הסוכה – חיבוק מידיו של אלוקים

סוכות – תשפ"ב
הסוכה – חיבוק מידיו של אלוקים
הרה"ג שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
חג הסוכות נסוב סביב שתי מצוות עיקריות: הסוכה ו'ארבעת המינים'.

אחת לשנה, בתקופה המשיקה את סוף השנה החקלאית, אנו נדרשים לצאת מן הבית ולעבור לדור בסוכה במשך שבעה ימים. המצווה השנייה היא לקחת 'ארבעה מינים' מן הצומח: אתרוג, לולב, הדס וערבה, ולשמוח בהם לפני א-לוקים. בזמן שעמד בית המקדש בירושלים, חלה גם מצוות 'עלייה לרגל'. ישנם יהודים המקפידים גם היום לקיים 'עלייה לרגל' ולפקוד את הכותל המערבי בחג הסוכות.

אנו מסוגלים לדמיין לעצמנו את החגיגה האדירה שהייתה בירושלים בימים עברו: משפחות שלמות, אנשים נשים וילדים, שהגיעו לחגוג את חג הסוכות בירושלים במשך שבעה ימים.
הן התושבים המקומיים והן עולי הרגל היו סועדים ולנים בסוכות שמילאו את הרחובות ואת השווקים.
ומעל הכל – בית המקדש. חכמי המשנה מתארים כי מדי לילה היה בית המקדש מואר באור יקרות שהציף את כל העיר,
והמון אדם היה עולה לחגוג בשירה ובריקודים, על רקע נגינת הלוויים, עד שעות הבוקר המוקדמות, שאז היו יורדים יחד אל המעיין לשאוב מים לניסוך על המזבח. חגיגות אלו נקראו בשם: 'שמחת בית השואבה', וחכמי המשנה מצהירים כי 'כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה – לא ראה שמחה מימיו'
(סוכה ה, א).

נותר לנו רק להוסיף ולדמיין את השמחה והאחדות הנפלאה אותן הביא עימו חג הסוכות.
התורה מנמקת את מצוות הסוכה במילים הבאות:

למען ידעו דורותיכם, כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, בהוציאי אותם מארץ מצרים.
(ויקרא כג, מג)

באלו סוכות ישבו בני ישראל בצאתם מארץ מצרים?
חכם המשנה, רבי עקיבא, מבאר כי הכוונה ל'ענני הכבוד', אותם עננים אלוקיים שעטפו את עם ישראל במסעותיהם במדבר.
חכמי התלמוד חושפים רובד נוסף בהבנת מצוות הסוכה:

"בסוכות תשבו שבעת ימים" – אמרה תורה: כל שבעת הימים, צא מדירת קבע ושב בדירת עראי.
(סוכה ב, א)

מתוך התבוננות בשני מקורות אלו לסיבת מצוות הסוכה, באפשרותנו לגלות את האור המופלא הטמון בחג זה.
כל השנה האדם נמצא בתוך מערכת החיים הסדירה:
הוא בונה לעצמו בית בו יוכל להתגונן מפני פגעי מזג האוויר ומפני העולם שבחוץ, ומייצר לעצמו חיים שיש בהם ביטחון וסדר, ומתוכם הוא חותר אל עבר שגשוג והגשמה עצמית. בתוך מרוץ חיים זה, האדם שואב את בטחונו הקיומי מן הבית ומן החיים אותם יצר לעצמו.
אחרי יום הכיפורים, בו מתכפרים לאדם כל שגגות העבר, והרי הוא שוב טהור וזך כביום היוולדו, מבקש ממנו אלוקים לצאת מאזור הנוחות וממרחב המחיה הבטוח, אל 'דירת עראי', מרחב זמני וארעי בו לא נוכחים הסדר והביטחון המוכרים והנוחים.
כמובן שאין רצונו של אלוקים שהאדם יחווה תחושה של חוסר ביטחון, אלא שיחווה מרחב אחר של קיום, כמו שחוו עם ישראל כשיצאו ממצרים, ופסעו במדבריות צחיחים ושוממים, אך היו עטופים בענני אלוקים וכל צורכיהם היו מסופקים ישירות מידיו של אלוקים.
בימים אלה של ערש האומה, לא נזקקו עם ישראל לייצר לעצמם חוויה קיומית של ביטחון, כיוון שחווית הקיום האלוקי עטפה אותם וסיפקה את כל צורכיהם, כתינוק שזה עתה נולד, השואב את ביטחונו מנוכחותה האוהבת של אימו.
אחת לשנה, מבקש אלוקים מאיתנו לצאת מאזור הנוחות שלנו, מן הביטחון שיצרנו לעצמנו, ולנסות לחבור שוב לאותה חוויה של ימי הולדת האומה, עת היינו עטופים וחבוקים בין ידיו של אלוקים, ולהביא אל תוך חיינו את התודעה הזאת, שקיימת נוכחות אלוקית עוטפת ואוהבת הממלאת את העולם, כמאמר משורר התהילים:

יושב בסתר עליון, בצל שדי יתלונן.
אומר לה' מחסי ומצודתי, א-לוהי אבטח בו.
(תהלים צא, א-ב)

חג שמח!

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

לתרומה

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת ויקרא

ירושלים
כניסה:
17:12
יציאה:
18:29
תל אביב
כניסה:
17:35
יציאה:
18:31
חיפה
כניסה:
17:23
יציאה:
18:31
באר שבע
כניסה:
17:35
יציאה:
18:30

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ״א בתשרי ה׳תשפ״ד
אוקטובר 6, 2023
חיבוט הערבה ביום זה הוא מנהג המתקיים בהושענא רבא, היום האחרון של חג הסוכות, כזכר למצוות ערבה במקדש, כאשר
כ׳ בתשרי ה׳תשפ״ד
אוקטובר 5, 2023
מוצאי שמחת תורה, 7.10.23 החל מהשעה 22:00 בליווי הזמר אלי כהן, יוני אליאב ולהקתו ומקהלת נרננה.
י״ט בתשרי ה׳תשפ״ד
אוקטובר 4, 2023
כמיטב המסורת, מעמד "הקפות שניות" המסורתי ברחבת הכותל המערבי יתקיים אי"ה במוצ"ש מוצאי שמחת תורה, אור לכ"ג תשרי ה-
י״ח בתשרי ה׳תשפ״ד
אוקטובר 3, 2023
השנה ייערכו שני מעמדי 'ברכת הכהנים' המסורתית בכותל המערבי בהשתתפות הרבנים הראשיים לישראל ורבבות אנשים
ח׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 18, 2024
"לך כנוס את כל היהודים"- תענית אסתר בצל מלחמת חרבות ברזל העצרת התפילה תועבר בשידור ישיר לעשרות אלפי אנשים
ו׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 16, 2024
באותה שבת שחורה נרצח גם אחיו של קורן, אור הי"ד בחוף זיקים, בזמן שאם המשפחה, סבין, שהתה בחדר הממ"ד
ל׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 10, 2024
לאחר התפילה הנערים והנערות סיירו ב'מבט אל העבר' באמצעות משקפות מציאות מדומה, וצפו במיצג החדש שיפתח בקרוב לציבור הרחב.
א׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 11, 2024
צפו: גלריה ראש חודש אדר ב' תשפ"ד בכותל המערבי
א׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
נובמבר 14, 2023
כשאני הייתי במיטה בבית החולים לא יכולתי לעשות כלום, בלעדיכם לא היה כאן בר מצוה, כל מה שנעשה כאן
י״א במרחשון ה׳תשפ״ד
אוקטובר 26, 2023
מרן זצ"ל היה נוהג להגיע לפקוד את הכותל המערבי במשך כל השנה כולה, ובפרט היה מקפיד לעלות לרגל בכל
ח׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 20, 2023
התרגש לראות ולהחזיק ממצאים ארכיאולוגים מתקופת בית ראשון
כ״ד באלול ה׳תשפ״ג
ספטמבר 10, 2023
לקראת ראש השנה ה'תשפ"ד בכותל המערבי: בכפפות וכלי עץ עשרות אלפי פתקים פונו מהכותל לפני ראש השנה
ד׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 14, 2024
שמחנו לארח את עילאי ברגר, אח של אגם תצפיתנית שנחטפה לעזה בשבת שמחת תורה השביעי לאוקטובר, לרגל בר המצוה.
ג׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 13, 2024
לפני כשבועיים נפצע כתוצאה ממטען וניצל בנס וכעת הוא נמצא בתהליך שיקום
ג׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ג׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 13, 2024
לקראת חג הפסח תשפ"ד (2024), הכנו עבורכם לוח זמנים שימושי עם כל התאריכים והמועדים החשובים שצריך לדעת.
No more articles to load

אתרי מנהרות הכותל

חדש – מרכז שרשרת הדורות

חדש – מסלול הגשר הגדול

המסע לירושלים

מבט אל העבר

מנהרות הכותל – מסלול האבן הגדולה (הקלאסי)

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

הזמן סיור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .