מסע על כנפי הנשר

פרשת האזינו תשע"ז
הרב שמואל רבינוביץ  רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
רובה של פרשת "האזינו" היא שירה העוסקת בקשר שבין הבורא לבני ישראל לאורך הדורות.

מטבע הדברים, השירה נוגעת גם בתקופות זוהר שבהם העם הולכים בדרכי האלוקים והוא קרוב אליהם, וגם בזמנים קשים בהם העם סוטים מהדרך והבורא מתרחק מהם.
בתחילת השירה מתואר ערש לידת הקשר הייחודי, כאשר האלוקים שם עינו על עם ישראל, בפסוקים הבאים:
"ימצאֵהו־ ב־א״ר״ץ מדב־ר ו־בתהו־ ילֵל ישמן (-אלוקים מצא את עם ישראל במדבר, במקום שממה ויללת בעלי חיים),
יסבב״נהו־ יבוננֵהו־ יצ־ר״נהו־ כ־אישון עֵינו
(-הגן עליהם סביב, נתן להם את התורה ושמר עליהם כעל בבת עינו).
כ־נ״ש״ר יעיר קנ־ו עֶל ג־וזליו ירֶחֵף, יפרש כ־נפיו יק־חֵהו־ יש־אֵהו־ עֶל א״ברתו. (דברים לב, י יא).

חכמינו מפרשים את חלקו השני של 'משל הנשר': כל העופות נושאים את גוזליהם במעופם באמצעות רגליהם, כדי להגן עליהם מפני הנשר שמתעופף בדרך כלל גבוה יותר. הנשר, לעומתם, אינו חושש מעופות אחרים אלא רק מחיציהם של בני האדם, לכן הוא נושא את גוזליו על כנפיו, כאומר: מוטב ייכנס החץ בי ולא בבני. כך גם הקדוש ברוך הוא, כאשר רדפו המצרים אחרי בני ישראל ליד ים סוף וזרקו עליהם חיצים ואבנים, מיד נעמדו מלאך האלוקים ו'עמוד הענן' בין המצרים לבני ישראל כדי לספוג את חיצי המצרים.

דרשה זו של חכמינו אמנם מרגשת, אך ממבט ראשון נראה שהמשל אינו דומה לנמשל. אין ספק שהנשר עושה מעשה מעורר התפעלות כאשר הוא בוחר שייכנסו החיצים בו ולא בצאצאיו, אך האם העמדת עמוד הענן של אלוקים דומה לזה?
האם יש כאן איזו הקרבה של אלוקים בכך שפגעו חיצים בעמוד הענן, הרי החיצים אפילו לא נגעו בו, וודאי לא כאבו לו או מסכנים ח"ו אותו?

נראה, שגם סיפור חיצי המצרים ועמוד הענן הוא אלגוריה להנהגת האלוקים עם בני ישראל במהלך הדורות. כאשר בחר ה' בעם היהודי להפיץ את בשורת המונותאיזם בעולם, הוא בעצם 'שם את שמו' עליהם. הוא יצר קשר בלתי ניתן לניתוק בין שמו וכבודו שלו, לבין שמם וכבודם של היהודים. מסיבה זו כאשר שטמו־ עמי העולם את עם ישראל ורצו להשמיץ ולהמאיס אותו, הם עשו זאת לא פעם על ידי ניאוץ וגידוף האמונה באלוקים שהיהדות נתפשה כ'נציגתו' בעולם.
מעשה זה של כריכת שם האלוקים בעבותות עם שמם של בני ישראל, מבטא הבעת אמון כבירה של ה' בבניו, ומזכירה במידה רבה את סיפורו של הנשר שמעדיף את פגיעת החץ בו מאשר בבניו.
יחד עם תחושת ההתפעלות וההתרגשות שלנו מהבעת האמון הזו, עלינו להרגיש גם את כובד האחריות המוטלת על כתפינו כאשר אנו נתפשים בעיני רבים כ'נציגי האלוקים' עלי אדמות.
אנו נמצאים בתקופה של קרבה גדולה לאלוקים: בין ימי הרחמים והסליחות של ראש השנה ויום הכיפורים לימי השמחה של חג הסוכות ושמחת תורה. בימים אלו במיוחד, עלינו להיות גאים ומאושרים בכך ששמו של הבורא נקשר בנו – בניו, ויחד עם זאת לעשות כל מאמץ להצדיק את האמון הנפלא הזה שניתן בנו. חובתנו וזכותנו להיות נציגים ראויים שמקדשים את שם ה' בעולם וגורמים לכל עמי הארץ להעריך ולהוקיר את שמם וכבודם של הבורא ושל עמו.

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת שמות

ירושלים
כניסה:
16:19
יציאה:
17:39
תל אביב
כניסה:
16:42
יציאה:
17:41
חיפה
כניסה:
16:28
יציאה:
17:39
באר שבע
כניסה:
16:44
יציאה:
17:42

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ג׳ בתשרי ה׳תשפ״ד
ספטמבר 18, 2023
משה מוכיח את עם ישראל שאינו מכיר בטובה שא-לוקים העניק לו, וכתוצאה מכך עשוי לחטוא ולעבוד עבודה זרה. משה
י״א בתשרי ה׳תשפ״ג
אוקטובר 6, 2022
אם נתעמק בשאלה מדוע אנשים רבים מאמינים שהעולם שייך לצעירים, נראה כי זוהי גישה אידאליסטית. הצעירים מייצגים תמיד את
ו׳ בתשרי ה׳תשפ״ב
ספטמבר 12, 2021
פרשת האזינו – תשפ"ב
הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
השבת נקרא בבית הכנסת את שירת 'האזינו', שירה
כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019
פרשת האזינו תשע"ט הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים רובה של פרשת 'האזינו' הוא שירה, שנאמרה על-ידי
כ״ג בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 24, 2024
זמני הדלקת נרות חנוכה כל יום בשעה 16:30 (למעט שישי ומוצאי שבת)
י״ב בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 18, 2024
הבוקר, עלו לירושלים 'נציגי' ילדי אשקלון מתוך 29 בתי ספר מאשקלון, כשהם מביאים איתם את פתקי התפילה בקופסאות מיוחדות
ה׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 13, 2024
התפילה תועבר בשידור החי ותאפשר ליהודים מהארץ ומכל העולם להיות שותפים ברגעים אלו של תפילה ותקווה.
כ״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
אוגוסט 1, 2024
"מורי/ות דרך יקרים! הנכם מוזמנים/ות להשתתף בהשתלמויות המיועדות לקהל מורי/ות הדרך ומוכרות ע"י משרד-התיירות לצורך חידוש הרשיון.
כ״ו באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 6, 2024
מידע למגישים מועמדות לקורס ההכשרה להדרכת סיורים ותכניות חינוכיות- אביב תשפ"ד
י״ב באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 15, 2024
תפילות מהלב: עשרות אלפי פתקים מרגשים פונו מהכותל לקראת השנה החדשה – עלייה יוצאת דופן בפתקים מישראל
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 28, 2024
קיר המתחם את הר הבית שגם שימש כקיר תמך למשטח מלאכותי של הר הבית שנבנה בתקופת המלך הורדוס
ח׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 12, 2024
ביום שני בערב ה-12/08/24 ליל תשעה באב תשפ"ד, מעמד קריאת מגילת איכה ואמירת קינות על ידי חזנים בנוסח עדות
י״ג בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 13, 2025
אזכרה מרגשת ב"אש התורה" סיפרה את סיפורו של הרב ראובן בירמכר הי"ד – מסע של מסירות נפש ואהבת ישראל
י״ג בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 13, 2025
עדכון עבודות ברחבת הכותל המערבי הקרן למורשת הכותל המערבי מודיעה כי במסגרת תהליך פיתוח ושדרוג רחבת הכותל, החל מהיום
י״ב בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 12, 2025
משה רבנו מלמד אותנו: גאולה לא באה על חשבון כבודו של אף אחד – אפילו כשכל עם ישראל מחכה
ט׳ בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 9, 2025
דווקא מתוך חשכת הגלות האיומה, מהבשורות המרות על החורבן, יחזקאל מתאר מראה אחר.

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

הזמן סיור ליחידים