מתחם מקודש: "כאן חיים"

פרשת תזריע-מצורע תשע"ז
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
שתי הפרשיות אותן נקרא השבוע  'תזריע' ו'מצורע'  עוסקות בשורה של הלכות טומאה וטהרה. סיטואציות שונות במהלך החיים נחשבות כ'טומאה', ופרשיות אלו מנחות את האדם השרוי במצב מסוג זה כיצד להיטהר מטומאתו. בניגוד למחשבה נפוצה, על האדם אין איסור להיטמא (מלבד אם הוא כהן), אך אם ברצונו להיכנס אל בית המקדש או לאכול 'קדשים', כלומר קרבנות, עליו להיטהר.
ספר תורה
אחד מגדולי המשוררים וההוגים היהודיים בימי הביניים, רבי יהודה הלוי (ספרד 1075 ארץ ישראל 1141) פיתח תפיסה מעניינת אודות מושג הטומאה, אותה ביאר בספרו הפילוסופי 'הכוזרי'. לפי תפיסתו, כל הסיטואציות בהן האדם נטמא, נושקות למושג המוות. הטומאה היא תגובה למפגשו של האדם עם המוות, ותהליך הטהרה הוא תהליך ההתרחקות מן המוות והחזרה אל החיים. ואכן, הטומאה החמורה ביותר היא טומאת מת. המת מוכר בהלכה כ"אבי אבות הטומאה", ואדם שנוגע במת או שוהה איתו בבית, נטמא בטומאה חמורה ועליו לעבור תהליך מורכב כדי להיטהר.
המוות הוא עובדה. אין מי שנמלט ממנו. אך ההתייחסות אליו הינו פרשנות.
האדם קובע את התייחסותו אל העובדה. אחת הפרשנויות הנפוצות אל המוות היא איבוד המשמעות העמוקה של החיים. אם בין כה וכה בסוף כולנו נמות; אם כל מה שאנו עושים, פועלים ויוצרים, הוא זמני ? קשה לברוח מהמחשבה שהחיים אינם אינסופיים.
זו מחשבה אנושית שרבים מאיתנו מכירים, והיא מתעצמת כאשר אנו חווים מפגש ממשי עם גופה של אדם מת.
כיצד התורה מתמודדת איתה? האם היא אוסרת על מפגש עם האדם המת?
לא. להיפך, אחת המצוות החשובות היא הלוויית המת וקבורתו, מצווה שאיננה יכולה להתבצע ללא מפגש קרוב עם גופתו של האדם המת.
אך ישנו מתחם מקודש שבו מחשבה זו אסור לה שתתקיים. זהו בית המקדש. שם אין דריסת רגל למוות, ולכן אדם שנטמא ומעוניין להיכנס אל המקדש, מוטלת עליו החובה לעבור תהליך מורכב של היטהרות.
את פשר התייחסות חמורה זו אל המפגש בין המוות והמקדש, ביאר אחד מפרשני התורה, הרב שמשון רפאל הירש (גרמניה, 1808-1888). החוויה הדתית, כך הוא מאריך לבאר, יש לה נטייה להתמקד בתחושת אפסיות המביאה לחידלון. האמונה בכוחו הבלתי-מוגבל של אלוהים, עשויה להביא לידי מצב אנושי פאסיבי המשלים עם המציאות וחש כבול אליה. מסיבה זו, כוהני-דת משתלבים היטב בנופו של בית-הקברות. המוות עשוי להיחשב כתופעה המשתלבת בחוויה הדתית.
אך היהדות היא דת הדוגלת בחיים. התורה היא "תורת חיים". המצוות כולן מבקשות להנחות את האדם אל פעילות שאיננה משלימה עם המציאות אלא מבקשת לשנות אותה. זוהי קריאת תיגר על המוות. האדם נדרש לפעול, ליצור, לשנות ולבנות, בלי להתחשב בעובדה שחייו הם סופיים.
לכן נדרשת שמירת מרחק בין המוות והמקדש. מרכז החיים היהודיים הוא המקדש, ואליו המוות והשפעותיו אינם חודרים. לו הייתה כרזה גדולה מקדמת את הבאים אל המקדש בירושלים, לא היה נכתב עליה "ברוכים הבאים" אלא: "כאן חיים".
זוהי תפיסה אמיצה שאיננה מושגת בקלות. מן האדם נדרש להשעות את סופיותו ולהביט אל מעבר לאופק, אל מעבר למבט האנושי המוגבל. אלוהים מבקש מן האדם להשתלב בתוכנית גדולה הרבה יותר ממספר השנים שהאדם חי. יכולת זו עשויה להיפגם אם אל תוך המקדש יובאו מושגי המוות, החידלון והפאסיביות.
בית המקדש איננו עומד על תילו כבר כאלפיים שנה, אך היהדות המשיכה להתקיים והמשיכה לקרוא תיגר על המוות. תופעה מופלאה זו באה לידי ביטוי לפני עשרות שנים בודדות, כאשר לאחר השואה שהיוותה מכה קשה ביותר לעם היהודי, התנער העם מן האפר, שב לארץ אבותיו ובנה אותה בעמל מתוך תחושת שליחות. הפנים שספגו מהלומות כה רבות, הופנו אל העתיד, אל התקווה ואל הדורות הבאים. היה זה ביטוי מדהים לרוחה של היהדות שלא נמוגה.
'טומאה' ו'טהרה' – ככל שהם נשמעים מושגים מיושנים ולא-רלוונטיים – יש בכוחם להפיח רוח חדשה בלבו של כל אדם, רוח הנותנת אמון ומביעה ביטחון. זוהי הרוח שאומרת לכל אדם: אתה מוזמן לחיות!

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת צו

ירושלים
כניסה:
18:16
יציאה:
19:34
תל אביב
כניסה:
18:40
יציאה:
19:36
חיפה
כניסה:
18:28
יציאה:
19:36
באר שבע
כניסה:
18:40
יציאה:
19:35

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 28, 2024
קשה לתאר במילים את עוצמת המעמד שזכינו בתוך רבבות עם ישראל להיות חלק ממנו במוצאי תענית אסתר השנה בכותל
י״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 28, 2024
אבידה גדולה היא לעם היהודי! פעולותיו יעמדו לעד וזכרו הטוב לא ישכח. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
י״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 27, 2024
מר סימאון אויונו אסונו אנגואה לתפילה וסיור בכותל המערבי.
י״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 27, 2024
לקראת חג הפסח תשפ"ד (2024), הכנו עבורכם לוח זמנים שימושי עם כל התאריכים והמועדים החשובים שצריך לדעת.
כ״ו בניסן ה׳תשפ״ג
אפריל 17, 2023
האם קיימת דרך לאזן בין הייחודיות של כל אדם ובין חיי החברה? זוהי הדרך שנקראת 'עין טובה'. אדם שמביט
ג׳ בניסן ה׳תשפ״ב
אפריל 4, 2022
המוות הוא עובדה. אין מי שנמלט ממנו. אך ההתייחסות אליו הינו פרשנות. האדם קובע את התייחסותו אל העובדה. אחת
כ״ה באדר ב׳ ה׳תשפ״ב
מרץ 28, 2022
פרשת 'תזריע', עוסקת בהרחבה בטיפול בנגע הצרעת.  בזמן שבית המקדש היה קיים, אדם שלקה בנגע צרעת היה בא אל
ל׳ בניסן ה׳תשפ״א
אפריל 12, 2021
תזריע  מצורע – תשפ"א
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשיות 'תזריע-מצורע' שאותן נקרא בשבת הקרובה, עוסקות בדיני
ג׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ג׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 13, 2024
לתשומת ליבכם! בין התאריכים: כ"א טבת תשפ"ד, ה- 02/01/2024 ועד ו׳ בְּנִיסָן תשפ״ד תשפ"ד, ה-14/04/2024 יתבצעו עבודות בינוי ובטיחות
ו׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 15, 2024
תחת כיפת השמים והגשם הירושלמי, בא"ח גבעתי בטקס השבעה ראשון במעמד אלפים מאז פרוץ המלחמה. השבעה באח גבעתי בתאריך
כ״ה בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 6, 2024
מר פנס התקבל באהדה ע"י מתפללי הכותל שבירכו אותו על הגעתו ותמיכתו בישראל.
ט״ו באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 25, 2024
י״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 21, 2024
את חג הפורים אנו חוגגים על הנס של הצלת העם היהודי במאה החמישית לפני הספירה, אך יותר מכך אנו
כ״ו באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 6, 2024
הטיול המיוחל נדחה פעמים רבות בגלל עומס עבודתו של הנשיא, אך כשנבחר היה לו ברור כי ביקורו הדיפלומטי הראשון
כ״ז באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 7, 2024
לאחר הטבח הנורא, הם עשו את הבלתי יאמן כדי להציל חיים – והגיעו לכותל לספר את סיפורם המרגש
י״ט באלול ה׳תשפ״ג
ספטמבר 5, 2023
שעות לפני פתיחת השגרירות של פפואה ניו גיני בישראל, הגיע ראש ממשלת פפואה מר ג'יימס מרפה ורעייתו יחד עם
י״ט באייר ה׳תשפ״ג
מאי 10, 2023
עם קום מדינת ישראל הייתה שרויה ירושלים במצור בתוך מצור. מצור על העיר כולה ומצור נוסף, בתוכה, על העיר
כ״ט בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 10, 2024
ההשבעה תתקיים בתאריך 21/02/2024 משעה 18:00 עד השעה 20:00
ח׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 20, 2023
התרגש לראות ולהחזיק ממצאים ארכיאולוגים מתקופת בית ראשון
א׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 11, 2024
צפו: גלריה ראש חודש אדר ב' תשפ"ד בכותל המערבי
ל׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 10, 2024
לאחר התפילה הנערים והנערות סיירו ב'מבט אל העבר' באמצעות משקפות מציאות מדומה, וצפו במיצג החדש שיפתח בקרוב לציבור הרחב.
ל׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 10, 2024
פעמים רבות אנו פוגשים במעשה שראוי לעשותו, אך אנו יודעים שאין באפשרותנו להשלים את המעשה. האם זו סיבה להימנע
כ״ו באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 6, 2024
מידע למגישים מועמדות לקורס ההכשרה להדרכת סיורים ותכניות חינוכיות- אביב תשפ"ד
No more articles to load

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

הזמן סיור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .