יום הכיפורים – תשע"ז

קלה הדרך לשינוי

מיתר נרעד בליבו של כל יהודי כאשר מתקרב ובא יום הכיפורים. היום הגדול והקדוש הזה נושא בחובו מטען היסטורי אדיר: אלפי שנים של תשובה וכפרה, תפילה ובקשת רחמים, סליחה וטהרה.
בשטף חיי השנה אנחנו עושים הרבה דברים שלא היינו רוצים לעשות, ולא ראוי שנעשה. וכשמגיעים ליום הקדוש ועושים חשבון נפש, חפצים אנו להיטיב את דרכינו ולכפר על עוונותינו, ואז עומדים לנוכח עצמינו ותוהים: האם באמת ניתן להשתנות? האם אפשר בבת אחת לשנות הרגלים מושרשים ולהפוך להיות אנשים טובים ומוסריים הרבה יותר?

שורש רפיון זה נעוץ בהרגשה שההרגלים הרעים השתלטו עלינו במידה מסוימת והפכו אותנו לאנשים טובים פחות. במילים אחרות, אנחנו מרגישים שהנפש שלנו 'התקלקלה' במידה מסוימת, וכדי לתקן את הקלקולים הללו יהיה עלינו לעבוד קשה מאוד.
האם זה באמת כך? האם העבירות והמעשים השליליים מצליחים להשתלט עלינו?
חכמינו זכרונם לברכה מספרים: שכאשר כבשו הרומאים את ירושלים, טרם החריבו את בית המקדש השני, הם הגיעו לבית המקדש ורצו לקחת את הכלים המפוארים שהיו בו. בשלב הראשון הם לא העזו להיכנס פנימה, גם הם חרדו מקדושתו הנשגבה של בית המקדש. כיון שכן, הם חפשו מישהו ש'ישבור את הקרח' ולכן הכריזו: כל מי שייכנס ויוציא כלי כל שהוא – מה שיוציא יהיה שלו. קם יהודי בשם 'יוסף משיתא' ואמר: אני אכנס.
נכנס יוסף, והוציא עמו את מנורת הזהב הגדולה. ראו הרומאים את המנורה המפוארת, חמדו אותה ואמרו: זו מנורה שמתאימה להיכלי מלכים ולא נאה לאיש פשוט להשתמש בה, היכנס שוב ומה שתוציא פעם שניה יהיה שלך. ענה יוסף ואמר: "לא די לי שהכעסתי את בוראי פעם אחת? לא אכנס!" ניסו הרומאים לשכנע אותו והבטיחו לו את המכס של שלוש שנים, אך הוא סירב בעקשנות. השכיבו אותו הרומאים על שולחן של בעלי מלאכה וניסרו את גופו במסור, ויוסף כל העת צווח שוב ושוב "לא די לי שהכעסתי את בוראי פעם אחת?!!"
מעשה נורא זה מחדד לנו שאלה גדולה: אדם שפל שכזה, שהסכים בשביל בצע כסף להיות כלי בידיהם של הכובשים ולחלל את הקודש על ידי מעשה שאפילו הרומאים לא העזו לעשות. איך אדם כזה הופך ברגע אחד לצדיק גדול כל כך שמוכן לסבול ייסורים נוראיים כדי לא להכעיס את בוראו? איך קורה מהפך כזה?
במגילת שיר השירים נאמר:
"אל תראוני שאני שחרחורת, ששזפתני השמש" (שיה"ש פסוק א, ו).
עם ישראל מבקש לא להסתכל על השחרו־ת שאחזה בו מחמת העבירות שעבר, כיון שהיא רק כמו שיזוף השמש – שחרות חיצונית ולא כזו שחלחלה פנימה.
המסר העמוק של הפסוק הוא, שהאלוקים ברא את האדם בדרגה נעלה כפי שנאמר "בצלם אלוקים עשה את האדם" (בראשית ט, ו). כלומר שהאדם נברא בדמותו של האלוקים, לכן כל אדם בשורשו שואף ו?כ־?מ־ֵהֶ לטוב ללא לאות. אף אם הוא יעשה חטאים ופשעים, תמיד תישאר בתוכו הנקודה העמוקה הטובה והקדושה.
זה סיפורו של יוסף משיתא. גם אדם שפל כל כך, כאשר התעוררה בתוכו הנקודה הפנימית הטובה והחלה 'לבעור' בו שבעתיים לאחר שנכנס אל הקודש פנימה וחווה את הקדושה, שוב לא ניתן היה לכבותה גם כאשר קצצו את גופו במסורים. כי ההבדל בין החטא הנורא מכל לבין תשובה שלימה הוא רק כחוט השערה.
אנחנו, ברוך ה', לא חוטאים ופושעים כיוסף משיתא, ולמרות זאת אנחנו מרגישים לפעמים חסרי אונים מול אי אלו הרגלים לא טובים שרכשנו ומול מעשים שהיינו רוצים לכפר עליהם ולמחוק אותם כליל מחיינו.
ביום הכיפורים אנו נכנסים אל קודש הקודשים. ואזי כל מה שאנו צריכים להזכיר לעצמנו שוב ושוב, שעלינו רק להבעיר בתוכנו את הניצוץ של אהבת הבורא ואהבת הטוב, כדי שתתקלף במהרה השחרות הקלה שדבקה בנו מחטאינו, ואז נוכל להתעלות אל גבהים חדשים של טוב, ונעשה נחת רוח לבוראנו.

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת כי־תצא

ירושלים
כניסה:
18:07
יציאה:
19:22
תל אביב
כניסה:
18:31
יציאה:
19:24
חיפה
כניסה:
18:18
יציאה:
19:24
באר שבע
כניסה:
18:30
יציאה:
19:24

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ח׳ בתשרי ה׳תשפ״ד
ספטמבר 23, 2023
במקום להתחיל את השנה החדשה עם המעמסה של נקיפות המצפון על מעשים שעשינו בשנה שעברה, אנו מקבלים הזדמנות יקרה
ז׳ בתשרי ה׳תשפ״ג
אוקטובר 2, 2022
בתפילת מנחה של יום כיפור נקרא בבית הכנסת את ספר 'יונה'. בספר קצר זה מסופר על יונה, אדם שחי
ד׳ בתשרי ה׳תשפ״א
ספטמבר 22, 2020
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
עשרה ימים לאחר תחילת השנה חל 'יום כיפור'. מהותו של יום
כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019
יום כיפור הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים 'יום כיפור' שיתחיל עם שקיעת החמה של יום
כ״א במרחשון ה׳תשפ״ד
נובמבר 5, 2023
אחרי חודשים רבים של אובדן דרך של ויכוח רעיוני, שהתדרדר למאבק קשה בין אחים, הפגישו אותנו הימים המרים האלה עם סוד האחדות, סודו של העם היהודי, במלוא עוצמתו
ט״ז בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 28, 2023
לראשונה מאז פרוץ המלחמה, התקיים היום (ה), מעמד טקס סיום שבוע סדרת חינוך של בית ספר לקצינים גדוד ברוש.
ז׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 15, 2024
ברכת הכהנים בסימן 'וישם לך שלום' תתקיים ביום ה', י"ז ניסן תשפ"ד, ב' דחוה"מ פסח – 25/04/2024
כ״א במרחשון ה׳תשפ״ד
נובמבר 5, 2023
את המשפחות ליוו מאות מתפללים מכל רחבי הארץ וגווני החברה הישראלית, אשר שרו יחד שירי רגש ונחמה לזכרם של
ג׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 11, 2024
הטקס התקיים בכותל המערבי בהשתתפות משפחות החיילים ביום רביעי 10/07/2024 בין השעות 15:00 עד לשעה 21:00
כ״א בתשרי ה׳תשפ״ד
אוקטובר 6, 2023
חיבוט הערבה ביום זה הוא מנהג המתקיים בהושענא רבא, היום האחרון של חג הסוכות, כזכר למצוות ערבה במקדש, כאשר
ג׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
נובמבר 16, 2023
הבוקר, חמישי ג' כסלו תשפ"ד, ה- 16.11.2023, הוקראו שמותם של 38 הילדים החטופים אל מול 38 כסאות ריקים לצד
ג׳ באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 6, 2024
במהלך הביקור, ראש הממשלה נשא תפילה חרישית לצד אבני הכותל, כתב פתק אישי והטמין אותו בין אבני הכותל וחתם
ב׳ באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 5, 2024
להלן התאריכים שיתקיימו בהם מעמדי סליחות מרכזיים: החל מ- 00:15
ב׳ באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 5, 2024
מעמד הסליחות בכותל מהווה מסורת רבת שנים, כאשר מראש חודש אלול ועד יום כיפור, מתכנסים המונים כדי לבקש מחילה
ל׳ באב ה׳תשפ״ד
ספטמבר 3, 2024
טקס השבעה לבא"ח נחל תתקיים בכותל המערבי ביום חמישי התאריך 07/11/2024 מהשעה 16:00 עד השעה 20:00
No more articles to load

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט