כבה נר המערבי
בח"י באב (ויש גורסים: בי"ז) בימי המלך אחז כבה נר המערבי של המנורה, שדלק במקדש בנס. ויש מתענים ביום זה משום צרה זו שארעה לאבותינו (שו"ע או"ח סי תקפ).
| ראשון | שני | שלישי | רביעי | חמישי | שישי | שבת |
|---|---|---|---|---|---|---|
 י"ח אב01/08 | ||||||
| י"ט אב 02/08 | כ' אב 03/08 | כ"א אב 04/08 | כ"ב אב 05/08 | כ"ג אב 06/08 | כ"ד אב 07/08 | כ"ה אב 08/08 |
| כ"ו אב 09/08 | כ"ז אב 10/08 | כ"ח אב 11/08 | כ"ט אב 12/08 | ל' אב 13/08 | א' אלול 14/08 | ב' אלול 15/08 |
| ג' אלול 16/08 | ד' אלול 17/08 | ה' אלול 18/08 | ו' אלול 19/08 | ז' אלול 20/08 | ח' אלול 21/08 | ט' אלול 22/08 |
| י' אלול 23/08 | י"א אלול 24/08 | י"ב אלול 25/08 | י"ג אלול 26/08 | י"ד אלול 27/08 | ט"ו אלול 28/08 | ט"ז אלול 29/08 |
| י"ז אלול 30/08 | י"ח אלול 31/08 |
קרדיט: זמני היום מאתר: hebcal.com הלימוד היומי: torahcalc.com
לוח השנה לחודש אוגוסט 2189 כולל 31 ימים ומתפרס בין י״ח באב תתקמ״ט לבין י״ח באלול תתקמ״ט.
פרשת עקב • פרשת ראה • פרשת שופטים • פרשת כי־תצא • פרשת כי־תבוא
בלוח ניתן לבחור ולהציג לכל יום דף יומי, דף שבועי, משנה יומית, פרק יומי, נ״ך יומי, תהילים יומי, רמב״ם יומי, ספר המצוות, פרקי אבות, חפץ חיים, שמירת הלשון, קיצור שולחן ערוך, ערוך השולחן וירושלמי יומי.
נתוני הלוח העברי וזמני השבת באדיבות Hebcal.
בח"י באב (ויש גורסים: בי"ז) בימי המלך אחז כבה נר המערבי של המנורה, שדלק במקדש בנס. ויש מתענים ביום זה משום צרה זו שארעה לאבותינו (שו"ע או"ח סי תקפ).
בי"ח באב תרפ"ט, היום השני ל"מאורעות הכותל" (פרעות תרפ"ט), נעשה בחברון טבח נורא ואכזרי. בבוקר אחד נרצחו שִשים־ושבעה תושבים, עשרות גברים נשים וטף נפצעו קשה, בתי היהודים נבזזו וגורשה כל הקהילה היהודית שישבה במקום מאות שנים. עד ראיה סיפר: "את האופה היהודי תקפו הפורעים ושרפו ראשו באש של פרימוס שהדליקוהו, וכאשר ראו שעודנו חי – ביתקו את מעיו בפגיונות… ומעשה בצעירה אחרת שהפשיטוה והיא ניצלה מאונס על־ידי המוות. היא התחננה בפני המרצחים שיהרגוה וכאשר 'נכמרו רחמיהם' עליה הם ריטשו את בטנה ושרפו את מעיה" (ספר חברון, עמ' 418).
בעשרים באב ג'תת"ל (70 לסה"נ), לאחר חורבן המקדש ושריפת העיר התחתונה, שפכו הרומאים סוללות על חומת העיר העליונה ובהמשך שברו את החומות וכבשו את העיר (מלחמות ו, ח, א).
בעקבות ניסיונות מבית ומחוץ למנוע קריאה בתורה ליד הכותל, ולאחר שהוָעַד האחראי על עניני הכותל המערבי מטעם הישוב העברי כמעט נכנע ללחצים, כתב המזכיר הכללי של הרבנות הראשית אל הועד בכ' במנחם אב תר"צ (חברי 'הועד לעניני הכותל' היו: יוסף בר"נ מיוחס, הר"מ אוסטרובסקי ור"מ בלוי):
"נפקדתי מאת נשיא וחברי הרבנות הראשית לארץ־ישראל, להודיעכם שבשום אופן וענין לא נוכל להסכים שזכות אחת מהזכֻיות שהֻחזקו בידנו בקשר עם כותל־המערבי תהא נחלשת אף לשעה, ביחוד בזמן התוסס הזה. ומאחרי שהזכות של הבאת ספר־תורה הוחזקה והובלטה גם אצל 'ועדת שאו' [הבריטית] וגם אצל 'ועדת הכותל' [של חבר־הלאומים] באופן רִשמי, על־כן הננו בזה דורשים מכבודכם שתשגיחו שהזכות הזאת של הקריאה בספר־תורה לפני הכותל־המערבי, שהובלטה בתור מלואה של התפילה השלמה, לא תהא נפסקת אף באופן זמני, כדי שלא ליתן יד לשונאינו לגרוע את זכיותינו בהמקום הקדוש הזה, שעיני כל ישראל אליו נשואות".
(ארכיון המדינה גל-10 /57419)
{אגרות חדשות מהראי"ה קוק, עמ' 31}
התפתח ויכוח ציבורי אודות קטע הכותל־המערבי שנחשף על־ידי הריסת המבנים בחלקו הדרומי. לאחר שהחלו במקום חפירות ארכאולוגיות עשירות ממצאים עלתה דרישה להמשיך ולפתח את המקום בכיוון זה. בכ' באב תשכ"ט פרסם הראשל"צ הרב הראשי לישראל הרב יצחק ניסים 'גילוי דעת' כנגד הרעיון:
"הכותל המערבי ויתר הכתלים של בית קודשינו ותפארתנו בקדושתם הם עומדים, וגם אחרי החורבן לא זזה שכינה מהם. המוני בית־ישראל עלו למקום זה ושפכו לפני הבורא שיח ותפילה על גורלו של העם ושטחו בפניו בקשות הכלל והפרט, פעם ליד הכותל המערבי, ופעם ליד הכותל הדרומי, ובתקופות הקדומות ליד הכותל המזרחי… גילוי עברו וצפונותיו של המקום ענין הוא להסברת תפארת העבר, וכל אשר ייעשה – דין הוא שלא ייעשה אלא לצורך חישופם של הכתלים בכל פארם לצורך קדושתם והחזרת כל שטחיהם למקום תפילה. לפיכך, על החופרים במקום לנהוג בכבוד ובצניעות הראויים למקום, ועליהם לתכנן עבודתם באופן שתסתיים תוך תקופת זמן קצרה ומוגבלת והמקום יוכשר לייעודו… אנו מקווים שהמקומות הקדושים ישמשו מפגש לכל חלקי האומה ומרכז המשכין שלום בעם… ובזכות תפילות כל ישראל המופנות אל המקום הזה יפר השם עצת אויבינו ויחדש ימינו כקדם וארמון על תילו ישב". ('לדור ולדורות' חלק שני, שער א סימן יח)
קהילות הספרדים נוהגים לערוך התרת נדרים, 40 ימים לפני ראש השנה.
בכ"א באב תרפ"ט, היום החמישי ל"מאורעות הכותל" (פרעות תרפ"ט), פרצו פורעים ערבים אל הרובע היהודי בצפת ודקרו והרגו ללא רחם. תוך חצי שעה נרצחו שמונה־עשר יהודים ונמצאו קרוב למאה פצועים. הערבים השתוללו ביישובים נוספים באזור, בזזו ורצחו יהודים חסרי הגנה, ומשטרת המנדט הבריטי לא עשתה דבר להשקיטם. רק בחיפה ותל־אביב הצליחו צעירי בית"ר וכוחות 'ההגנה' להדוף את הפורעים במעט נשק ובמאבק עיקש.
(ע"פ 'כותלנו', עמ' 79; ועוד).
ערבים בנו בנין צמוד לסמטת הכותל ויצרו פתחים חדשים לכיוון רחבת התפילה.
לאחר שהרבנות הראשית לישראל כבר שלחה למזכיר הממשלה מכתבים בענין הבניה המטרידה, וכן שוחחו נציגים מטעמה בנושא זה עם הקצין המחוזי מ. קוריאנסקי, בכ"ה במנחם־אב תרצ"ד הוציאה הרבנות מכתב למושל עם הבהרה על הבעיות המשפטיות שבבניה בלתי חוקית זו.
(ארכיון הרבנות הראשית, גל-57419/10; {אגרות חדשות מהראי"ה קוק})
כ"ו מנחם־אב תרפ"ט (1.9.1929) – הנציב העליון ג'והן צ'נסלור פרסם מנשר ראשוני לתושבי הארץ, בשלוש שפות, בו הביע הזדעזעות מהפרעות האכזריות שנעשו כלפי היישוב היהודי. הוא הצהיר כי בכוונתו להעניש את הפורעים, והודיע כי יפסיק מיד את המשא־ומתן שהחל בלונדון לבקשת הערבים להקים בארץ 'מועצה מחוקקת'.
כמו כן פרסם הנציב הוראות זמניות בדבר הכותל־המערבי, לאחר התייעצות עם ועדה מיוחדת ששמעה את טענות היהודים והמוסלמים. הנציב קבע כי מותר ליהודים להציב ארון קודש ליד הכותל המערבי, אך רק בחגים ובימי צום. ספסלים, תאורה, מחיצות ותקיעה בשופר – הוגדרו כאסורים.
(כרונולוגיה יד יב"צ; כותלנו, עמ' 101)
כ"ז אב תשמ"א (27.8.1981) – קול ישראל במהדורת החדשות של הבוקר הודיע על גילוי מנהרה למרגלות הר הבית. בידיעה נאמר כי פיתחת המנהרה נתגלתה בתוך מנהרת הכותל כ-70 מטר צפונית מרחבת התפילה. לידיעה מסעירה זו היתה תהודה רבה בארץ ובחו"ל. (מתוך מסמכי משרד הדתות, קלסר ס פריט 17ד)
{תזכיר הלכתי-מדיני סודי שכתב הרב קורן עבור מקבלי החלטות בנוגע למנהרה}
כ"ח במנחם־אב ה'תשל"ב – נפטר הרב דוד כהן, המכונה: "הרב הנזיר". נולד בשנת ה'תרמ"ז, ולמד בצעירותו בישיבת ה"חפץ חיים" בראדין. היה מחשובי תלמידי הראי"ה קוק ועורך 'אורות הקודש', חוקר ומקובל. עם נפילת העיר העתיקה בידי הירדנים בשנת תש"ח נדר הנזיר לא לצאת מביתו עד לשחרור ירושלים, ואכן בכ"ח באייר תשכ"ז היה יחד עם הרצי"ה קוק, מהאזרחים הראשונים שהגיעו לכותל המערבי המשוחרר. באותם רגעים, כאשר כתב עיתונאי שאל אז את הרב הנזיר "מה יש לך לומר?", ענה הרב: "היא תימשך לעולם ועד, ויותר לא יוציאונו מכאן".
על הקשר המיוחד של הרב הנזיר עם הכותל המערבי, ועל 'חזיונות קודש' שנתגלו לו שם – ראו בקובץ המצורף (מארכיון הקרן למורשת הכותל)
בכ"ח במנחם־אב תר"צ (22.8.30) פורסם דו"ח הועדה בראשות הופ סימפסון, שמונתה על־ידי הבריטים כדי לבחון את המצב הכללי בארץ, בטרם תחרוץ ועדת החקירה בראשות שאו את משפטה בנוגע ל'סכסוך הכותל' ולגורמים שהביאו לפרוץ מאורעות תרפ"ט. סימפסון קבע בדו"ח כי אין "בארץ הקטנה" מקום אף לא למתיישב נוסף אחד. הדו"ח יצא נגד דרכי הפעולה של רכישת הקרקעות על־ידי הקרן־הקיימת־לישראל והמליץ לגרש את כל העולים היהודים הבלתי־ליגאליים ולהגן על פרנסת האריסים הערביים.
(כותלנו, עמ' 172)
כ"ט במנחם־אב ה'תרס"ט – נפטר הרב שמואל סלנט, רבה האשכנזי של ירושלים במשך 70 שנים (44 מתוכם באופן רשמי). הרב סלנט עלה לירושלים באדר תר"א, והתגורר כל ימיו בעיר בדירה קטנה במתחם חורבת רבי יהודה החסיד. במשך השנים שימש הרב סלנט לתקופות קצרות כשד"ר לגיוס כספים למען יהודי ירושלים, בערי ליטא ופולין, בגרמניה, הולנד ואנגליה, ואסף כסף לבנייתו מחדש של בית הכנסת 'החורבה'.
ב-ל' באב תשכ"ז (5.9.67) – ניתנה הוראה להרוס את שרידי המבנים הישנים שנותרו בדרום רחבת הכותל מחשש להתמוטטותם, מפני פגיעתם בקדושת המקום וכדי לחשוף חלק נוסף מהכותל המערבי ולפארו. ההחלטה כללה את פינוי ופירוק מתחם בתי 'עבו סעיד' הצמוד מדרום לשער המוגרבים, לאחר משא ומתן ממושך עם התושבים על פיצוי הוגן תמורת הפינוי. בפועל, נדחתה ההוצאה לפועל של ההחלטה, והיא נעשתה חלקים חלקים ונמשכה למעלה משנתיים.
(ע"פ תכתובות בארכיון המדינה ו'יומן הכותל' של הרב גץ)
מקור: הכותל המערבי בציר הזמן.
אירועים נוספים
Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .
