') כוכב ושחקן ההוליווד קווין ספייסי לביקור בכותל המערבי.
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
דרך ארץ קדמה לתורה – סיפורו של יתרו מלמד אותנו שקבלת השונה, אהבת הגר ומידות טובות הן הבסיס האמיתי
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
"עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים". דוד המלך, משורר התהלים , מתפעל דווקא מהשערים. לא מהארמונות, לא מהחומות – אלא
י״א בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 9, 2025
משמרת תהילים יומית בכותל המערבי למען שיבת החטופים – עם ישראל מתאחד בתפילה עד שישובו כולם!
ז׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 5, 2025
לתשומת ליבכם! בין הימים ראשון עד רביעי, ב'–ה' באדר תשפ"ה (2–5 במרץ 2025) יתבצעו עבודות בינוי ובטיחות במנהרות הכותל

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט