הסוכה – חיבוק מידיו של אלוקים

סוכות – תשפ"ב
הסוכה – חיבוק מידיו של אלוקים
הרה"ג שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
חג הסוכות נסוב סביב שתי מצוות עיקריות: הסוכה ו'ארבעת המינים'.

אחת לשנה, בתקופה המשיקה את סוף השנה החקלאית, אנו נדרשים לצאת מן הבית ולעבור לדור בסוכה במשך שבעה ימים. המצווה השנייה היא לקחת 'ארבעה מינים' מן הצומח: אתרוג, לולב, הדס וערבה, ולשמוח בהם לפני א-לוקים. בזמן שעמד בית המקדש בירושלים, חלה גם מצוות 'עלייה לרגל'. ישנם יהודים המקפידים גם היום לקיים 'עלייה לרגל' ולפקוד את הכותל המערבי בחג הסוכות.

אנו מסוגלים לדמיין לעצמנו את החגיגה האדירה שהייתה בירושלים בימים עברו: משפחות שלמות, אנשים נשים וילדים, שהגיעו לחגוג את חג הסוכות בירושלים במשך שבעה ימים.
הן התושבים המקומיים והן עולי הרגל היו סועדים ולנים בסוכות שמילאו את הרחובות ואת השווקים.
ומעל הכל – בית המקדש. חכמי המשנה מתארים כי מדי לילה היה בית המקדש מואר באור יקרות שהציף את כל העיר,
והמון אדם היה עולה לחגוג בשירה ובריקודים, על רקע נגינת הלוויים, עד שעות הבוקר המוקדמות, שאז היו יורדים יחד אל המעיין לשאוב מים לניסוך על המזבח. חגיגות אלו נקראו בשם: 'שמחת בית השואבה', וחכמי המשנה מצהירים כי 'כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה – לא ראה שמחה מימיו'
(סוכה ה, א).

נותר לנו רק להוסיף ולדמיין את השמחה והאחדות הנפלאה אותן הביא עימו חג הסוכות.
התורה מנמקת את מצוות הסוכה במילים הבאות:

למען ידעו דורותיכם, כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, בהוציאי אותם מארץ מצרים.
(ויקרא כג, מג)

באלו סוכות ישבו בני ישראל בצאתם מארץ מצרים?
חכם המשנה, רבי עקיבא, מבאר כי הכוונה ל'ענני הכבוד', אותם עננים אלוקיים שעטפו את עם ישראל במסעותיהם במדבר.
חכמי התלמוד חושפים רובד נוסף בהבנת מצוות הסוכה:

"בסוכות תשבו שבעת ימים" – אמרה תורה: כל שבעת הימים, צא מדירת קבע ושב בדירת עראי.
(סוכה ב, א)

מתוך התבוננות בשני מקורות אלו לסיבת מצוות הסוכה, באפשרותנו לגלות את האור המופלא הטמון בחג זה.
כל השנה האדם נמצא בתוך מערכת החיים הסדירה:
הוא בונה לעצמו בית בו יוכל להתגונן מפני פגעי מזג האוויר ומפני העולם שבחוץ, ומייצר לעצמו חיים שיש בהם ביטחון וסדר, ומתוכם הוא חותר אל עבר שגשוג והגשמה עצמית. בתוך מרוץ חיים זה, האדם שואב את בטחונו הקיומי מן הבית ומן החיים אותם יצר לעצמו.
אחרי יום הכיפורים, בו מתכפרים לאדם כל שגגות העבר, והרי הוא שוב טהור וזך כביום היוולדו, מבקש ממנו אלוקים לצאת מאזור הנוחות וממרחב המחיה הבטוח, אל 'דירת עראי', מרחב זמני וארעי בו לא נוכחים הסדר והביטחון המוכרים והנוחים.
כמובן שאין רצונו של אלוקים שהאדם יחווה תחושה של חוסר ביטחון, אלא שיחווה מרחב אחר של קיום, כמו שחוו עם ישראל כשיצאו ממצרים, ופסעו במדבריות צחיחים ושוממים, אך היו עטופים בענני אלוקים וכל צורכיהם היו מסופקים ישירות מידיו של אלוקים.
בימים אלה של ערש האומה, לא נזקקו עם ישראל לייצר לעצמם חוויה קיומית של ביטחון, כיוון שחווית הקיום האלוקי עטפה אותם וסיפקה את כל צורכיהם, כתינוק שזה עתה נולד, השואב את ביטחונו מנוכחותה האוהבת של אימו.
אחת לשנה, מבקש אלוקים מאיתנו לצאת מאזור הנוחות שלנו, מן הביטחון שיצרנו לעצמנו, ולנסות לחבור שוב לאותה חוויה של ימי הולדת האומה, עת היינו עטופים וחבוקים בין ידיו של אלוקים, ולהביא אל תוך חיינו את התודעה הזאת, שקיימת נוכחות אלוקית עוטפת ואוהבת הממלאת את העולם, כמאמר משורר התהילים:

יושב בסתר עליון, בצל שדי יתלונן.
אומר לה' מחסי ומצודתי, א-לוהי אבטח בו.
(תהלים צא, א-ב)

חג שמח!

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בהעלתך

ירושלים
כניסה:
19:07
יציאה:
20:30
תל אביב
כניסה:
19:32
יציאה:
20:33
חיפה
כניסה:
19:21
יציאה:
20:35
באר שבע
כניסה:
19:30
יציאה:
20:30

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
הנזיר שמקבל על עצמו להתעלות למדרגה גבוהה של קדושה, עושה זאת בעקבות הזמנה שקיבל
ד׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 10, 2024
החייל שעלה לארץ ועבר גיור התרגש לפגוש בהפתעה את אמו שהוטסה במיוחד מאוקראינה
ד׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 10, 2024
כמידי שנה לקראת חג השבועות מאות מחסידי סערט ויזניץ בראשות כ"ק האדמו"ר שליט"א הגיעו הערב לתפילה ושירה מרגשת בכותל
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ד
מאי 7, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 14, 2024
מחפשים מה לעשות בחג הפסח ? נפתחה ההרשמה לחג הפסח באתרי מנהרות הכותל מהרו להזמין מספר המקומות מוגבל להזמנת
ז׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 15, 2024
ברכת הכהנים בסימן 'וישם לך שלום' תתקיים ביום ה', י"ז ניסן תשפ"ד, ב' דחוה"מ פסח – 25/04/2024
ח׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 16, 2024
כי מדי חודש נשלחים בממוצע כ-3,000 פתקים דרך אתר האינטרנט של הקרן למורשת הכותל המערבי. זאת בנוסף למאות אלפי
כ״ח בשבט ה׳תשפ״ד
פברואר 7, 2024
ביום חמישי הקרוב, ערב ראש חודש אדר א' ברחבת הכותל המערבי. בשעה 15:45 אחה"צ.
ג׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 12, 2024
הלוחמים הגיעו ליום חינוך ומסורת, והפוגה בכותל המערבי, בכדי לשאוב כוחות מהשורשים והמקורות של העם היהודי, ולהתרענן להמשך הלחימה.
כ״ט בכסלו ה׳תשפ״ד
דצמבר 12, 2023
הרגשתי שיד אלוקים נגעה בי, הייתי סוג של שליח של הקדוש ברוך הוא להציל מאות ילדים מהתופת
ג׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 13, 2024
לתשומת ליבכם! בין התאריכים: כ"א טבת תשפ"ד, ה- 02/01/2024 ועד ו׳ בְּנִיסָן תשפ״ד תשפ"ד, ה-14/04/2024 יתבצעו עבודות בינוי ובטיחות
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
ט׳ באב ה׳תשפ״ג
יולי 27, 2023
"אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ. עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא"
כ״ב בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 3, 2024
חיילי המילואים של גדס"ר 6828 שיצאו לאחר שלושה חודשי לחימה והגיעו הישר לכותל המערבי
ו׳ בתשרי ה׳תשפ״ד
ספטמבר 21, 2023
אשרי יושבי ביתך אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ. עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה‘ אֱלֹהָיו: תְּהִלָּה לְדָודִ.
ג׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 9, 2024
פעמים רבות אנו מביטים על התורה בהערכה, אך מרחוק. וודאי, התורה יקרה לנו, אך היא מדברת אל אנשים מרוממים
ג׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 9, 2024
במהלך החג נוהגים אלפים להתפלל בבוקרו של חג השבועות תפילת ותיקין ברחבת הכותל המערבי, ורבים אחרים עושים זאת במהלך
כ״ח באייר ה׳תשפ״ד
יוני 5, 2024
כ״ח באייר ה׳תשפ״ד
יוני 5, 2024
רבבות משתתפים לאורך הערב בעצרת התפילה לרגל יום ירושלים ה-57 ברחבת הכותל המערבי. במהלך היום רבבות פקדו את רחבת
No more articles to load

סיורים בירושלים