שבת הגדול תשע"ו

שבת הגדול ?תשע"ו
שבת של חירות וחג הגאולה
הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים


שבת זו, הסמוכה לחג הפסח, מכונה "שבת הגדול".
מקורו של כינוי עתיק זה, הנזכר בספרות ההלכה כבר למעלה מאלף שנים, אינו ידוע והועלו השערות שונות לגביו. על פי כל ההשערות השונות, העיקרון העומד מאחורי כינוי זה הוא הרצון לשייך ולחבר את השבת לחג הפסח. ואכן, מנהגים שונים הנהוגים בקהילות ישראל מלמדים על כך, לדוגמא, המנהג לקרוא בשבת זו את "הגדה של פסח" כהכנה לקראת ליל הסדר, או המנהג הנפוץ שעל פיו רב הקהילה נושא נאום מיוחד העוסק בהלכות החג ומשמעויותיו הרבות.

שבת הגדול ?תשע"ו
שבת של חירות וחג הגאולה
הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים


שבת זו, הסמוכה לחג הפסח, מכונה "שבת הגדול".
מקורו של כינוי עתיק זה, הנזכר בספרות ההלכה כבר למעלה מאלף שנים, אינו ידוע והועלו השערות שונות לגביו. על פי כל ההשערות השונות, העיקרון העומד מאחורי כינוי זה הוא הרצון לשייך ולחבר את השבת לחג הפסח. ואכן, מנהגים שונים הנהוגים בקהילות ישראל מלמדים על כך, לדוגמא, המנהג לקרוא בשבת זו את "הגדה של פסח" כהכנה לקראת ליל הסדר, או המנהג הנפוץ שעל פיו רב הקהילה נושא נאום מיוחד העוסק בהלכות החג ומשמעויותיו הרבות.


ואכן, נראה כי לא במקרה נבחר יום השבת כדי להתכונן בו לחג הפסח. השבת קשורה בקשר הדוק ליציאת מצרים וממילא לחג הפסח. כך אנו אומרים בברכת ה'קידוש' לליל שבת:
"ושבת קדשו באהבה וברצון הנחילנו, זכרון למעשה בראשית, כי הוא יום תחילה למקראי קודש, זכר ליציאת מצרים."
שני זכרונות אנו זוכרים בשבת. זכרון אחד הוא כלל-עולמי, אוניברסלי: זכרון למעשה בראשית. הזכרון השני הוא פרטיקולרי, ייחודי לעם ישראל, העם הזוכר במשך אלפי שנים: זכר ליציאת מצרים. שני זכרונות אלו כתובים במפורש בתורה כטעמים למצוות השבת. כידוע, "עשרת הדברות" שניתנו במעמד הר סיני כתובים בתורה שני פעמים, ויש ביניהם כמה וכמה שינויים. שינוי בולט אחד הוא בנימוק של מצוות השבת. ברשימת "עשרת הדברות" שבספר שמות נאמר נימוק אחד למצוות השבת:
"כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ… וֶי?נֶח ביום השביעי, על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו."
(שמות כ, י)

ואילו ברשימת "עשרת הדברות" שבספר דברים אנו קוראים נימוק שונה:
"וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה' אלוהיך משם… על כן ציווך ה' אלוהיך לעשות את יום השבת."
(דברים ה, יד)
שני היבטים לה, למצוות השבת. שני זכרונות ארוכי-ימים. שניהם עוסקים בראשית הקיום. "מעשה בראשית" הוא ראשית הקיום הכלל-עולמי; יציאת מצרים היא ראשית הקיום הלאומי של עם ישראל.
הנימוק העוסק במעשה בראשית מהווה פן אחד של השבת, בו אנו מכירים בטובה של הבריאה מכוח ההכרה בטובו של הבורא. השביתה בשבת היא מעשה סמלי בו אנו מחיים בתודעתנו את שלמותו של העולם, כמו הפסוק בתורה המהווה רקע לשביתתו של אלוקים: "וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד".
הנימוק השני העוסק ביציאת מצרים קשור בקשר הדוק לפסוק שלפניו, המצווה על השביתה בשבת "אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך, ושורך וחמורך וכל בהמתך, וגרך אשר בשעריך, למען ינוח עבדך ואמתך כמוך ? וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים". השבת איננה רק זכרון להיסטוריה רחוקה של בריאת העולם, אלא דורשת מאתנו את הענקת החירות לעצמנו ולכל הסובב אותנו ? לעבד ולשפחה, ואפילו לבעלי החיים שברשותנו. דרישה שבעולם העתיק נשמעה מופרכת, אך התורה מציבה אותה בראש סדר העדיפויות: וזכרת כי עבד היית!
אין דבר מתאים מן השבת להיות הקדמה ופתיח לחג הפסח. לפני בוא החג המבשר על החירות, על השחרור מהעבדות ? אנו זוכרים כי בן חורין אמיתי הוא זה שמכיר בחירותו של הזולת. העם הזוכר כי קיומו מושתת על הגאולה, חש בצורך לפתוח את אירועי חג הגאולה במעשה של גאולה, במעשה של הענקת חירות לעצמו ולזולת.

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת תזריע־מצרע

ירושלים
כניסה:
18:40
יציאה:
20:00
תל אביב
כניסה:
19:04
יציאה:
20:02
חיפה
כניסה:
18:52
יציאה:
20:03
באר שבע
כניסה:
19:02
יציאה:
20:00

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ״ט בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 27, 2025
מילה אחת קטנה יכולה לשנות חיים שלמים — לטובה או לרעה. הבחירה בידיים שלנו.
כ״ג בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 21, 2025
מה משותף לחזיר, לאימפריה הרומית ולשקר? פרשת שמיני חושפת איך האוכל שלנו מעצב את הלב והזהות
י״א בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 9, 2025
בליל הסדר אנו זוכים לאור האמונה – גם בזמנים של כאב ושבי, ההגדה מזכירה: יצאנו ממצרים, מהפחד אל התקווה.
י״א בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 9, 2025
גם כשאתה בפסגה – תישאר תלמיד. הרב שמואל רבינוביץ בפרשת צו מגלה: ההכנה היא לא רק שלב – היא
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
"עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים". דוד המלך, משורר התהלים , מתפעל דווקא מהשערים. לא מהארמונות, לא מהחומות – אלא
ח׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 12, 2024
ביום שני בערב ה-12/08/24 ליל תשעה באב תשפ"ד, מעמד קריאת מגילת איכה ואמירת קינות על ידי חזנים בנוסח עדות
ד׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 12, 2024
סיפורו המרגש של לירון, על גבורתו הצנועה, שנבעה מנתינה ואהבת החיים, מוכיח שאפשר לבחור באור על פני החושך גם
כ״ה באדר ה׳תשפ״ה
מרץ 25, 2025
התפללה לצד האבני הכותל המערבי וכתבה פתק אישי, במסגרת סולידריות עם העם היהודי
ד׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 10, 2024
החייל שעלה לארץ ועבר גיור התרגש לפגוש בהפתעה את אמו שהוטסה במיוחד מאוקראינה
י׳ בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 11, 2024
לאחר הכתרתו הגיע הראשון לציון והרב הראשי לישראל הרה"ג דוד יוסף שליט"א לרחבת הכותל המערבי והתקבל על ידי רב
כ״ח באייר ה׳תשפ״ד
יוני 5, 2024
רבבות משתתפים לאורך הערב בעצרת התפילה לרגל יום ירושלים ה-57 ברחבת הכותל המערבי. במהלך היום רבבות פקדו את רחבת
כ״ה בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 27, 2024
במלאת שנה לטבח הנורא ולמתקפת החמאס בישראל בבוקרו של חג שמחת תורה השבעה באוקטובר, מציינים ברחבת הכותל את יום
ל׳ בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 28, 2025
ההשבעה תתקיים בתאריך 23/06/2025 מהשעה 14:00 עד לשעה 20:00
ל׳ בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 28, 2025
כ"ו ניסן תשפ"ה 24.5.2025   עומדים אנו היום,  בין שתי תהומות של חושך – זו של השואה הנוראה וזו
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 27, 2025
הקרן למורשת הכותל המערבי סיימה את היערכותה לקראת אירועי יום הזיכרון ויום העצמאות תשפ"ה ברחבת הכותל המערבי:
כ״ו בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 24, 2025
שבוע הזיכרון והגבורה בבית מורשת הכותל – שלושה מפגשים מרגשים

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .