אחד הסיפורים הראשונים בתורה הוא סיפור מזעזע על רצח של אח צעיר על ידי אחיו הבכור. שני בניהם של אדם וחווה ? קין והבל, נקלעו למצב סבוך: שניהם הביאו מנחה לאלוהים, את מנחתו של הבל הצעיר אלוהים קיבל, ואילו את מנחתו של קין הבכור אלוהים לא קיבל. כיצד יודע האדם האם אלוהים קיבל את מנחתו? ניתן לשער בכמה דרכים, אך אין זה משנה לסיפור ולמה שהוא עתיד ללמד אותנו. במצב שכזה, קנאתו של קין מתעוררת והוא עושה מעשה שאין בפינו מילים לתאר את חומרתו:
"ויהי בהיותם בשדה, ויקם קין אל הבל אחיו, ויהרגהו."(בראשית ד, ח)
אכן, סיפור נורא זה ראוי לו שיעמוד בפתיחת התורה. אם התורה מתווה דרך של תיקון והתקדמות עליה להציב בראשיתה את האזהרה הזו. עלינו לדעת להיכן מסוגל אדם להידרדר, עלינו להכיר את התהומות המוסריים הפעורים לפתחה של האנושות.
לפני הרצח, מסופר בתורה על תגובתו של קין לאחר שאלוהים לא קיבל את מנחתו: חרה לו על כך, ופניו נפלו. הוא כעס ולאחר מכן שקע בעצב עמוק. מייד לאחר מכן, פנה אליו אלוהים והעניק לו תובנה, שאם היה קין מאמץ אותה, לא היה מגיע אל המעשה הנפשע של רצח אחיו. הבה נאזין למה שאמר אלוהים לקין:
"ויאמר ה' אל קין: למה חרה לך? ולמה נפלו פניך? הלוא אם תיטיב ? שאת; ואם לא תיטיב ? לפתח חטאת רובץ, ואליך תשוקתו, ואתה תמשול בו."(שם שם, ו-ז)
אם תהיה אדם טוב ? מלמד אלוהים את קין ? אתה תתעלה, תגביה את קומתך הרוחנית והמוסרית. אך אם לא תיטיב את דרכיך, עליך להכיר את העובדות: החטא יחכה לך בפינה. בכל פתח ובכל פנייה תמצא את החטא קורא לך, קורץ לך. החטא כמו משתוקק שתאמץ אותו, הפיתוי הוא גדול, הרווח נראה לעין וההפסד נסתר. אולם ? אתה תמשול בו! יש לך את הכוח, יש לך יכולת מופלאה לשלוט בפיתוי. בידך להכריע האם אתה נכנע אליו או גובר עליו.
דברים אלו הם אחד מיסודות האמונה היהודית: יש ביד האדם בחירה חופשית להיות טוב או רע. אין אדם שהגורל גזר עליו להיות צדיק או רשע, מוסרי או עושה עוול. על עיקרון זה שלאף אדם לא הוכתב מראש האם יהיה טוב או רע, כותב הרמב"ם (רבי משה בן מיימון, חי בספרד ומצרים במאה ה-12, מגדולי חכמי ישראל שבכל הדורות) את המשפט הבא:
"דבר זה עיקר גדול הוא, והוא עמוד התורה והמצווה… כל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם, עושה ? בין טובים ובין רעים… שאין הבורא כופה בני האדם ולא גוזר עליהם לעשות טובה או רעה, אלא הכל מסור להם."(משנה תורה, הלכות תשובה פרק ה)
כאשר אלוהים העניק לאדם את יכולת הבחירה החופשית, הוא נטל סיכון גדול: האדם יכול לבחור ברע. האדם אף יכול לכפור בקיומה של הבחירה החופשית ולטעון שהוא כפוי לעשות את מעשיו. מדוע, אם כן, ניתנה לאדם בחירה חופשית?
בתפיסות דתיות מסוימות דבר זה עשוי להישמע מופרך, אך היהדות סבורה שאלוהים איננו מעוניין ברובוטים צייתנים, אלא בשותפים למסע. שותפים דעתנים, פעילים, בעלי הכרה ובחירה. יכולת הבחירה היא זו שמעניקה לאדם את ערכו, את המשמעות לחייו ? ולמרות הסיכון שהאדם עשוי לבחור ברע, מאמין אלוהים באדם שבסופו של תהליך ימצא את דרכו אל הטוב ואל המעשה הנכון.
-q42lp1jtpbwff35uj4h5dqrjy95bqobqxzbw6ilxck.jpg "המסע-לירושלים-1")
-q42loyqb4tskg99xzl99o9h663j83l0jxldfqoq3v8.jpg "147_2")
