ואלוהים – כשקוראים אליו הוא שומע. הוא מתגלה אל משה, השוהה בארץ אחרת, ומעניק לו תפקיד שילווה אותו מעתה עד סוף ימיו: משה המנהיג, המוביל, הגואל. משה רבינו.
אך משה איננו מקבל על עצמו את התפקיד בקלות ראש. הוא מהסס, מתלבט ומנסה להעביר את התפקיד לאדם אחר. להיסוסיו יש טעמים רבים. בכמה וכמה דרכים הוא מנסה "לשכנע" את אלוהים שהוא איננו מתאים לתפקיד גדול זה. אך הבחירה נעשתה ? ומשה יוצא אל הדרך הארוכה, הדרך שתאלץ אותו להתמודד עם פרעה מלך מצרים, וגם עם העם שהשתחרר ממצרים שלא השתחרר בקלות מן הכבלים הפסיכולוגיים של העבדות.
אחת הסיבות שמשה מנסה לחמוק מן התפקיד שהוטל עליו קשורה במגבלה פיזית. כך אומר משה:

"לא איש דברים אנוכי… כי כבד-פה וכבד-לשון אנוכי."
(שמות ד, י)

איננו יודעים האם משה לקה בגמגום או בליקוי אחר שהקשה עליו את הדיבור, או שרק היה נטול כישורים רטוריים. זאת אנו יודעים: משה ראה את עצמו כמי שאינו מסוגל למלא את תפקיד הנהגת העם, בגלל שתפקיד זה כרוך מאז ומעולם בדיבור ובנאום.
תשובתו של אלוהים לטענתו של משה עשוייה ללמד אותנו הרבה על מגבלות ויכולות. זו הייתה התשובה:

"מי שם פה לאדם? או מי ישום אילם?… הלא אנוכי ה'! ועתה לך, ואנוכי אהיה עם פיך."
(שם שם, יא-יב)

מי הוא זה שמעניק יכולות לאדם או נוטל אותן ממנו? ? שואל אלוהים את משה שאלה רטורית, ומשיב: הלא אנוכי ה'! ל?ך?, משה; ל?ך?, האדם, ניתן תפקיד. לא נתבקשת לייצר לעצמך יכולות. זהו התפקיד האלוהי להעניק לאדם יכולות כאלו ואחרות. אתה, האדם, ע?ש?ֵה את המוטל עליך. את הדאגה ליכולות המתאימות, השאר לאלוהים.
מה כן נדרש מן האדם? לפעול למען המטרה הנכונה מתוך אמונה שהיכולות ניתנו לו, גם אם כרגע נראה שהן אינן קיימות. אל דאגה, היכולות שיש בך גדולות בהרבה ממה שניכר לעין. ממך, האדם, נדרשת האמונה שמי שהציב אותך בסיטואציה מסוימת העניק לך את היכולות להתמודד איתה באופן הנכון.
כמה יפים ומתאימים דבריו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק (1865-1935), רבה הראשי של ארץ ישראל, מגדולי הוגי הדעות היהודיים במאה ה-20. דברים שבאמצעותם מסוגל אדם להפנים את העובדה שיכולותיו גדולות וחזקות הרבה יותר ממה שניכר לעין.

"בן אדם, ע?לֵה למעלה ע?לֵה, כי כ־?חֶ עֶז ל?ך?. יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים. אל ת־?כֶחֵש? בם פן יכחשו לך. דרוש אותם – ויימצאו לך מיד."
(אורות הקודש)