אנשי סדום התדרדרו להתנהגות השפלה ביותר, והיו מתנהלים בהשחתה מוסרית וחברתית ומבצעים מעשי זוועה, שוד, רצח ואונס.
בעקבות שפלות אנושית זו שהייתה מתמשכת והולכת, א-לוקים החליט כי הוא מחריב את העיר והופך אותה לארץ מלחה; אך קודם לכן הוא הודיע על תוכניתו לאברהם, האדם שפרסם את שמו בעולם בכך שהפיץ את דרך הצדק והחסד.
היינו מצפים שאברהם יגיב בשמחה גדולה למשמע בשורה זו, על כך שהרוע בא על עונשו. אך לא כך היה!
אברהם מתחנן לפני הא-לוקים כי יביט אל את כל אנשי סדום, ואם יש בהם חמישים אנשים צדיקים מתוך כלל תושביה, ראוי להציל את העיר בעבורם. א-לוקים איננו מוצא אפילו חמישים צדיקים, ואברהם בתפילתו הולך ומפחית את מספר הצדיקים שיש להציל את סדום בעבורם, עד שהתברר שאין אפילו עשרה צדיקים בכל העיר, ואברהם נכנע וחדל מלהתפלל על הצלתה של סדום.
כעת נותר לנו לעיין: מדוע לדעתו של אברהם – אשר א-לוקים מסכים עמה – די בעשרה צדיקים להציל את כל עיר הרֶשע מן העונש? הרי ניתן לחלץ את עשרת הצדיקים מן העיר ועדיין להטיל עליה את עונשה?!
על מנת להשיב על שאלה זו, נעזר באמרה ידועה של חכמי המשנה:
והוי דן את כל האדם לכף זכות!
(אבות א, ו)
פרשנויות שונות ניתנו לאמרה זו. אחת מן המרתקות שבהן, שייכת לרבי נחמן מברסלב. וכך פירש: כאשר אנו מתבוננים על זולתנו ובוחנים אותו, עלינו תמיד לחפש את הנקודה הטובה שבו. גם כאשר מדובר באדם שידוע לנו שהתנהלותו רעה ולא מוסרית, גם אז עלינו למצוא את הטוב שבו, שכן לא ייתכן שיש אדם – אף אם הוא המושחת ביותר – שלא עושה מדי פעם מעשים טובים. אין הכוונה שעלינו להתעלם מהתנהגויות שליליות של הסובבים אותנו, או לחשוב שהן חיוביות; חכמי המשנה מבקשים מאיתנו להאיר אלומת אור אל עבר הנקודות החיוביות שיש בסובבים אותנו, ולהתמקד בהן.
בדרך כלל, כאשר האדם בוחן את עצמו, הוא מתמלא ביקורת, ומתמקד דווקא בחלקים השליליים ובמעשים הלא ראויים. חכמי המשנה ביקשו שנביט באותו מבט גם כאשר אנו באים לבחון את עצמנו; שנתמקד במעשים הטובים ובחיובי שבנו.
דרך זו, לא זו בלבד שהיא מאפשרת לנו לחיות בשלום ובשמחה עם סביבתנו ועם עצמנו, אלא שהיא גוררת עימה שינוי אמיתי: כאשר אנו מביטים על אדם באור חיובי, הוא אכן מצליח לראות בעצמו את הטוב ולהביא אתו לידי ביטוי. כך הדבר בדיוק כאשר אנו מביטים אל תוך עצמנו, מבט חיובי על הנקודות הטובות שבנו הוא המפתח להיות מסוגלים לעבור שינוי אמיתי, ולהפוך את עצמנו לטובים יותר. זאת אם כך היא כוונתה העמוקה של האמרה: 'הוי דן את כל האדם לכף זכות'.
אברהם אבינו אינו מבקש מא-לוקים שיתעלם מן החטאים של סדום בעבור קומץ אנשים, הוא מבקש מא-לוקים להאיר אלומת אור אל עבר האנשים הצדיקים הגרים בסדום, ולהתמקד בטוב שיש בה, ובכך לאפשר לאנשי סדום לעבור גם הם תהליך של שינוי אמיתי. משהתברר כי אין העיר סדום מסוגלת להכיל בקרבה אפילו קומץ של אנשים טובים, והרשעות וההשחתה אכלה את שארית הטוב שבאנשיה, התברר גם כי יש להטיל עליהם את מלוא חומרת העונש.
מטפלים מודרניים מכירים בתופעה זו עליה הצביעו חכמי המשנה – לאור פרשנותו של רבי נחמן מברסלב – וקוראים לה: 'הכרעה של רגשות חיוביים'. כאשר נבחן את עצמנו את בני זוגנו ואת סביבתנו לא מתוך זווית מבט ביקורתית, וגם לא מתוך התעלמות מן הצריך תיקון, אלא מתוך התמקדות בנקודות הטובות, נוכל לא רק להזרים שמחה ואושר אל מערכות יחסים אלו, אלא גם ליצור את המרחב המאפשר תיקון אישי וצמיחה מוסרית לנו, ולכל אלו שנבוא עמהם במגע.