תכלת – מבט אל האינסוף

פרשת שלח – תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
השבוע נקרא בבית הכנסת את פרשת 'שלח', פרשה הנפתחת בתיאור אחד המאורעות הקשים בתולדות עם ישראל בתקופת שהותו במדבר.  
טלית

העם עומד על סיפה של ארץ כנען, הארץ שלימים תיקרא "ארץ ישראל", ושולח מרגלים לרגל אחר המצב הצבאי בארץ ואחר האפשרויות לכבוש אותה. המרגלים חוזרים ומודיעים נחרצות כי בלתי אפשרי לכבוש את הארץ, וכי "ארץ אוכלת יושביה היא" (במדבר יג, לב). בני ישראל מאבדים עניין בכיבוש הארץ, מגיבים באובדן אמונה ובהיסטריה, נותנים קולם בבכייה, ופונים אל משה ואל אהרון בקובלנה:

לוּ מתנו בארץ מצרים! או במדבר הזה לוּ מתנו! ולמה ה' מביא אותנו אל הארץ הזאת לנפול בחרב?! נשינו וטפינו יהיו לבז! הלא טוב לנו שוב מצרימה…

(במדבר יד, ב-ג)

קובלנה זו מבטאת את אובדן אמונתם בא-לוקים אשר הוציא אותם ממצרים באותות ובמופתים, סיפק את צורכיהם במדבר, נתן להם את התורה בהתגלות א-לוקית, והבטיח להם כי הוא עתיד להושיב אותם בארץ המובטחת. כעונש על חטא זה, נגזר על כל הדור ההוא כי לא יזכה לראות את הארץ. בעקבות כך, העם הוסיף לנוע במדבר למשך שלושים ושמונה שנים נוספות, עד שמת אחרון יוצאי מצרים והדור הבא נכנס לארץ ישראל.

פרשת 'שלח' מסתיימת במצוות 'ציצית'. התורה מורה לכל יהודי לקשור 'ציצית' על כנפי הבגדים. על פי המסורת, הציצית מורכבת מחוטים שזורים אותם קושרים בזוויות בגדים שיש בהם ארבע כנפות (זוויות). התורה מוסיפה ומורה לצבוע כמה מהחוטים בצבע ה'תכלת'. על צבע ה'תכלת' להיות מופק מחילזון ימי מסוים. בעולם העתיק, ה'תכלת' הייתה ידועה כצבע מלכותי ויקר ערך, והתעשייה המפיקה אותה התרכזה בעיקר באזור חופי המזרח התיכון. החל מלפני כ-1500 שנה, הלך ופחת ייצור ה'תכלת' ובעקבות כך אבדה שיטת הייצור. יהודים חדלו לקשור חוטי 'תכלת' על כנפי בגדיהם, והסתפקו בחוטי 'ציצית' שאינם צבועים. ישנם חוקרים המזהים את ה'תכלת' עם צבע המופק מן הקונכייה הימית 'ארגמון קהה קוצים', ויש המפיקים ממנו כיום 'תכלת' לחוטי ה'ציצית'.

על מטרת מצוות ה'ציצית' וה'תכלת' אנו קוראים בפרשה:

וראיתם אותו, וזכרתם את כל מצוות ה', ועשיתם אותם; ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, אשר אתם זונים אחריהם. למען תזכרו, ועשיתם את כל מצוותיי, והייתם קדושים לא-לוקיכם.

(במדבר טו, לט-מ)

הציצית נועדה למנוע אותנו מלהיסחף אחר הלב והעיניים, אחר הרצונות והמאוויים המיידיים שאין מחשבה קודמת להם, על ידי כך שהיא מזכירה לנו את נוכחותו של א-לוקים בעולם, ואת ערכי המוסר והטוב הטמונים במצוותיו. על פי העולה מפסוקי התורה, החוט הצבוע בתכלת הוא שנועד להזכיר את נוכחותו של א-לוקים. כיצד ומדוע? על כך נאמר בתלמוד:

שהתכלת דומה לים, והים דומה לעשבים, ועשבים דומים לרקיע, ורקיע דומה לכיסא הכבוד, והכסא דומה לספיר, שנאמר: "ואראה, והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר, כמראה דמות כיסא" (יחזקאל א, כו).

(תלמוד ירושלמי ברכות א, ב)

על פי נבואתו של יחזקאל, כיסא כבודו של א-לוקים דומה לאבן ספיר, אבן יפהפייה שצבעה כצבע התכלת. מקריאה שטחית במאמר תלמודי זה, אנו מבינים כי התכלת נועד להזכיר לאדם את נוכחותו של א-לוקים על ידי כך שהוא דומה בצבעו לצבע כיסא כבודו של א-לוקים בנבואתו של יחזקאל.

אולם בקריאה יותר זהירה, אנו מגלים רבדים נוספים במאמר זה: "התכלת דומה לים; וים דומה לעשבים; ועשבים דומים לרקיע"; צבע התכלת דומה למראה הים, למראה של עמק מלא עשבים ממרחק ולמראה השמיים. התכלת נועדה להזכיר לנו את הים, את העשבים ואת השמיים, ורק אחר כך את כסא כבודו של א-לוקים. על פי הרמב"ן (רבינו משה בן נחמן, מגדולי חכמי ספרד במאה ה-13), צבע ה'תכלת' רומז למילה 'תכלית' – אינסוף, שכן כל מראה אינסופי – כמו הים והשמים – מקבל גוון של 'תכלת'.

ה'תכלת' נועדה אם כך להזכיר לנו את יופי הבריאה, את אין-סופיותה, ודרך כך את נוכחותו של א-לוקים, שעל פי נבואתו של יחזקאל, אף כיסא כבודו צבוע בגוון האינסופי של התכלת. כשהאדם מביט אל-קים, אל עמק ירוק או אל השמים, הוא מצליח לראות מעבר למראה המיידי שהוא רואה מולו, ומעבר למאוויי הלב המיידיים שלו, ולהיזכר במקומו בתוך הבריאה ובעמדתו ביחס לבורא העולם.

כנגד חטא המרגלים שבתחילת הפרשה, מופיעה מצוות 'ציצית' בסופה. המרגלים הלכו אחר מראה העיניים המיידי, אותו ראו דרך הפחדים האינסטינקטיביים שבליבם. כנגד כך ה'ציצית' נועדה לסייע לנו לראות מעבר למראה המיידי, להביט אל התמונה הכוללת ולזכור את נוכחותו של א-לוקים בכל פרט ופרט בעולמנו.

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת ואתחנן

ירושלים
כניסה:
18:49
יציאה:
20:07
תל אביב
כניסה:
19:13
יציאה:
20:10
חיפה
כניסה:
19:02
יציאה:
20:11
באר שבע
כניסה:
19:12
יציאה:
20:08

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י"ב אב ה'תשפ"ה
אוגוסט 6, 2025
"מי ייתן ואלוקים ימשיך לברך את עם ישראל – אנו מאחלים ומתפללים לשלום כאן ובעולם כולו."
י"ב אב ה'תשפ"ה
אוגוסט 6, 2025
סיורי סליחות  מנהג בני עדות המזרח להתחיל לאומר את הסליחות מראש חודש אלול השנה 25/08/2025 עד ערב יום הכיפורים
י' אב ה'תשפ"ה
אוגוסט 4, 2025
"אנחנו מודים על הזכות להיות פה בישראל דווקא היום בו אנחנו מכירים בחורבן בית המקדש פעמיים בהיסטוריה, זה זמן
י' אב ה'תשפ"ה
אוגוסט 4, 2025
"זוהי זכות להיות כאן, ואני שמח להצטרף להוריי ולשאת תפילה למען ישראל, ארצות הברית, ובמיוחד תושבי ארקנסו. זהו מקום
י"א אדר א' ה'תר"ס
פברואר 10, 1900
לשמיעת קריאת התורה פרשת יתרו נא בחרו נוסח נוסח מרוקו נוסח מרוקו – ירושלמי נוסח אשכנז נוסח תימן נוסח
כ"ד חשון ה'תרס"א
נובמבר 16, 1900
יש להזמין כרטיסים מראש באתם לזמנים המוצגים להזמנות כרטיסים
כ"ג אדר ה'תש"נ
מרץ 20, 1990
בחר תאריך: .
כ"ג אייר ה'תש"נ
מאי 18, 1990
תודה על התעניינותכם בהפקת בר מצווה בכותל- פרטיכם נקלטו בהצלחה! ברגעים אלו נשלח אליכם מייל להמשך תהליך ההזמנה מזל
כ"ב סיון ה'תשפ"ה
יוני 18, 2025
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ל' סיון ה'תשפ"ה
יוני 26, 2025
אלפים התאחדו בכותל המערבי לתפילת ראש חודש חגיגית בהודיה והלל על הנסים שהתרחשו במהלך מלחמת 'עם כלביא'
ח' סיון ה'תשפ"ה
יוני 4, 2025
טקס השבעה לצנחנים ביום יום שלישי ט״ז בֶּאֱלוּל תשפ״ה (9/9/2025) בשעה 14:00–21:00 בכותל המערבי.
כ"ח סיון ה'תשפ"ה
יוני 24, 2025
עם סיום מלחמת 'עם כלביא' והסרת מגבלות ההתקהלות שהוטלו על-ידי פיקוד העורף, שב הכותל המערבי לפעול כסדרו, ומאות מתפללים
י"ח חשון ה'תשפ"ה
נובמבר 19, 2024
אני נמצא כאן במקום החשוב בעולם, הכותל המערבי, זה מאוד חשוב שתגיעו לכאן ותתמכו וגם תחוו את הרוחניות של
י"ז ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 15, 2025
בהשתתפות משפחות החטופים: מעל 50 אלף איש השתתפו הבוקר במעמד ברכת הכהנים הראשון
ה' אלול ה'תשפ"ד
ספטמבר 8, 2024
טקס השבעה השבעה בא"ח כפיר תתקיים בכותל המערבי בתאריך 10/11/2024 מהשעה 16:00 עד השעה 20:00
כ"ט אייר ה'תשפ"ה
מאי 27, 2025
במהלך הביקור, התרגש הסנאטור לפגוש קבוצת תלמידים צעירים שהגיעו לחגוג את מסיבת הסידור שלהם ברחבת הכותל.
כ"ט תשרי ה'תשפ"ה
אוקטובר 31, 2024
"שהחיילים ישובו לביתם בשלום": המשאלה המרגשת של הצנחן שהשתתף בשחרור הכותל המערבי לכותל המערבי באים במהלך השנה מיליוני מבקרים
כ"ה אדר ה'תשפ"ה
מרץ 25, 2025
התפללה לצד האבני הכותל המערבי וכתבה פתק אישי, במסגרת סולידריות עם העם היהודי
כ"ו אב ה'תשפ"ד
אוגוסט 30, 2024
לא לחינם נפטרה מהעולם בשבת שבה אנו קוראים בפרשת השבוע על מצוות הצדקה
כ' ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 18, 2025
שגריר ארה"ב בישראל הנכנס, מר מייק האקבי, פתח את שליחותו הדיפלומטית בביקור מרגש ותפילה בכותל המערבי
ג' אב ה'תשפ"ה
יולי 28, 2025
איך שאלה אחת של תלמיד יכולה לחדד את מוחו של הרב ולחשוף פניני חכמה שלא נגלו קודם? פרשת דברים
כ"ו תמוז ה'תשפ"ה
יולי 22, 2025
מדוע משה לא נוקם במדיין בעצמו, למרות ציווי אלוקי? שיעור עמוק בפרשת השבוע על הכרת הטוב – גם כלפי
י"ח תמוז ה'תשפ"ה
יולי 14, 2025
קנאותו של פנחס בן אלעזר מהווה דוגמה לקנאות חיובית הנובעת מאהבת ישראל, אחריות ציבורית, ויכולת להפוך ממעשה קנאי למנהיגות
י"ד תמוז ה'תשפ"ה
יולי 10, 2025
דברים לחנוכת שער חדר ארונות קודש תרומת אהרון פרנקל מיום  י"ג תמוז תשפ"ה 9.7.2025   מכובדיי, משפחת פרנקל היקרה,

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .