עבודה רוחנית עצמאית – פרשת צו

צו–תש"פהרבשמואלרבינוביץ–רבהכותלהמערביוהמקומותהקדושיםהשבתהקרובה,שהיאהשבתהסמוכהלחגהפסח,מכונה"שבתהגדול".טרםשנפנהלעסוקבשמהובמשמעותהשלשבתזולחיינואנו,נשובונזכיראתהחובההמוטלתעלינובשעהקשהזו–כאשרהעולםכולומתמודדעםנגיףה'קורונה' לצייתלהנחיותרשויותהבריאותוהביטחון.במידהוהרשויותאוסרותלהתכנסבביתהכנסת,חובהלצייתלהוראות,שהרי"פיקוחנפשדוחהאתכלהתורה".עלכן,כלאדםיתפללבביתוויוסיףתפילהמיוחדתלרפואתםשלהחולים:"שבתהיאמלזעוקורפואהקרובהלבוא".כמוכןרצוישכלאחדיקראאתפרשתהשבועבביתומתוךתנ"ךאוחומש.ובכן,שמהשלשבתזוהסמוכהלפסחהוא"שבתהגדול".בספרההלכה'ארבעהטורים'שנכתבעלידירבייעקבבןאשרבמאהה ,מובאתהסיבהלכינויזה:לפנישיצאעםישראלממצרים,נצטווכולםלקחתכבשולעשותו'קורבןפסח'במטרהלאוכלובלילחמישהעשרבניסן.קנייתהכבשנעשתהבעשיריבניסןשחלבאותהשנהבשבת,והיאהייתהכרוכהבסיכון,מפנישהכבשהיהאחדמןהסמליםהאלילייםשלהעםהמצרי.עלשםהנסשאירעבאותהשבת,כאשרהיהודיםלקחוכבשוהמצרייםלאפגעובהם–מכונההשבתהסמוכהלחגהפסח"שבתהגדול".מענייןלגלותשחכמיישראלהקדומיםראובמאורעזהשללקיחתהכבשוייחודולקורבן,מעשהבעלמשמעותעמוקה.אתההוראהשלמשהלעםישראל:"מישכווקחולכםצאןלמשפחותיכם"(שמותיב,כא)דרשוב'מכילתא' מדרשהתנאיםלספרשמות–באופןהבא:"מישכוידיכםמעבודהזרה,והידבקובמצוות."(מכילתאדרביישמעאל,מסכתאדפסחאפרשהה)עםישראלבמצריםהיהבמצברוחנידיגרוע.העםנסחףאחרהתרבותהמצריתהאליליתוהשתתףבעבודתהאליליםשהייתהנהוגהבמצרים.אירועזהשבונטלכליהודיכבש,ששימשכאמורכסמלאלילישלהעםהמצרי,וייחדאותולקורבן–היהאירועשבונדרשכליהודילהכריע:להיכןאנישייך,לתרבותהמצריתאולתרבותהיהודית?משמעותהשללקיחתהכבשלקורבןהייתהעזיבתהעבודההזרהוהכרעהלהצטרףלאמונההיהודית.ייתכןשגםרגעזהשלהכרעההקנהלשבתזואתהכינוי"שבתהגדול".ובקפיצהחדהשלשלושתאלפישניםקדימה העולםכולונקלעבימיםאלואלמצבחריגביותר:מיליוניבניאדםנדרשיםלהתכנסבבתיהםולהסתגרבעקבותנגיףה'קורונה'.מאותאלפיםחלוולמרבההצער,אלפיםרביםמתוכתוצאהממחלהזו.כיהודיםמאמינים,איננותוליםאירועיםכאלובגורלהעיוור.אנומנסיםומשתדליםלמצואאתהמשמעותהטמונהבמאורעות,לשמועאתהקריאהשאלוקיםקוראלנובאמצעותהאירועייםהטבעיים.נדמהכיהלקחהעיקרישהאנושותלומדתבימיםאלו,הואשאיןלסמוךעלהמערכותשיעבדובשבילהאדםהפרטי.אנשיםמביניםכימישאיננודואגלעצמוושומרעלעצמו,איןמישידאגלו.ביןמישחיבמדינהשבהמערכתהבריאותנמצאתעלסףקריסה,וביןמישחיבמדינהשמצבהטוביותר–אףאחדאיננויכוללהיותבטוחשהנגיףלאיפגעבו,ואףאחדאיננויכוללהיותבטוחשהמדינהתוכללטפלבו.נראהכיהעתידהקרוביהיהזמןשבואנשיםידאגולעצמםולמשפחתםהקרובה,ויישענופחותעלהמדינהועלמערכותהבריאותוהביטחון.כיהודיםמאמינים,ישלמסרזהקריאהמיוחדתעבורינו:פעמיםרבותאנורגיליםלהישעןעלהביטחוןשמקנהלנוהקהילה,ביתהכנסתוהמוסדותהחברתייםוהדתיים.קורהלעיתיםשביטחוןמדומהזהמביאהזנחהוחוסרהשקעהבהתקדמותפנימיתבעבודתהשםהאישית.הסיחרורשהעולםכולונקלעאליומחייבכלאדםלהיותעצמאיבמידהרבה,לדאוגלעצמולארקבפןהבריאותי–שזהודאיחשובונצרך–אלאגםבפןהרוחני.כלאחדמאיתנונקראלהתפללגםבליביתהכנסת;ללמודתורהגםבלישיעורקבוע;להשקיעבמשפחה:בזוגיותובחנוךהילדים.זהוהזמןלחשובכיצדבאמתאנורוציםשחינוךילדינוייראה,ולבחוןהאםאנועקבייםומעשייםברצונינוזה.אםלאנדאגלעצמינו–מיידאגלנו?אנומקוויםומתפללים,יחדעםהאנושותכולה,שהקדושברוךהואיאמרלצרותינו"די!",ונזכהבמהרהלגאולההשלמה.אמן.

צו – תש"פ

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

השבת הקרובה, שהיא השבת הסמוכה לחג הפסח, מכונה "שבת הגדול".

טרם שנפנה לעסוק בשמה ובמשמעותה של שבת זו לחיינו אנו, נשוב ונזכיר את החובה המוטלת עלינו בשעה קשה זו – כאשר העולם כולו מתמודד עם נגיף ה'קורונה' – לציית להנחיות רשויות הבריאות והביטחון. במידה והרשויות אוסרות להתכנס בבית הכנסת, חובה לציית להוראות, שהרי "פיקוח נפש דוחה את כל התורה". על כן, כל אדם יתפלל בביתו ויוסיף תפילה מיוחדת לרפואתם של החולים: "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא".

כמו כן רצוי שכל אחד יקרא את פרשת השבוע בביתו מתוך תנ"ך או חומש.

ובכן, שמה של שבת זו הסמוכה לפסח הוא "שבת הגדול".
בספר ההלכה 'ארבעה טורים' שנכתב על ידי רבי יעקב בן אשר במאה ה-13, מובאת הסיבה לכינוי זה: לפני שיצא עם ישראל ממצרים, נצטוו כולם לקחת כבש ולעשותו 'קורבן פסח' במטרה לאוכלו בליל חמישה עשר בניסן.
קניית הכבש נעשתה בעשירי בניסן שחל באותה שנה בשבת, והיא הייתה כרוכה בסיכון, מפני שהכבש היה אחד מן הסמלים האליליים של העם המצרי.
על שם הנס שאירע באותה שבת, כאשר היהודים לקחו כבש והמצריים לא פגעו בהם – מכונה השבת הסמוכה לחג הפסח "שבת הגדול".

מעניין לגלות שחכמי ישראל הקדומים ראו במאורע זה של לקיחת הכבש וייחודו לקורבן, מעשה בעל משמעות עמוקה. את ההוראה של משה לעם ישראל: "מישכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם" (שמות יב, כא) דרשו ב'מכילתא' – מדרש התנאים לספר שמות – באופן הבא:
"מישכו ידיכם מעבודה זרה, והידבקו במצוות."
(מכילתא דרבי ישמעאל, מסכתא דפסחא פרשה ה)

עם ישראל במצרים היה במצב רוחני די גרוע. העם נסחף אחר התרבות המצרית האלילית והשתתף בעבודת האלילים שהייתה נהוגה במצרים. אירוע זה שבו נטל כל יהודי כבש, ששימש כאמור כסמל אלילי של העם המצרי, וייחד אותו לקורבן – היה אירוע שבו נדרש כל יהודי להכריע: להיכן אני שייך, לתרבות המצרית או לתרבות היהודית? משמעותה של לקיחת הכבש לקורבן הייתה עזיבת העבודה הזרה והכרעה להצטרף לאמונה היהודית. ייתכן שגם רגע זה של הכרעה הקנה לשבת זו את הכינוי "שבת הגדול".

ובקפיצה חדה של שלושת אלפי שנים קדימה – העולם כולו נקלע בימים אלו אל מצב חריג ביותר: מיליוני בני אדם נדרשים להתכנס בבתיהם ולהסתגר בעקבות נגיף ה'קורונה'. מאות אלפים חלו ולמרבה הצער, אלפים רבים מתו כתוצאה ממחלה זו. כיהודים מאמינים, איננו תולים אירועים כאלו בגורל העיוור. אנו מנסים ומשתדלים למצוא את המשמעות הטמונה במאורעות, לשמוע את הקריאה שאלוקים קורא לנו באמצעות האירועיים הטבעיים.

נדמה כי הלקח העיקרי שהאנושות לומדת בימים אלו, הוא שאין לסמוך על המערכות שיעבדו בשביל האדם הפרטי. אנשים מבינים כי מי שאיננו דואג לעצמו ושומר על עצמו, אין מי שידאג לו. בין מי שחי במדינה שבה מערכת הבריאות נמצאת על סף קריסה, ובין מי שחי במדינה שמצבה טוב יותר – אף אחד איננו יכול להיות בטוח שהנגיף לא יפגע בו, ואף אחד איננו יכול להיות בטוח שהמדינה תוכל לטפל בו. נראה כי העתיד הקרוב יהיה זמן שבו אנשים ידאגו לעצמם ולמשפחתם הקרובה, ויישענו פחות על המדינה ועל מערכות הבריאות והביטחון.

כיהודים מאמינים, יש למסר זה קריאה מיוחדת עבורינו: פעמים רבות אנו רגילים להישען על הביטחון שמקנה לנו הקהילה, בית הכנסת והמוסדות החברתיים והדתיים. קורה לעיתים שביטחון מדומה זה מביא הזנחה וחוסר השקעה בהתקדמות פנימית בעבודת השם האישית. הסיחרור שהעולם כולו נקלע אליו מחייב כל אדם להיות עצמאי במידה רבה, לדאוג לעצמו לא רק בפן הבריאותי – שזה ודאי חשוב ונצרך – אלא גם בפן הרוחני. כל אחד מאיתנו נקרא להתפלל גם בלי בית הכנסת; ללמוד תורה גם בלי שיעור קבוע; להשקיע במשפחה: בזוגיות ובחנוך הילדים. זהו הזמן לחשוב כיצד באמת אנו רוצים שחינוך ילדינו ייראה, ולבחון האם אנו עקביים ומעשיים ברצונינו זה. אם לא נדאג לעצמינו – מי ידאג לנו?

אנו מקווים ומתפללים, יחד עם האנושות כולה, שהקדוש ברוך הוא יאמר לצרותינו "די!", ונזכה במהרה לגאולה השלמה. אמן.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת לך־לך

ירושלים
כניסה:
16:10
יציאה:
17:27
תל אביב
כניסה:
16:33
יציאה:
17:28
חיפה
כניסה:
16:19
יציאה:
17:27
באר שבע
כניסה:
16:34
יציאה:
17:29

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י"א ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 9, 2025
גם כשאתה בפסגה – תישאר תלמיד. הרב שמואל רבינוביץ בפרשת צו מגלה: ההכנה היא לא רק שלב – היא
ט"ז אדר ב' ה'תשפ"ד
מרץ 26, 2024
אנו חיים את החיים במהירות, בבהלה, רודפים אחרי הכסף וחולמים שהוא יהפוך אותנו למאושרים, ובינתיים מפסידים את היופי הנפלא
ה' ניסן ה'תשפ"ג
מרץ 27, 2023
חסי שלום פירושם שבני האדם מתנהגים זה עם זה בידידות ובאחווה. אך איזה ‘שלום’ נדרש עבור המזבח?
י"ב אדר ב' ה'תשפ"ב
מרץ 15, 2022
האש שדלקה על גבי המזבח הייתה תמידית, ללא הפסקה. מדי בוקר, הכהן היה מניח עצים על המזבח, והאש דלקה
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת צו – תשע"ט הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים פרשת 'צו' ממשיכה את העיסוק בקורבנות השונים
י"ב אדר ב' ה'תשפ"ב
מרץ 15, 2022
האש שדלקה על גבי המזבח הייתה תמידית, ללא הפסקה. מדי בוקר, הכהן היה מניח עצים על המזבח, והאש דלקה
ה' ניסן ה'תשפ"ג
מרץ 27, 2023
חסי שלום פירושם שבני האדם מתנהגים זה עם זה בידידות ובאחווה. אך איזה ‘שלום’ נדרש עבור המזבח?
ט"ז אדר ב' ה'תשפ"ד
מרץ 26, 2024
אנו חיים את החיים במהירות, בבהלה, רודפים אחרי הכסף וחולמים שהוא יהפוך אותנו למאושרים, ובינתיים מפסידים את היופי הנפלא
י"ד אלול ה'תשפ"ה
ספטמבר 7, 2025
🔇 הנגן מתחיל במצב השתקה – אפשר ללחוץ על הרמקול כדי לשמוע קול. ❌ סליחות בשידור חי 🔄 🔇
ט"ז תשרי ה'תשפ"ו
אוקטובר 8, 2025
זמני מעמדי ברכת הכהנים בחג הסוכות תשפ״ו (2025): ב׳ דחול המועד סוכות – יום חמישי, י״ז בתשרי תשפ״ו (09/10/2025).
כ"ב אלול ה'תשפ"ה
ספטמבר 15, 2025
הבת קול מסיני נשמעת בלב כל אחד מאיתנו כתחושת ריקנות או מועקה – קריאה אלוקית להתעורר, לשוב אליו ולעשות
כ"ד תשרי ה'תשפ"ו
אוקטובר 16, 2025
במלאת שנתיים לטבח הנורא ולמתקפת החמאס על ישראל בבוקרו של חג שמחת תורה ובמהלכו נרצחו כ-1,200 ישראלים בידי מחבלי
י"ז ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 15, 2025
בין עוצמתה המתנשאת של מצרים לענוותה הנשגבת של ארץ ישראל — סיפור יציאת מצרים הוא מסע מהכוחי ועוצם ידי
ד' חשון ה'תשפ"ו
אוקטובר 26, 2025
לקראת חג חנוכה תשפ"ו (2025), הכנו עבורכם לוח זמנים שימושי עם כל התאריכים והמועדים החשובים שצריך לדעת.
כ"ח אלול ה'תשפ"ה
ספטמבר 21, 2025
טקס השבעה לגבעתי ביום יום ראשון כ״ז בְּתִשְׁרֵי תשפ״ו (19/10/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
כ"ג תשרי ה'תשפ"ו
אוקטובר 15, 2025
השבעה הגנת הגבולות ביום יום חמישי י״ט בְּטֵבֵת תשפ״ו (8/1/2026) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
כ"ה אדר ה'תשפ"ה
מרץ 25, 2025
התפללה לצד האבני הכותל המערבי וכתבה פתק אישי, במסגרת סולידריות עם העם היהודי
י' כסלו ה'תשפ"ה
דצמבר 11, 2024
לאחר הכתרתו הגיע הראשון לציון והרב הראשי לישראל הרה"ג דוד יוסף שליט"א לרחבת הכותל המערבי והתקבל על ידי רב
כ"ה כסלו ה'תשפ"ה
דצמבר 26, 2024
הערב (ה') התקיימה הדלקת נר שני של חנוכה ברחבת הכותל המערבי בסימן 'ירושלים – אורו של עולם', ההדלקה התקיימה
ב' טבת ה'תשפ"ה
ינואר 2, 2025
רבבות פקדו את רחבת הכותל המערבי במהלך ימי חג החנוכה בצל מלחמת 'חרבות ברזל' לתפילה לשלום וגאולת ישראל
ח' חשון ה'תשפ"ו
אוקטובר 30, 2025
טקס השבעה למחווה אלון ביום יום שלישי י״ב בְּכִסְלֵו תשפ״ו (2/12/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
ח' חשון ה'תשפ"ו
אוקטובר 30, 2025
מידע למגישים מועמדות לקורס ההכשרה להדרכת סיורים ותכניות חינוכיות- אביב תשפ"ד
ז' חשון ה'תשפ"ו
אוקטובר 29, 2025
טקס השבעה לצנחנים ביום יום רביעי י״ח בְּטֵבֵת תשפ״ו (7/1/2026) בשעה 13:00–20:00 בכותל המערבי.
ז' חשון ה'תשפ"ו
אוקטובר 29, 2025
מסעב חסן יוסף, בנו של אחד מבכירי חמאס, הידוע בכינויו הנסיך הירוק, ביקר השבוע ברחבת הכותל המערבי ובאתר החפירות

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .