בפסוק השני בפרשה זו צווינו על אהבת השם: "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך" (דברים, ו, ה). פסוק זה מעורר תמיהה לא פשוטה: האם ניתן לצוות לאהוב מישהו? הרי זה כאילו נבוא למישהו ונאמר לו: "עליך לאהוב את פלוני!" הלא אהבה היא רגש, כלום ניתן לשלוט על רגשות?
ההוגה והפוסק הגדול, הרמב"ם (רבי משה בן מיימון, חי ופעל לפני כ-850 שנה), משיב על שאלה זו בשני מקומות שונים שתי תשובות שונות.
בספרו "משנה תורה" שנועד לסכם את כל ההלכות שבתורה, כותב הרמב"ם: "והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ – מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דוד: "צמאה נפשי לאלוקים לא-ל חי". (הלכות יסודי התורה, ב, ב)
בעקבות דברים אלו כתב הרמב"ם פרקים העוסקים בפיזיקה ובמטפיזיקה, ובסופם כתב שבזמן שאדם מתבונן בדברים הללו ומכיר את כל הבריות לסוגיהם ורואה את חכמתו העמוקה של הבורא בכל היצורים, הוא מוסיף אהבה לבורא העולם ותצמא נפשו ויכמה־ בשרו לאהוב את הקדוש ברוך הוא.
ב"ספר המצוות" שבו מונה ומבאר את כל מצוות התורה, כותב הרמב"ם דרך אחרת להגיע לאהבת השם: "שנחשוב ונתבונן במצותיו ומאמריו ופעולותיו עד שנשיגהו ונהנה בהשגתו בתכלית ההנאה" (ספר המצוות עשה ג'). במילים אחרות, ההתבוננות בתורה – במאמרי האלוקים ובחכמתו, היא זו שתביא אותנו למצב של אהבה לנותן החכמה הגדולה והנפלאה הזו.
כל מי שיתבונן יראה ששתי דרכים אלו שכותב הרמב"ם, הן בעצם דרך אחת ממש. האפשרות היחידה להוביל את עצמנו למצב בו אנו אוהבים מישהו, היא על ידי חשיבה והתבוננות חוזרת ונשנית במעלותיו. כאשר מדובר בבורא הגדול, יש לנו שתי דרכים להתבונן ולהשיג מעט ממעלותיו – כפי שהן נתפשות בעיניים שלנו. דרך אחת היא ההתבוננות בספר החכמה הגדול שניתן לנו: התורה, ודרך שניה היא ההתבוננות במעשי ידיו הנפלאים של הבורא: השמים והארץ, הגלקסיות והחיידקים, מערכות הגוף ואטומים, ועוד…
ברגע שאנחנו מבינים שבמעט השקעה אכן ניתן לשלוט ברגשות שלנו, נפתחת לנו דרך מדהימה להמתיק את חיינו בצמתים רבים ומגוונים. כאשר נרצה לאהוב את בן או בת הזוג שלנו, את שכנינו ועמיתינו בעבודה – פשוט נתחיל לכוון את עצמינו בעדינות לשים לב למעלות שלו ולטובות הרבות שהוא עושה לנו, ונהרהר בהן כמה פעמים כל יום. כאשר נרגיש שאנחנו חווים את החיים מתוך כעס וחוסר שקט נפשי, נתחיל לשים לב לאין סוף דברים טובים שיש לנו בחיים ונחשוב עליהם שוב ושוב. בדרך זו, נוכל לחיות את חיינו מתוך אושר, רוגע ואהבה; לבורא העולם, לעולם שאנחנו חיים בו ולכל איש ואישה שסובבים אותנו.