הקרן למורשת הכותל המערבי

כל אדם הנמצא בתחומי המקומות הקדושים חייב לציית להוראות הממונה שניתנו כדין. הממונה רשאי להרחיק ממקום קדוש אדם המפריע לו במילוי תפקידיו או העובר על הוראה מהנ"ל. תקנות מסוג זה הותקנו ונמצאות באתר הקרן.

הממונה רשאי, על דעת הרבנים הראשיים לישראל והשר לשירותי דת, ליתן הוראות להבטחת קיומם היעיל של האיסורים האמורים בתקנות ומפורטים מטה.

חוק המקומות הקדושים -תשמ"א (1981):

"מקומות קדושים" – הכותל המערבי ורחבתו, לרבות כל מבנה וכל מעבר עילי או תת-קרקעי שהכניסה אליהם היא מתוך הרחבה.

"הממונה" – מי ששר הדתות מינהו, על פי המלצת הרבנים הראשיים לישראל, להיות הממונה הראשי או הממונה על מקום קדוש פלוני. כיום משמש בתפקיד הרה"ג שמואל רבינוביץ שליט"א.

מעשים אסורים בתחומי המקומות הקדושים, בכפוף לאמור בתקנות המשנה:

(1) חילול שבת ומועדי ישראל

(1א) עריכת טקס דתי שלא על פי מנהג המקום, הפוגע ברגשות ציבור המתפללים כלפי המקום

(2) תלבושת שאינה הולמת

(3) הצבת קיוסקים או דוכנים, עיסוק ברוכלות או בכל עסק אחר

(4) מתן שירותי דת מכל סוג שהוא שלא בהיתר מאת הממונה

(5) חלוקת פרסומים שלא בהיתר מאת הממונה

(6) נשיאת נאום, הכרזה בקול רם או נשיאת כרזות או שלטים, והכל שלא בהיתר מאת הממונה ולפי תנאיו

(7) פשיטת יד וקבלת תרומות, למעט הצבת קופסאות או קופות צדקה במקומות שהועיד לכך הממונה ולמטרות שהוא קבען

(8) שחיטה

(9) אכילה, שתייה, או עריכת חגיגה מחוץ למקומות שהועיד לכך הממונה

(10) עישון

(11) לינה מחוץ למקומות שהועיד לכך הממונה

(12) הכנסת בעלי חיים

חברי האסיפה הכללית של הקרן למורשת הכותל המערבי הם בעלי התפקידים בהתאם לתקנון שנקבע: יו"ר הקרן – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים כמו כן מנכ"ל משרד רה"מ או נציגו, יועצת משפטית משרד רה"מ, חשב משרד רה"מ, מנכ"ל חמ"ת, מנכ"ל בתי הדין הרבניים, ראש עיריית ירושלים או נציגו , חבר מועצת הרבנות הראשי, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל ומנכ"ל משרד התיירות. נציגי הרבנים הראשיים לישראל ובלבד שיהיו עובדי מדינה.

בנוסף, יש לקרן למורשת הכותל המערבי ועד מנהל ווועדת כספים.

ע"פ החלטת ממשלה מס' 4569 מיום 11.12.2005: "מדינת ישראל רואה בכותל המערבי נכס לאומי ממדרגה ראשונה. הממשלה תפעל לחיזוקו וביסוסו במסגרת תכנית חומש וכחלק מפיתוח ירושלים כבירת ישראל, לפיכך ובהסכמת כל המשרדים הנוגעים בדבר… מתוך תקציבי משרדי הממשלה, משרד ראש הממשלה יעביר את תקציבי המשרדים שיועברו אליו לידי הקרן למורשת הכותל המערבי, אשר תהיה אחראית להוצאת תכנית החומש אל הפועל… מעקב אחר ביצוע התוכנית באחריות אגף תאום ובקרה במשרד ראש הממשלה".

כעבור כחמש שנים התקבלה החלטת ממשלה מס' 2467 מיום 21.11.2010 שעניינה תכנית חומש חדשה לשיפור תשתיות ועידוד ביקורים בכותל המערבי. על פי החלטת הממשלה משרד ראש הממשלה ינהל את ביצוע התקציב וילווה את יישום תוכנית הפיתוח. לשם כך יעבירו המשרדים המפורטים לעיל את כלל התקציבים, לתקנה ייעודית במשרד ראש הממשלה.

תחומי האחריות של הקרן למורשת הכותל המערבי כפי שמופיעים בתקנון העמותה ובהחלטת הממשלה:

א. עבודות פיתוח, שימור ואחזקה של הכותל המערבי בירושלים (להלן: "הכותל המערבי")

ב. השלמת החפירות בכותל המערבי, פיתוח ותשתית

ג. תצוגה של תערוכות

ד. הקמה ופיתוח של דרכי גישה לכותל המערבי ואבטחתו

ה. מימון הוצאות סדרנים ושומרים

ו. מימון הוצאות על פרסומים ודברי הסברה, שיוצאו לאור על ידי הממונים של הכותל, וכן פרסום ודברי הסברה שיוצאו על ידי העמותה

ז. סיוע בעצה, הדרכה של כל עניין ודבר העשוי לסייע בשמירת הכותל המערבי

ח. ארגון וביצוע טקסי בר מצווה ובת מצווה.

ט. עריכת סיורים באזור הכותל המערבי בפרט ובירושלים בכלל

י. מתן שיעורים מקדימים בבתי ספר

יא. עידוד ביקורים בכותל המערבי

יב. הפקת שידורים בנושא ירושלים לארץ ולעולם באמצעות מכשור מודרני

יג. הקמת מרכז מידע, מרכז מבקרים ומרכז חינוכי

יד. איסוף פריטי יודאיקה

טו. ארגון תפילות וכנסים

טז. הקמת אתר אינטרנט

יז. ניהול בית הכנסת ר' יהודה חסיד ("החורבה") שברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים

בין תפקידיה של הקרן, כמוגדר בתקנונה, ביצוע עבודות פיתוח, שימור ואחזקה של הכותל המערבי בירושלים, הקמה ופיתוח של דרכי גישה לכותל, עריכת סיורים ועידוד ביקורים בכותל, והקמת מרכזי מידע, מרכזי מבקרים ומרכזים חינוכיים.

מטרתה של הקרן היא להנחיל את מורשת הכותל המערבי, שריד בית המקדש, אבן שואבת להמוני בית ישראל, ונקודת חיבור אישית וציבורית אל שרשרת הדורות היהודית.

הקרן למורשת הכותל אחראית על ניהולה השוטף של רחבת התפילה בכותל המערבי על שלל היבטיה – מהשירות לקהל המתפללים הפוקד את הרחבה בכל יום מימות השנה ובכל שעה משעות היממה; ועד להיבטים הארכאולוגיים המורכבים של שימור אבני הכותל העתיקות, וכן ביצוע עבודות פיתוח, שימור ואחזקה של הכותל המערבי בירושלים, הקמה ופיתוח של דרכי גישה לכותל, עריכת סיורים ועידוד ביקורים בכותל, והקמת מרכזי מידע, מרכזי מבקרים ומרכזים חינוכיים.

הקרן אמונה על המשך חשיפת הכותל המערבי והשרידים הארכאולוגיים בסביבתו. במסגרת חפירות אלה נמצאו ממצאים ארכאולוגיים חשובים ביותר להבנת ההיסטוריה של ירושלים לדורותיה.

הקרן מקיימת טקסי בר מצווה ובת מצווה לקהלי יעד שונים, וכן מוציאה סיורים המתאימים לגילים אלו. הקרן מפעילה תוכניות לביקורי חיילים, תיירים, תלמידים, משפחות ועוד. כמו כן, מפעילה את אתרי מנהרות הכותל המערבי: מנהרות הכותל, שרשרת הדורות, המסע לירושלים, מבט אל העבר ובית מורשת הכותל שנפתח לאחרונה.

כמו כן אחראית הקרן למורשת הכותל למציאתם של פתרונות הנדסיים ובטיחותיים מורכבים, ובכללם טיפול בשפכים, הכשרת מסלולי הליכה, תעבורת נכים, מיזוג, שילוט, תאורה, תשתיות תומכות בפעילות ותחזוקה שוטפת.

חשיפת מנהרות הכותל המערבי

עוד במאה ה-19 ניסו חוקרי ירושלים לקבוע את מידותיו של הכותל ולתאר את אופן בנייתו. המידע שאספו היה חלקי בלבד, והם לא הצליחו לחשוף את הכותל לכל אורכו.

צ'רלס וילסון וצ'רלס וורן הצליחו לגלות את הכותל המערבי באזור שמצפון לרחבת התפילה. צרלס וורן חפר פירים בקשת וילסון וירד עד לסלע התשתית של הכותל. הפירים נמצאים בשטח אולם התפילה שבקשת וילסון.

לאחר מלחמת ששת הימים התחיל משרד הדתות, בראשות השר ד"ר זרח ורהפטיג ז"ל, במבצע לחשיפת הכותל המערבי לכל אורכו.

זה היה מבצע חפירה מסובך. החפירות נעשו מתחת לשכונות מגורים שנבנו במשך מאות בשנים, תוך שהם נסמכים על מבנים עתיקים מימי בית שני, נצמדים אל נדבכי הכותל המערבי ומשתמשים בחללים תת-קרקעיים כבורות לאגירת מים או כבורות לניקוז מי שפכים. לפיכך החפירה הצריכה ליווי צמוד של מומחים לענייני הנדסת מבנים, אבטחת מנהרות תת-קרקעיות, ארכאולוגיה והלכה.

כמעט עשרים שנה נמשך מבצע החפירה של מנהרות הכותל, מבצע שהיה מלווה בקשיים גדולים. בחפירות התגלו פרטים חדשים או בלתי ידועים על ההיסטוריה ועל הגאוגרפיה של מתחם הר הבית לדורותיו; התבררו עובדות לא ידועות על תהליכי הבנייה ונחשפו אתרים עלומים וממצאים ארכאולוגים חשובים.

כאשר הוקמה הקרן למורשת הכותל הוטל עליה להמשיך במבצע החפירות ובד בבד לפתוח את המנהרות לביקורים. בזהירות מרבית ותחת פיקוח הלכתי ומדעי המשיכה הקרן במלאכת החשיפה. וכך, עקב בצד אגודל, התגלתה מחדש ירושלים של ימי תפארתה, מלפני אלפיים שנה ואף יותר.