הנתונים נטענים…

רוצים לדעת איזו פרשה נקראת בתאריך מסוים?
בחרו תאריך  וקבלו מייד את הקריאה בתורה לאותו יום.

🔊 קריאה בתורה : פרשת חקת

    טוען קריאה בתורה...

    דבר תורה לפרשת השבוע

    חיים עם משמעות – פרשת חוקת

    פרשת חוקת תשפ"ו

    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    פרשת חוקת פותחת באחד הנושאים הייחודיים בתורת ישראל – דיני טומאה וטהרה. המוות מסמל את היעדר החיים, ומצב זה מכונה בתורה "טומאה". האדם החי, שנועד לפעול, ליצור ולקיים את רצון ה', מושפע ממפגש עם מציאות של היעדר חיים. הדרך לשוב אל מצב של "טהרה" היא באמצעות חיבור לדבר המסמל חיים – טבילת כל גופו במקוה, אשר בתוכו יש מים חיים, שהם מי גשמים שנאספו לתוכו ללא מגע יד אדם. ועל כך נאמר:

    "זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל כׇּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל וְכׇל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים"
    (במדבר יט, יד)

    חז"ל ראו בפסוק זה גם משמעות נוספת:

    "אמר ריש לקיש, מניין שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה, שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל"
    (ברכות סג, ב)

    התורה מלמדת, כי ערכים אמיתיים דורשים מחויבות ומאמץ. אדם המחובר לערכיו רק כאשר הדבר נוח לו, יתקשה להחזיק בהם לאורך זמן, וכמשפט הידוע 'מה שבא בקלות הולך בקלות'. מחויבות נבחנת דווקא ביכולת לוותר, להתאמץ ולהתמיד גם כשלא קל.

    על כך כתב רבי משה בן מימון – הרמב"ם:

    "אין דברי תורה מתקיימין באלו שלומדין מתוך עידון ומתוך אכילה ושתיה, אלא במי שממית עצמו עליהן ומצער גופו תמיד, ולא יתן שינה לעיניו ולעפעפיו תנומה, אמרו חכמים שאין התורה מתקיימת, אלא במי שממית עצמו באהלי החכמים"
    (הלכות תלמוד תורה ג, יב)

    מכאן נולד אחד היסודות המרכזיים ביהדות – 'מסירות נפש'. אין הכוונה דווקא לרעיון היהודי הנאצל של מוות על קידוש ה', שהוא ענין בפני עצמו, אלא לנכונות לוותר על נוחות, זמן, כסף ואינטרסים אישיים למען ערך גדול יותר. לאורך הדורות היו יהודים שמסרו אף את חייהם כדי שלא לוותר על אמונתם, משום שסברו שחיים המנוגדים לערכי היסוד שלהם אינם חיים שלמים.

    בעומק הדברים, כל אדם זקוק למשמעות. כאשר החיים מוכתבים רק על ידי נוחות והנאה, מתפתחת תחושת ריקנות, והאדם ממשיך לחפש סיפוק שאינו מגיע.

    שאלה זו העסיקה את האנושות מאז ומתמיד. אחד הביטויים המפורסמים לכך הוא ספרו של הפסיכיאטר היהודי ניצול השואה ויקטור פרנקל, "האדם מחפש משמעות". מתוך זוועות מחנות הריכוז הגיע פרנקל למסקנה שמציאת משמעות היא צורך אנושי בסיסי. הוא מצטט את הפילוסוף פרידריך ניטשה: "מי שיש לו 'למה' שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל 'איך'".

    כל דבר בעולם מקבל את משמעותו מתוך דבר שמעליו. הכיסא נועד לשרת את היושב עליו, השולחן משמש את הסעודה, והאוכל נועד לקיים את האדם. כך ניתן להמשיך ולשאול על כל דבר מה תכליתו ומה מעניק לו משמעות. אולם בסופו של דבר מתעוררת השאלה הגדולה: לשם מה נועד האדם עצמו, ולמען מה משמשים החיים?

    כדי שהחיים יקבלו משמעות אמיתית, חייב להיות ערך או רעיון נעלה שהאדם רואה בו דבר הראוי למסירות, דבר שלמענו הוא מוכן להשקיע, להתאמץ ואף לוותר. לא משום שהוא מבקש למות עבורו, אלא משום שהוא מבקש לחיות לאורו.

    זו מסירות הנפש האידיאלית עליה מדברת התורה. לאו דווקא מסירת החיים, אלא הנכונות לוותר על נוחות רגעית, על מנעמי העולם ועל ההיסחפות אחר רוח הזמן, כדי להישאר נאמן לאמת שבה האדם מאמין. זהו פירושם העמוק של דברי חז"ל על "הממית עצמו באוהלה של תורה" – שכדי להצליח לחיות על פי ערכיו, הוא מוכן לחיות גם באוהל פשוט ולהעדיף חיי תוכן ומשמעות על פני מה שנראה נוצץ ומפתה יותר. בחירה יומיומית זו היא הצורה השלמה והעמוקה ביותר של מסירות נפש.

    רעיון זה כבר זיהה המן הרשע. חז"ל מספרים שלאחר שגזר על היהודים כליה, הוא ביקש לראות כיצד הם מגיבים. להפתעתו מצא אותם יושבים בבית המדרש ועוסקים בהלכות עבודת הכהנים שבבית המקדש. היה בכך דבר תמוה: הם עמדו בפני איום קיומי, ובית המקדש אינו קיים. אולם דווקא משום כך הבין המן את סוד כוחם. עם שמסוגל לעסוק ברעיונותיו ובאמונתו גם בשעה קשה כל כך, אינו חי רק את ההווה ואת נסיבות הרגע. הוא מחובר למציאות גדולה ממנו, ולכן בכוחו לשרוד כל איום חיצוני.

    זהו אחד האתגרים הגדולים של דורנו. ככל שהחברה מעניקה לאדם יותר אפשרויות, נוחות והנאות, כך גוברת גם השאלה לשם מה כל אלה נועדו. האדם מבקש רעיון גדול שיצדיק את מאמציו, יכוון את בחירותיו ויעניק משמעות לקיומו. השאלה איננה רק ממה אנו נהנים, אלא למען מה אנו מוכנים לוותר, להתאמץ ולהקדיש את חיינו. במידה רבה, התשובה לשאלה זו היא שתעצב את דמותה של החברה האנושית בשנים הבאות.

    סדר הדלקת נרות שבת

    בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת.

    יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתורָתֶךָ: וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עולָם וּכְשָׁנִים קַדְמונִיות: וְעָרְבָה לה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם. כִּימֵי עולָם וּכְשָׁנִים קַדְמונִיות:

    אחר כך

    יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁתְּחוֹנֵן אוֹתִי (וְאֶת אִישִׁי וְאֶת בני וְאֶת אמי וְאֶת אבי) וְאֶת כֹּל קְרוֹבַי, וְתִתֶּן לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים, וְתִזְכְּרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹבָה וּבְרָכָה, וְתִפְקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, וְתַשְׁכֵּן שְׁכִינָתְךָ בֵּינֵינוּ, וְזַכֵּנוּ לְגַדֵּל בָּנִים וּבְנֵי בָנִים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים אוֹהֲבֵי יְיָ, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת זֶרַע קֹדֶשׁ, בַּיְיָ דְּבֵקִים וּמְאִירִים אֶת הָעוֹלָם בְּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים וּבְכָל מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. אָנָּא, שְׁמַע אֶת תְּחִנָּתִי בִּזְכוּת שָׂרָה וְרִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה אִמּוֹתֵינוּ, וְהָאֵר נֵרֵנוּ שֶׁלֹּא יִכְבֶּה לְעוֹלָם וָעֶד, וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה. אָמֵן.

    זמני כניסת השבת

    פרשת השבוע: פרשת חוקת

    ירושלים
    כניסה:
    19:07
    יציאה:
    20:30
    תל אביב
    כניסה:
    19:31
    יציאה:
    20:33
    חיפה
    כניסה:
    19:20
    יציאה:
    20:34
    באר שבע
    כניסה:
    19:29
    יציאה:
    20:30

    אירועים נוספים

    ט"ז סיון ה'תשפ"ו
    יוני 1, 2026
    פרשת שלח חושפת את ההבדל הדק והמטלטל בין עובדות נכונות לבין אמת שלמה: המרגלים לא בהכרח שיקרו — אך
    ח' סיון ה'תשפ"ו
    מאי 24, 2026
    כשאדם חי בשליחות שמתאימה לנשמתו — גם משא כבד מקבל משמעות. פרשת בהעלותך מזכירה לנו לזהות את המקום המדויק
    ג' סיון ה'תשפ"ו
    מאי 19, 2026
    פרשת נשא מלמדת שגם כשכולנו עושים לכאורה את אותם מעשים, לכל אדם יש כוונה, עולם פנימי ושליחות ייחודית משלו
    כ"ה אייר ה'תשפ"ו
    מאי 12, 2026
    כאשר התורה מונה את העם לפי שבטים ומשפחות, היא מלמדת את אומנות השילוב: כל יחיד נספר בפני עצמו, אך
    כ"ג טבת ה'תשפ"ו
    ינואר 12, 2026
    טקס השבעה למחנה שמונים ביום ראשון כ״א בִּשְׁבָט תשפ״ו (8/2/2026) בשעה 13:00–15:30 בכותל המערבי.
    י"ט אדר ה'תשפ"ו
    מרץ 8, 2026
    בין הפתקים: תפילות גם מאזרחי איראן ומדינות עוינות במזרח התיכון לשלום בין העמים • רב הכותל נשא תפילה להצלחת
    י"ד שבט ה'תשפ"ו
    פברואר 1, 2026
    ט"ו בשבט תשפ"ו הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בימים אלו, בעיצומם של ימי החורף הארוכים
    ג' תמוז ה'תשפ"ה
    יוני 29, 2025
    טקס השבעה לכפיר ביום יום שני ה׳ בְּחֶשְׁוָן תשפ״ו (27/10/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
    ט' תשרי ה'תשפ"ו
    אוקטובר 1, 2025
    כחצי מליון מתפללים במעמדי סליחות בכותל המערבי
    ג' אב ה'תשפ"ה
    יולי 28, 2025
    ביקור מיוחד של היועצת הרוחנית של נשיא ארה"ב פאולה ווייט-קין בכותל המערבי: הודתה על התמיכה בישראל, ביקרה במנהרות הכותל,
    ב' אייר ה'תשפ"ו
    אפריל 19, 2026
    הנשיא פתח את ביקורו הרשמי בישראל בתפילה בכותל המערבי • זו הפעם השלישית מאז שנכנס לתפקידו שהוא פותח את
    ח' סיון ה'תשפ"ו
    מאי 24, 2026
    טקס השבעה להגנת הגבולות ביום שני י״א בֶּאֱלוּל תשפ״ו (24/8/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
    ג' תמוז ה'תשפ"ו
    יוני 18, 2026
    כיום, 32 שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
    ב' תמוז ה'תשפ"ו
    יוני 17, 2026
    אריאל זיידן, השף הצעיר שכבש את הרשתות החברתיות עם מתכונים, שמחה ואנרגיה טובה, הגיע לפרק מיוחד של הפודקאסט “אחר
    כ"ט סיון ה'תשפ"ו
    יוני 14, 2026
    בס"ד ל"ב שנים להרבי מליובאוויטש זי"ע ג' תמוז תשפ"ו   הזכרונות של ימי הקיץ של שנת ה'תשנ”ד, חרותים בי
    כ"ה סיון ה'תשפ"ו
    יוני 10, 2026
    התורה מתארת נס מופלא. מתוך שנים-עשר המטות, דווקא מטה אהרן פורח, מוציא ציץ ופרח ומניב שקדים. בכך מבין העם

    שריינו את הביקור

    Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .