אלי, עלה כחייל בודד בשנת 2016 כדי לשרת בצה"ל. לאחר השחרור הוא פנה להתנדבות ועשייה בחקלאות במסגרת 'השומר החדש', ולמד קורס מדריכי טיולים.
באוגוסט האחרון הוא הגיע אלינו כמדריך הסברה ברחבת הכותל.
את כולם הוא קיבל עם החיוך ומאור הפנים שלו , באהבה ובשמחה, מתוך רצון אמיתי לחבר את כולם לכותל המערבי. השמחה, המעוף וחדוות העשייה שלו הדביקו את כולם, חודשים ספורים שהוא עבד איתנו וכבר הפך להשראה, כסמל לרצון להתקדם, להתפתח ולגדול.
עם חלק מהמבקרים הוא חלק את סיפור חייו האישי, מדהים היה לראות איך ממקום רחוק כל כך הוא הצליח לגעת באנשים קרוב כל כך, לדבר איתם על לב ירושלים, לחבר למהות של העיר, ליופי ולקסם שבה.
אלי חלם להיות חלק מהכותל. במסירות, הקרבה והתמדה הוא גם הצליח להגשים את החלום, וכשהגיע לירושלים היה שליח למשפחה מחו"ל להטמין עבורם את הפתקים בכותל, ומאוחר יותר אף הביא את המשפחה שלו אחריו לארץ ישראל.
כחייל בודד וכעולה חדש לא הכל היה מושלם והתעוררו קשיים. גם אז הוא הצליח לשמור על עין טובה וסבלנות שחווינו אותה כאן בכותל.
לצערנו הרב החלום נגדע באכזריות, אבל הסיפור של ירושלים ממשיך להיכתב, כשאלי הוא חלק בלתי נפרד ממנו- מחייל בודד לשומר החדש ומשם לכותל. לזכרו של אלי נלמד להעריך את המקום הזה שאנחנו נמצאים בו, ואת התגשמות חזון הדורות.
כשבית המקדש היה בנוי, אבלים היו נכנסים בשערי היציאה כדי שיוכלו לעצור ולנחם אותם: "השוכן בבית הזה ינחמך". בשבוע כזה כולנו צריכים נחמה, ונשאב אותה מחיבור ואהבה לירושלים, והליכה בדרכו של אלי.
