יהודי בהווה, בעבר ובעתיד

פרשת תזריע תשע"ו
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים
אל פרשת 'תזריע' אותה אנו קוראים בשבת זו, העוסקת בהלכות טומאה וטהרה, מצטרפת קריאה נוספת של 'פרשת החודש'.
IMG  scaled

מדובר בקטע קצר מספר ‘שמות’, קטע העוסק בחודש ניסן ובמצוות הנהוגות בחודש זה. קריאה חגיגית זו המבשרת את תחילת ההכנה לחג הפסח, נקראת בכל שנה לקראת חודש ניסן, והשנה היא נקראת בשבת זו שהינה ראש-חודש ניסן.
קטע קצר זה יכול לספר לנו במילים בודדות את סיפורו של העם היהודי, עם שחי את ההווה וחש אחריות על הנעשה בהווה, אך מביט כל הזמן אל העבר ואל העתיד. עם שהמאפיינים שלו הם זיכרון ארוך-טווח ותקווה שאינה פוסקת.
כך אנו קוראים בתורה:

“החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה.”
(שמות יב, ב)

הוראה זו למנות את החודשים החל מחודש ניסן, אינה פשוטה כלל. עבור האדם הטבעי בעולם העתיק ? ועבור החקלאי בימינו אנו – השנה מתחילה בסתיו. לפני בוא הגשם יש להתחיל בחרישה וזריעה של השדות לקראת השנה המתקרבת. ואכן, אנו חוגגים את ראש השנה עם בוא הסתיו בתחילת חודש תשרי.
התורה מכירה בצורה טבעית זו של המחזור השנתי ומבטאת הכרה זו בכמה מקומות כאשר היא מכנה את חודש תשרי “צאת השנה” או “תקופת השנה”, אך במקביל, מורה לנו התורה למנות את החודשים מחודש ניסן ואילך.
מטרתו של מניין כפול זה היא הזיכרון הלאומי של עם ישראל. העם היושב בארצו מתחיל באופן טבעי את השנה בסתיו, אך הוא צריך לזכור שההתחלה שלו אינה התחלה טבעית. עם ישראל לא נוצר באופן טבעי ושייכותו להיסטוריה הטבעית כלל אינה פשוטה. מדובר בעם שנוצר בנס, ביציאת מצרים, וזוהי נקודת ההתחלה שלו.
זיכרון זה משנה את הקיום של ההווה. אדם שזוכר בכל עת את מוצאו הלא טבעי, הכרתו וערכתו את קיומו מקבלת מימד אחר. מבטו על עצמו ועל הזולת הופך עמוק יותר, רגיש יותר. הוא יודע שהוא לא נמצא כאן במקרה, ואם הוא כאן ? יש לו תפקיד שהוא אמור למלא.
היהודי אינו חי רק בעבר ובהווה, אלא הוא יוצר גם אופק עתידי. באלפי שנות קיומו של עם ישראל, הזיכרון הלאומי של יציאת מצרים הביא ליצירת חזון על עתיד שגם הוא מופלא ולא טבעי. כך לדוגמא אומר מיכה הנביא: “כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות”. יבוא יום, הבטיחה כל אם יהודייה לילדיה, שהסיפור הגדול ההוא שאנחנו כל הזמן זוכרים, עוד יחזור על עצמו והגאולה תהיה שלמה.
יהודי חי בשלושה מוקדי זמן: הוא חי בהווה ונוטל אחריות על הקיום כאן ועכשיו; הוא חי בעבר וזוכר את מוצאו ואת ההיסטוריה העשירה; מתוך כך הוא חי גם בעתיד וממלא את חייו בתקווה.

מזכרות מהכותל המערבי

זמני היום בכותל המערבי לי״ב באב ה׳תשפ״ב

זריחה:
סוף זמן תפילה:
חצות היום:
שקיעה:

לתרומה

זמני כניסת השבת

פרשת ואתחנן

ירושלים
כניסה:
18:46
יציאה:
20:03
תל אביב
כניסה:
19:10
יציאה:
20:06
חיפה
כניסה:
19:10
יציאה:
20:07
באר שבע
כניסה:
19:08
יציאה:
20:04

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ו׳ באב ה׳תשפ״ב
אוגוסט 3, 2022
הקרן למורשת הכותל המערבי מזמינה אתכם לחוויה חדשנית ייחודית ומרתקת – ביקור וירטואלי בבית המקדש השני. אתם מוזמנים להצטרף
ו׳ באב ה׳תשפ״ב
אוגוסט 3, 2022
לאחר חורבן ירושלים בפעם הראשונה ובייחוד לאחר חורבנה בפעם השנייה, התפזר העם היהודי בין ארצות רבות והחל את המסע
ה׳ באב ה׳תשפ״ב
אוגוסט 2, 2022
במוצאי שבת ט’ באב תשפ”ב ה-06/08/22 ליל תשעה באב, יתקיים מעמד קריאת מגילת איכה ואמירת קינות ע”י החזן בנוסח
ד׳ באב ה׳תשפ״ב
אוגוסט 1, 2022
לאחר המילים “בעבר הירדן” המציינות את המקום שבו נשא משה את נאומיו לעם ישראל, מופיעה רשימה של שמות מקומות
No more articles to load

אתרי מנהרות הכותל

מנהרות הכותל – מסלול האבן הגדולה (הקלאסי)

חדש – מסלול הגשר הגדול

המסע לירושלים

חדש – מרכז שרשרת הדורות

מבט אל העבר

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

הזמן סיור