על מה המלחמה?

פרשת פנחס – תשע"ו
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת השבוע הקודמת נחשפנו לניסיונות קדחתניים של האומות מואב ומדיין לפגוע בעם ישראל. המואבים פחדו מעוצמתם של הישראלים והבינו שהם לא יכולים להתמודד עמם באמצעים צבאיים. הם הסיקו שעוצמת העם מגיעה מהדרך הרוחנית שלו, ולכן אנו מוצאים אותם מריצים שליחים אל הנביא בלעם כדי לשכנעו לקלל את עם ישראל ולמצוא בו פרצות מוסריות. הניסיון הזה נכשל שוב ושוב.
בסופו של דבר המואבים מצליחים בדרך אחרת; עם ישראל החל לזנות עם בנות מואב, ונגרר בשל כך לעבוד את אלוהיהן "בעל פעור". בעל פעור היה עבודה זרה שסימלה את פריצת כל הגדרות המוסריות והאנושיות. על פי המסורת, תמצית עבודתו של בעל פעור הייתה פעירת הגוף בפניו והוצאת רעי. במילים אחרות, "עשה את הדבר המופרע והגס ביותר בפני אלוהיך, אל תיתן לשום גבול נורמטיבי לעצור אותך". זוהי השחתה מוסרית מהדרגה הגבוהה ביותר.
בפרשתנו, פרשת פנחס, אנו מוצאים את ספיחי הפרשה. עם ישראל מצטווה על ידי האלוקים לנקום במדיינים:
"צרור את המדיינים והכיתם אותם. כי צוררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור…"
(במדבר כה, יז-יח)
כאן אנו מגלים סוג חדש של מלחמה. מימי הביניים ועד העת החדשה אנו מוצאים שני סוגי מלחמות, סוג אחד הוא מלחמה על זכותו הטריטוריאלית של עם או על זכויות בסיס אחרות. המהפכה הצרפתית באה על רקע רמיסת זכויות יסוד של הפרט, ומיד לאחריה לחמו עמי אירופה בצרפת שניסתה להשתלט על אדמתם. אנו יכולים למנות מאות מלחמות כאלו לאורך כל ההיסטוריה.
סוג נוסף של מלחמות שאנחנו מכירים הן מלחמות דת. ממסעות הצלב של ימי הביניים ועד מלחמת דעא"ש במערב של ימינו.
עם ישראל לא נלחם מלחמה על הדת או על המוסריות של עם אחר. הוא אינו עוסק ב"זיכוי עמים נוספים במשנתו הרוחנית" כפי שעסקו הצלבנים בעבר או השאהידים בזמננו. עם ישראל נלחם על זכותו הבסיסית לחיות את חייו המוסריים והרוחניים כפי שהוא רואה לנכון, ומתקומם כנגד עמים המתנכלים לו שוב ושוב, כדי לפגוע ברמתו הרוחנית. בהתקוממות זו הוא ממחיש, שלא פחות משחשובה לו זכותו הגשמית והטריטוריאלית, חשובה לו גם רמתו המוסרית.
יתרה מכך. נשים לב לחלוקה בין מואב למדיין: המואבים הם אלו שיזמו את ההתייעצות איך לפגוע בישראל, המואבים הם אלו שגייסו את בלעם למאבק, גם הזנות הייתה בעיקר עם בנות מואב. אבל המלחמה שהכריזו ישראל הייתה דווקא על מדיין ולא על מואב. מדוע?
חכמנו זיכרונם לברכה תלו את הדברים במניעיהם של המואבים והמדיינים. המואבים פשוט פחדו, כפי שנאמר בתורה:
"ויאמר מואב אל זקני מדיין, עתה ילחכו הקהל (-עם ישראל)את כל סביבותינו כלחוך השור את ירק השדה"
(במדבר כב, ד)
המדיינים לעומתם, התעברו על ריב לא להם. לא נשקף להם איום ממסעו של עם ישראל, והם פשוט ששו על הרעיון של קעקוע דמותו הרוחנית הנעלה של העם. מטרתם הבסיסית הייתה להכשיל את העם שבישר אז את הפצעתו הגוברת של המונותאיזם, בעבודה זרה ובפריצת גדרות אנושיים בסיסיים.
ניתן לסלוח, אם כן, לעם שעומד על נפשו בגלל חשש ממשי לשלטונו, אך לא ניתן לסלוח למי שכל מגמתו היא התנכלות.
באבחנה זו, מתחדד המסר שהוזכר בראשית הדברים. מלחמות בין עמים על שטחים ועל זכויות הן מלחמות אולי מובנות. כאשר הן מופנות נגדנו אנו משיבים מלחמה. אך איננו מכריזים מלחמת חורמה עד כדי "צרור את המדיינים", אלא על ניסיון ממשי ללא סיבה עניינית, לפגוע בדמותנו הרוחנית, המוסרית.
כי הבסיס המחזיק את עם ישראל למעלה משלושת אלפי שנים הוא היותו מגדל אור רוחני ומוסרי לעולם כולו, ויותר מכל – לעצמו. וללא בסיס זה אין לנו קיום.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בהעלתך

ירושלים
כניסה:
19:05
יציאה:
20:28
תל אביב
כניסה:
19:30
יציאה:
20:31
חיפה
כניסה:
19:19
יציאה:
20:32
באר שבע
כניסה:
19:27
יציאה:
20:28

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 21, 2024
סיום תפקידו של משה לא היה כישלון, אלא כיבוש של פסגה נוספת. משה הוכיח שהוא מבצע את תפקידו בדרך
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ג
יולי 3, 2023
המתח בין שתי הקבוצות גבר והפך למלחמת אחים שבסופה נחסרו מעם ישראל אחת עשרה משפחות – משני הצדדים. סיפור מחריד
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ב
יולי 11, 2022
מנהיג ראוי נוטל אחריות וצועד בראש העם. קריאת המפקד לפקודיו ענווה, נאמנות לצורכי העם, סובלנות ואחריות, הן תכונותיו של
י״ט בתמוז ה׳תשפ״א
יוני 29, 2021
פרשת פנחס – תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת השבוע, פרשת 'פינחס', עם ישראל עומד
כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019
 פרשת פנחס – תשע"ז הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בפרשת השבוע 'פנחס', אנו קוראים על הבשורה
כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019

תקווה אישית מול תקווה לאומית ? פרשת פנחס
הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בפרשת השבוע 'פנחס'
כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019
פרשת פנחס תשע"ט

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת 'פנחס' עוסקת בהכנות לקראת חילופי ההנהגה
ט״ז בתמוז ה׳תש״פ
יולי 8, 2020
פנחס – תש"פ
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת השבוע 'פנחס' אנו קוראים פרק ארוך המסכם
כ״ט באלול ה׳תשפ״ד
אוקטובר 2, 2024
עם סיום מעמד הסליחות ובמגביל להסרת ההגבלות שהוטלו מוקדם יותר על ידי פיקוד העורף, החלו לנהור מתפללים רבים לרחבת
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
בסיום המעמד נשאו תפילה מרגשת להצלחת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לחזרתם של החטופים בשלום, לרפואת הפצועים ולהצלחת עם ישראל.
כ״ט בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 31, 2024
נפתח ההרשמה לסיורי חנוכיות ברובע היהודי והשנה כמה סיורים חדשים למידע נוסף לחצו כאן 
י׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 14, 2024
בסיום המעמד שרו האלפים את שירת ‘אני מאמין’ ו'אחינו כל בית ישראל' בתפילה לחזרתם של החטופים, לרפואת הפצועים ולשלום
ח׳ בסיון ה׳תשפ״ה
יוני 4, 2025
טקס השבעה לצנחנים ביום יום שלישי ט״ז בֶּאֱלוּל תשפ״ה (9/9/2025) בשעה 14:00–21:00 בכותל המערבי.
י״ב באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 15, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
י״ב באדר ה׳תשפ״ה
מרץ 12, 2025
לראשונה בחייהם, נערים ונערות מאירופה נגעו באבני הכותל, צעדו בתהלוכה מוזיקלית, הניחו תפילין, עלו לתורה וקיבלו פמוטים בטקס מרגש
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
י״ז בסיון ה׳תשפ״ה
יוני 13, 2025
שעות טרם פתיחת מבצע 'עם כלביא': הפתק שהטמין ראש הממשלה בין אבני הכותל המערבי
י״ז בסיון ה׳תשפ״ה
יוני 13, 2025
בהתאם להנחיות פיקוד העורף, מנייני התפילה מעתה ועד להודעה חדשה ייערכו במתכונת מצומצמת מאוד, אך ורק באולמות התפילה הממוגנים
ט״ז בסיון ה׳תשפ״ה
יוני 12, 2025
בסיום הביקור המרגש הוענק לנשיא מיליי מטבע מקורי מתקופת המרד הגדול – משנת 70 לספירה
ט״ו בסיון ה׳תשפ״ה
יוני 11, 2025
שר החוץ של זמביה ביקר בכותל המערבי והביע תמיכתו ביחסים הדיפלומטיים עם ישראל תוך תפילה אישית בין אבני הכותל.

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .