הנתונים נטענים…

רוצים לדעת איזו פרשה נקראת בתאריך מסוים?
בחרו תאריך  וקבלו מייד את פרשת השבוע לאותו יום – כולל השבת הקרובה. הכל מתעדכן אוטומטית לפי התאריך שנבחר.

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת נשא

ירושלים
כניסה:
18:53
יציאה:
20:15
תל אביב
כניסה:
19:18
יציאה:
20:18
חיפה
כניסה:
19:06
יציאה:
20:19
באר שבע
כניסה:
19:16
יציאה:
20:15
טוען קריאה בתורה...

דבר תורה לפרשת השבוע

הפרט שבתוך הכלל – פרשת במדבר

פרשת במדבר תשפ"ו

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

פרשת השבוע פותחת את הספר הרביעי מחמשת חומשי התורה – "חומש במדבר", המכונה בפי חז"ל "חומש הפקודים", משום שהוא מתאר שני מפקדים מרכזיים של עם ישראל: האחד בתחילת הספר (פרק א') והשני לקראת סופו (פרק כ"ו). השם "במדבר" ניתן לו על שם עיסוקו בתקופת הנדודים במדבר סיני. שני השמות הללו משקפים את שני ציריו המרכזיים של הספר: ספירת העם והליכתו במדבר.

וכך נאמר:

'שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם'
(במדבר א, ב).

דבר מעניין הוא, שבסדר קריאת הפרשיות, פרשת במדבר נקראת תמיד בסמוך לחג השבועות. מדוע דווקא ערב חג מתן תורה, אנו עוסקים במניין בני ישראל?

כדי להבין זאת, יש להקדים שאלה יסודית יותר: מדוע בכלל צריך בורא עולם למנות את עם ישראל, וכי אין הוא יודע את מספרם? גם אם נאמר שמפקד אוכלוסין נחוץ מטעמים מעשיים, מדוע נספר העם דווקא בעיתוי זה, כאשר אין אירוע מעשי המחייב זאת? על כך כתב רש"י:

'מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה',
(רש"י במדבר א, א)

מתחת לאותה חיבה טמון רעיון יסודי יותר. אחת המגמות הבולטות בתרבות המודרנית היא השאיפה לאינדיבידואליות. האדם מבקש לבטא את עצמו, לפתח דרך ייחודית, להשתחרר ממסגרות ולערער על מוסכמות. ריבוי הדעות והדגשת העצמאות יצרו מציאות שבה רבים נמנעים מהשתייכות למסגרות רחבות, ומעדיפים לעצב לעצמם זהות אישית מנותקת. בלשון חוקרי החברה – זהו עולם של מיליארדי יחידים, ללא אידיאל משותף המאחד ביניהם, מלבד השאיפה להגשמה עצמית.

על טעמה של שאיפה זו אמר שלמה המלך:

'לתאוה יבקש נפרד',
(משלי יח, א)

כאשר החומריות והשאיפה האישית עומדות במרכז, הפירוד הולך וגובר. אידיאל משותף מחבר בין בני אדם. אך כאשר כל אחד שואף למימוש עצמי בלבד, נקודות החיבור מתמעטות. כך הופך מקומו של הפרט בתוך הכלל למורכב יותר, והקהילתיות – שהייתה בעבר ערך מרכזי – הולכת ונחלשת.

מנגד, התורה מציבה מודל אחר. ערב מתן תורה נאמר:

"ויחן שם ישראל כנגד ההר"
(שמות יט, ב)

ודרשו חז"ל: "כאיש אחד בלב אחד" – אחדות עמוקה שאינה מבטלת את היחיד, אלא מאחדת אותו בתוך שלם גדול יותר. כאן מתגלה האיזון העדין בין פרט לכלל: רבים השומרים על ייחודם, ובו בזמן פועלים יחד כאחד.

רעיון זה מתבטא במניין בני ישראל. הספירה אינה רק פעולה טכנית, אלא הצהרה ערכית. וכפי שמבאר רבי שמשון רפאל הירש:

"עֵדה משורש "יעד" – אנשים שנתאחדו למען ייעוד משותף, ואשר השותפות של ייעוד זה מאחדת אותם. יחידים הופכים לעדה, לא על ידי פקודה הבאה אליהם מן החוץ, אלא על ידי ענין משותף הפועם בליבם פנימה. אין מדובר כאן במפקד אוכלוסין, אין מבקשים להכיר את מספר הנפשות, אלא מבקשים לדעת מה מספר המנויים לתורת ישראל. זו סגולתה המיוחדת של הלאומיות היהודית: כלל האומה נתפס תמיד כבית אחד, אולם יחד עם זה מתקיימות שם יחידות, במסגרת האחדות היסודית הזאת שומרים ומטפחים רב גוניות של תכונות, המיוחדות לשבטים ולמשפחות. כך תושג המטרה, הייעוד האחד המשותף לכל אדם יוגשם על ידי כל פרט – למרות ייחודו; הוא יוגשם ברב – גוניות של סגולות ותכונות אופי, של מקצועות ועמדות חיים; והגשמה זו תהיה למופת לכלל המין האנושי. כל שבט בייחודו וכל משפחה בסגולותיה יְעַבְּדוּ את התפקיד המשותף של בית ישראל; יעצבוהו ויחנכו לו את בניהם ויורישוהו לבניהם"
(פירוש הרש"ר על התורה במדבר א, ב)

כאשר התורה מונה את העם לפי שבטים ומשפחות, היא מלמדת את אומנות השילוב: כל יחיד נספר בפני עצמו, אך כחלק ממבנה כולל. ייחודו של האדם אינו נעלם בתוך הכלל – אלא להפך, הוא מקבל משמעות עמוקה יותר מתוך השתייכותו אליו.

וכך כתב בעל "הכלי יקר":

"כי כל מספר מורה על המעלה הפרטית שיש לכל איש ואיש, כי כל דבר שאינו חשוב כמו הקש והתבן אין לו מספר, כי מספר ההוא ודאי הוא בעבור מעלתם, כי בלי ספק שהקב"ה יודע מספרם".
(שמות ל, יא)

המספר אינו לצורך ידיעה, אלא לביטוי ערך: כל אדם הוא בעל חשיבות, כל פרט הוא חלק בלתי נפרד מן השלם.

מכאן מתברר הקשר העמוק בין פרשת במדבר לחג השבועות. קבלת התורה אינה יכולה להתרחש ללא תודעה של אחדות. אך אחדות זו אינה מחיקה של האישיות, אלא שילוב הרמוני בין ייחודיות פרטית לבין שייכות כללית.

זהו האתגר הגדול של האדם: לא לברוח מן הכלל בשם העצמאות, ולא לאבד את עצמו בתוך המערכת – אלא ליצור זהות אישית עשירה, הפועלת בתוך מארג רחב יותר. כאשר האדם מצליח בכך, הוא אינו מצטמצם – אלא מתעצם.

תפיסה זו היא ההכנה הראויה ביותר לקבלת התורה, והיא גם סוד קיומו של עם ישראל לאורך הדורות: היכולת לשלב בין ייחודיות אישית לבין מחויבות קהילתית, בין רב-גוניות לבין אחדות, ובכך לשמר ערכים ולהעבירם מדור לדור.

אירועים נוספים

ח' אייר ה'תשפ"ו
אפריל 25, 2026
פרשת אמור מזכירה כי טהרה אמיתית מתחילה במבט נקי על הזולת: בלי התנשאות, בלי תוויות — אלא בכבוד, ענווה
ב' אייר ה'תשפ"ו
אפריל 19, 2026
בפרשת אחרי מות–קדושים ובימי ספירת העומר, מתחדדת הקריאה לראות באהבת הזולת לא סיסמה יפה אלא יסוד עמוק בעבודת ה'.
כ"ז ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 14, 2026
מפרשת תזריע־מצורע עולה מסר חד לחיים: גם נגע רוחני אינו גזר דין, אלא קריאה לעצור, לתקן ולהפוך נפילה להזדמנות
כ"ב ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 9, 2026
פרשת שמיני מזכירה לנו שהכשרות אינה רק עניין גופני אלא שמירה עמוקה על ניקיון הלב, רגישות הנשמה ויכולת האדם
כ"ז אייר ה'תשפ"ה
מאי 25, 2025
בס"ד נאום לפתיחת כנס לשכת עורכי הדין כ"ז אייר תשפ"ה 25.5.2025 פתח דבר: אבנים ונשמות אני עומד כאן, ערב
י"ז אייר ה'תשפ"ו
מאי 4, 2026
בס"ד הרב שמואל רבינוביץ- רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים דברים לטקס השבת אבן מאבני הכותל ממשרד הביטחון לגניזה י"ז
ב' אייר ה'תשפ"ו
אפריל 19, 2026
הנשיא פתח את ביקורו הרשמי בישראל בתפילה בכותל המערבי • זו הפעם השלישית מאז שנכנס לתפקידו שהוא פותח את
ה' כסלו ה'תשפ"ו
נובמבר 25, 2025
במהלך הביקור הודה הרב רבינוביץ לשר הכלכלה ההודי על הרחבת הסחר החופשי ופיתוח הכלכלה בין ישראל להודו ובירך אותו
י"ב אייר ה'תשפ"ו
אפריל 29, 2026
השנה יום ירושלים יוצא ביום שישי ולאור כך החגיגות הקדמו ליום חמישי.
ט' טבת ה'תשפ"ו
דצמבר 29, 2025
בסמיכות לעשרה בטבת: עדות למאורעות חורבן ירושלים לפני כ-2,000 שנה
י"ד אלול ה'תשפ"ה
ספטמבר 7, 2025
החגים היהודיים הם נקודות אור המאירות את מהלך השנה ומחברות אותנו לשרשרת הדורות הנצחית. בכל חג ומועד אנו זוכים
כ"א אייר ה'תשפ"ה
מאי 19, 2025
בס"ד הספד על  אייל חיימובסקי ז"ל ‏כ' אייר תשפ"ה הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים   אני
כ"ז אייר ה'תשפ"ו
מאי 14, 2026
בתפילה, שירה, ריקודים והודיה: רבבות השתתפו ברחבת הכותל המערבי לציון 59 שנים לאיחודה ושחרורה של ירושלים
כ"ד אייר ה'תשפ"ו
מאי 11, 2026
הפרק מציע הצצה נדירה אל ההיסטוריה של מנהרות הכותל, אל הדמויות שפעלו מאחורי הקלעים, ואל תחושת האחריות הגדולה שמלווה
י"ז אייר ה'תשפ"ו
מאי 4, 2026
סגירת מעגל היסטורית: אבן מאבני הכותל המערבי העתיקות שהוצגה לתצוגה במשך שנים בקריה במשרד הביטחון הושבה הבוקר למקומה ע"י
י"ז אייר ה'תשפ"ו
מאי 4, 2026
פרשת בהר פותחת בציווי ייחודי ומאתגר: כשם שלאדם יש יום מנוחה בכל יום שביעי, כך גם האדמה מצווה לשבות

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .