כותל הדמעות

מזה דורות רבים נהגו יהודים לפקוד את הכותל המערבי (כותל הדמעות) ולהתרפק על אבניו, בתפילה, באבל ובצער על חורבן ירושלים והמקדש, שהכותל היה להם שריד וזכר, ובציפייה לנחמה ולישועה.

'הכותל המערבי' הוא קירו המערבי של הר הבית, שנבנה לפני כאלפיים שנה, בשלהי ימי  הבית השני. הר הבית, שעליו ניצבו בתי המקדש הראשון והשני, נבנה מחדש לקראת סוף תקופת הבית השני, ביוזמתו של המלך הורדוס. שטחו הורחב, נבנו סביבו ארבעה כתלים (קירות) שתמכו ותחמו אותו, ובליבו נבנה המקדש מחדש בפאר ובהדר. אורכו המלא של הכותל המערבי הוא 488 מ'. חלק מן הכותל גלוי ברחבת התפילה ומדרום לה, ורובו מכוסה בבתים שנבנו בצמוד אליו במרוצת ההיסטוריה.

עובדות ונתונים על הכותל המערבי 

מזה דורות רבים נהגו יהודים לפקוד את הכותל המערבי (כותל הדמעות) ולהתרפק על אבניו, בתפילה, באבל ובצער על חורבן ירושלים והמקדש, שהכותל היה להם שריד וזכר, ובציפייה לנחמה ולישועה. מועד עיקרי שבו נהגו להגיע אל הכותל היה בימי שישי, לפני כניסת השבת. נוסעים ומבקרים רבים, יהודים ולא יהודים, שהגיעו למקום, תיארו את המחזה בדרכים שונות, איש איש לפי תפיסת עולמו ולפי הדרך שבה השפיע עליו המראה המיוחד. בשל המנהג לפקוד את הכותל לשם אבל ובכי כונה הכותל מאז המאה ה-19 בפי רבים מן המבקרים שפקדוהו: כותל הבכי או כותל הדמעות (The Wailing Wall).

 

בתשעה באב תרע"א (1911) ביקר ליד הכותל שניאור זלמן רובשוב – זלמן שזר – לימים נשיאה השלישי של מדינת ישראל. את רשמי ביקורו העלה על הכתב ופרסמם בעיתון זמן קצר אחר כך:

 

דרך הסמטאות הצרות של העיר העתיקה תרד, ולמקום הכותל תגיע ותעמוד. ואז לא רק תראה בעיניך, אלא תחוש, תמשש בכל הווייתך את הנצח האחד שבעברנו…

 

אל חצר שריד הכותל הזה חדרו וחודרות האנחות מכל קצווי הארץ בכל התקופות. זרם חי של מבטים עורגים מלאי אהבה שטף ושוטף בכל העת מהתם להכא [=משם לכאן, מן הגולה לארץ ישראל], ומן הפינה היותר נידחה בנכר, ובתקופה היותר אטומה שבעם, שלח הנה היהודי את געגועיו על חיים אחרים. התנועות הדתיות, המשיחיות, המדיניות, והעממיות, אינן אלא התגלמותו הרבגונית של אותו הצער הלאומי, התובע את עלבונו בנוסח זמנו ובהתאמה לתנאי כל תקופה וכל מקום… מבטי אהבה, געגועים בלתי-ברורים, דמעות, דמעות עלבון ותפילה וכיסופים חרישיים – זוהי שפת כל השדרות הרחבות, ואפילו של 'הנשמות האילמות'… ולכותל אין הבדל בין ארצות ותקופות. הדמעות מלב עם אחד כולן נבעו, ממקור אחד באו וכולן לאחד יתפללו.

 

היו מן ההוגים והמנהיגים היהודים בעת החדשה שביקשו להעניק לכותל משמעות חדשה, כסמל לאומי, ולהמיר את הבכי שנהג על ידו בביטויי גאווה לאומית יהודית, אך שזר ראה באופן עמוק את משמעותו של כותל הדמעות, ואת דמעות היהודים לידו ראה כפתח לתקווה העתידה.

 

מי שהקדים את שזר בתיאור נרגש של הבכי והאבל ליד הכותל ובראייתו את דמעות האבל על החורבן כבסיס לתקווה לעתיד, היה המשורר הנודע נפתלי הרץ אימבר, בשירו המפורסם ביותר – 'תקוותנו' – שחלק ממנו שונה מעט ואף הפך להמנונה של מדינת ישראל.

 

וכך כתב אימבר בשירו:

כֹּל עוד בָלֵבב פנימה

נפש יהודי הוֹמִיה

ולפאֲתי מזרח קדימה

עין לציון צופִיה

 

עוד לא אָבדה תקוותנו,

התקווה הנושָנה:

לשוב לאֶרֶץ אבותינו,

לעיר בָה דוד חָנה […]

 

כָל עוד חומַת מחמדנו

לעינינו מופָעַת,

ועל חרבַן מִקדשנו

עיִן אַחַת עוד דומַעת

 

עוד לא אָבדה תקוותנו,

התקווה הנושָנה:

לשוב לאֶרֶץ אבותינו,

לעיר בָה דוד חָנה […]

 

זיכרון הכותל המערבי והמקדש והצער על החורבן הם המשמרים את התקווה לשוב לארץ אבותינו ולעיר שבה דוד חנה, כתב אימבר, בדיוק כפי שהתבטא שזר. הדמעות הזורמות אל הכותל המערבי מליבותיהם של יהודים מכל רחבי העולם, מקרוב ומרחוק, מאחדות את העם היהודי סביב ירושלים וסביב הכותל, מבטאות את קשרו לעבר ואת תקוותו לעתיד, והן היסוד לתנועות ולפעולות שעשויות לממש את חלומותיו ואת תקוותיו.

 

אחרי מלחמת ששת הימים השתנה מאוד מראהו של הכותל והוא הפך לאתר לאומי וכלל יהודי, שבו נערכים גם טקסים לאומיים המבטאים את חזרת עם ישראל לארצו, חגיגות בר מצווה מרגשות ומשמחות ואירועים רבים ממעגל החיים היהודי. אולם, עם כל אלה, לא בטלה גם משמעותו הישנה של הכותל, המבטאת את התודעה כי עדיין נוכחים החיסרון ואי השלמות בחיי העם ואת התקווה להשלמתם, לצד השמחה בשינוי מצבו של עם ישראל ובחזרתו לארצו ולעירו.

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת וישב

ירושלים
כניסה:
15:56
יציאה:
17:16
תל אביב
כניסה:
16:19
יציאה:
17:17
חיפה
כניסה:
16:04
יציאה:
17:15
באר שבע
כניסה:
16:21
יציאה:
17:19

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ' כסלו ה'תשפ"ו
דצמבר 10, 2025
חנוכה בירושלים בכותל המערבי: טקסי הדלקת נרות בליווי מוזיקה ואווירה מרוממת, עם השתתפות גופים לאומיים ואורחים מכל רחבי העולם.
י"ד כסלו ה'תשפ"ו
דצמבר 4, 2025
 הטמינו פתקים עם שמות חללי מסיבת הנובה בין אבני הכותל ונשאו תפילה לשלום המשפחות השכולות
י"ד כסלו ה'תשפ"ו
דצמבר 4, 2025
במסגרת ביקורו בישראל, ולראשונה מאז תחילת פרוץ המלחמה באוקראינה, הגיע הערב (ה') סגן ראש ממשלת אוקראינה מר טארס קצ'קה
י"א כסלו ה'תשפ"ו
דצמבר 1, 2025
טקס השבעה לבא"ח כפיר ביום יום רביעי י״ח בְּסִיוָן תשפ״ו (3/6/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
כ"ד חשון ה'תרס"א
נובמבר 16, 1900
יש להזמין כרטיסים מראש באתם לזמנים המוצגים להזמנות כרטיסים
כ"ג אדר ה'תש"נ
מרץ 20, 1990
בחר תאריך: .
כ"ג אייר ה'תש"נ
מאי 18, 1990
תודה על התעניינותכם בהפקת בר מצווה בכותל- פרטיכם נקלטו בהצלחה! ברגעים אלו נשלח אליכם מייל להמשך תהליך ההזמנה מזל
י"ד סיון ה'תש"נ
יוני 7, 1990
מצפן ירושלים – מצפן שמראה כיוון תפילה למקום המקדש
ט"ז תשרי ה'תשפ"ו
אוקטובר 8, 2025
זמני מעמדי ברכת הכהנים בחג הסוכות תשפ״ו (2025): ב׳ דחול המועד סוכות – יום חמישי, י״ז בתשרי תשפ״ו (09/10/2025).
ט' תשרי ה'תשפ"ו
אוקטובר 1, 2025
כחצי מליון מתפללים במעמדי סליחות בכותל המערבי
כ"ד תשרי ה'תשפ"ו
אוקטובר 16, 2025
במלאת שנתיים לטבח הנורא ולמתקפת החמאס על ישראל בבוקרו של חג שמחת תורה ובמהלכו נרצחו כ-1,200 ישראלים בידי מחבלי
י"ז תשרי ה'תשפ"ו
אוקטובר 9, 2025
טקטס השבעה לתותחנים ביום יום חמישי י״ב בְּטֵבֵת תשפ״ו (1/1/2026) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
ג' אב ה'תשפ"ה
יולי 28, 2025
ביקור מיוחד של היועצת הרוחנית של נשיא ארה"ב פאולה ווייט-קין בכותל המערבי: הודתה על התמיכה בישראל, ביקרה במנהרות הכותל,
ה' שבט ה'תשפ"ה
פברואר 3, 2025
לקראת נישואי נכדתו, הגיע כ"ק מרן האדמו"ר מצאנז שליט"א לרחבת הכותל המערבי, מלווה בחסידיו, ונשא תפילה נרגשת עבור כלל
ג' ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 1, 2025
לקראת חג הפסח תשפ"ה (2025), הכנו עבורכם לוח זמנים שימושי עם כל התאריכים והמועדים החשובים שצריך לדעת.
כ"ח סיון ה'תשפ"ה
יוני 24, 2025
עם סיום מלחמת 'עם כלביא' והסרת מגבלות ההתקהלות שהוטלו על-ידי פיקוד העורף, שב הכותל המערבי לפעול כסדרו, ומאות מתפללים
כ"ט אייר ה'תשפ"ה
מאי 27, 2025
בתפילה, שירה, ריקודים והודיה: רבבות השתתפו ברחבת הכותל המערבי לציון 58 שנים לאיחודה ושחרורה של ירושלים
י"ז סיון ה'תשפ"ה
יוני 13, 2025
שעות טרם פתיחת מבצע 'עם כלביא': הפתק שהטמין ראש הממשלה בין אבני הכותל המערבי
כ"ז כסלו ה'תשפ"ה
דצמבר 28, 2024
במעמד הדלקת נר רביעי של חנוכה הערב ברחבת הכותל המערבי השתתפו: רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים הרה"ג שמואל רבינוביץ
י"ד סיון ה'תשפ"ה
יוני 10, 2025
בסיום הביקור נשא הנשיא תפילה אישית, וחתם בספר המבקרים: "חירות לציון"
י"ח כסלו ה'תשפ"ו
דצמבר 8, 2025
פרשת וישב מזכירה לנו שהסכסוכים הגדולים מתחילים לא מרוע — אלא מריחוק. כשמתקרבים, שומעים ומבינים, הלב מתרכך והאחדות חוזרת.
י"ד כסלו ה'תשפ"ו
דצמבר 4, 2025
ברוכים הבאים לירושלים. ברוכים הבאים לכותל המערבי. לפני כאלפיים ושבע מאות שנה, עמד כאן, בירושלים ישעיהו הנביא והשמיע את
י' כסלו ה'תשפ"ו
נובמבר 30, 2025
מפגש יעקב ועשו מזכיר לנו מהו עושר אמיתי: לא "יש לי רב" אלא "יש לי כל". בסיפור חד ובעל
ד' כסלו ה'תשפ"ו
נובמבר 24, 2025
רחל אמנו מלמדת אותנו שגם מילים שנאמרות בתום לב יוצרות מציאות. סיפור התרפים בפרשת ויצא מזכיר לכולנו: כוח הדיבור

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .