פרשת צו תשע"ו

שגרה מבורכת ? פרשת צו


הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים


ככל שאנו נכנסים עמוק יותר אל תוך ספר 'ויקרא', כך אנו תוהים באיזו מידה הנושאים המדוברים בספר זה רלוונטיים לחייו של האדם החי במאה ה-21.
תהייה זו קיימת, לפעמים בעוצמה רבה, כאשר מבינים את ענייני המקדש והקרבנות כענין ספציפי שאיננו מעשי כאלפיים שנים. אך האמת היא שענייני המקדש והקרבנות מייצגים את התחום הרוחני בחיי האדם. שהרי בזמן שהמקדש קיים, העבודה בו והקרבת הקרבנות היו הפסגה של העבודה הרוחנית של האדם, ואם כן, גם כיום אנו יכולים לעיין בתורה ולהפיק ממנה לקחים לחייו של כל אדם בכל דור.

שגרה מבורכת ? פרשת צו



הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים



ככל שאנו נכנסים עמוק יותר אל תוך ספר 'ויקרא', כך אנו תוהים באיזו מידה הנושאים המדוברים בספר זה רלוונטיים לחייו של האדם החי במאה ה-21.
תהייה זו קיימת, לפעמים בעוצמה רבה, כאשר מבינים את ענייני המקדש והקרבנות כענין ספציפי שאיננו מעשי כאלפיים שנים. אך האמת היא שענייני המקדש והקרבנות מייצגים את התחום הרוחני בחיי האדם. שהרי בזמן שהמקדש קיים, העבודה בו והקרבת הקרבנות היו הפסגה של העבודה הרוחנית של האדם, ואם כן, גם כיום אנו יכולים לעיין בתורה ולהפיק ממנה לקחים לחייו של כל אדם בכל דור.


והנה, בפרשת השבוע אנו מוצאים מסר מעניין אודות יופייה וחשיבותה של השגרה.
חיי האדם מורכבים משיגרה ומאירועים שוברי שיגרה. יש אנשים שהשגרה היא המקום בו הם מרגישים בנוח. "שיגרה מבורכת" קוראים לזה. כאשר העניינים זורמים לפי התוכנית – האדם חי בתחושת ביטחון המשרה עליו רוגע ושלווה.
לעומת זאת יש אנשים שהשגרה משעממת אותם ואת העניין הם מוצאים דווקא באותם רגעים של שבירת שיגרה. אלו הם הרגעים שמעניקים להם טעם ומשמעות לחיי השגרה האפורים. בין אלו לאלו יש כמובן את רוב האנשים שנהנים גם מן השגרה וגם משבירת השגרה.
עבודת הקרבנות בבית המקדש, כמייצגת את החיים הרוחניים של האדם, מלמדת על האיזון הנדרש בין השגרה ובין אירועים חריגים שוברי שיגרה.
כזכור, את הרשימה הבסיסית של הקרבנות השונים קראנו כבר בשבוע שעבר: יש קרבנות שהאדם מביא כרצונו; יש קרבנות שהאדם צריך להביא בעקבות חטא או אירוע מקרי כלשהו; יש קרבנות שמובאים לבית המקדש בחגים ובזמנים מיוחדים.
השבוע אנו קוראים על "קרבן התמיד" – בכל יום יש להקריב בבית המקדש שני קרבנות המכונים "תמיד", אחד בבוקר והשני לקראת ערב. זהו הקרבן המייצג את השגרה שאינה משתנה לעולם. בחול, בשבת, בחגים, ביום כיפור – תמיד יהיה שם ה"תמיד". תמיד יש לקיים את הריטואל הבסיסי.
מדוע? מה כל כך טוב בשגרה ובריטואלים הקבועים?
למען האמת, אם אנו שואלים שאלה זו אנו מניחים שהמעשה כשהוא לעצמו אינו בעל משמעות חשובה, ולכן אנו שואלים מדוע יש לעשות אותו בכל יום. אך ניתן להפוך את המשוואה ולקבוע כי "מעשה מסוים הוא נכון וטוב כל כך, שיש לעשותו מדי יום".
מעבר לכך, כל ריטואל קבוע וכל מעשה שיגרתי מייצג את הרובד הבסיסי של החיים האנושיים. אכילה, שינה, דיבור ? הם ריטואלים שאנו עושים בכל יום ולא שואלים "מדוע". זאת מפני שאנו מבינים כי הבסיס של החיים מורכב מפעולות אלו. קרבן ה"תמיד" מייצג את הרובד הבסיסי של עבודת האלוקים, רובד שעליו אי אפשר לוותר.
גם לאחר חורבן בית המקדש נשארו ריטואלים קבועים. התפילה לדוגמא. יהודים שומרי מצוות נושאים תפילה שלוש פעמים בכל יום: בוקר, צהריים וערב. האם התפילה משעממת? למרבה הפלא, התשובה היא: לא. אנשים שמתבוננים מדי יום במילים שאמרו אתמול ושלשום ובשבוע שעבר ולפני חודש ושנה… מוצאים בכל פעם טעם מחודש במילים העתיקות.


 

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת יתרו

ירושלים
כניסה:
16:45
יציאה:
18:03
תל אביב
כניסה:
17:08
יציאה:
18:04
חיפה
כניסה:
16:54
יציאה:
18:03
באר שבע
כניסה:
17:09
יציאה:
18:05

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ה׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 3, 2025
כיצד ניצח עם ישראל את אויבו הראשון, עמלק, באמצעות אמונה, תפילה ואחדות חסרת תקדים בהובלת משה, אהרן וחור?
כ״ט בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 29, 2025
מצווה אחת, רגע לפני הגאולה, מעניקה לעם ישראל את הכוח להתחדש שוב ושוב – גם מתוך החושך הגדול ביותר
כ׳ בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 20, 2025
חטא היוהרה של פרעה והפיכתו את ברכת היאור לקללה – סיפור על כוח, גאווה ועונש שמלמד על חשיבות הענווה
י״ב בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 12, 2025
משה רבנו מלמד אותנו: גאולה לא באה על חשבון כבודו של אף אחד – אפילו כשכל עם ישראל מחכה
א׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 9, 2024
הקדיש את חייו לעזור לזולת , לחלשים ובעלי מוגבלויות. שחר נהג לתמרץ את חבריו ולהפיח בהם שמחת חיים
כ״ח באייר ה׳תשפ״ד
יוני 5, 2024
רבבות משתתפים לאורך הערב בעצרת התפילה לרגל יום ירושלים ה-57 ברחבת הכותל המערבי. במהלך היום רבבות פקדו את רחבת
ט׳ בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 9, 2025
דווקא מתוך חשכת הגלות האיומה, מהבשורות המרות על החורבן, יחזקאל מתאר מראה אחר.
כ״ד בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 30, 2024
רבי שלום שמואלי זצ"ל היה נוהג לפקוד את שריד בית מקדשנו 'הכותל המערבי' לעיתים תכופות במשך כל ימות השנה
י״ח במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 19, 2024
אני נמצא כאן במקום החשוב בעולם, הכותל המערבי, זה מאוד חשוב שתגיעו לכאן ותתמכו וגם תחוו את הרוחניות של
כ״ה באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 29, 2024
כמדי שנה הגיעו ילדי קייטנת 'עזר מציון' לרחבת הכותל המערבי לתפילה עוצמתית ושירה מרגשת. צפו בשירת 'אחינו כל בית
ג׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 12, 2024
הלוחמים הגיעו ליום חינוך ומסורת, והפוגה בכותל המערבי, בכדי לשאוב כוחות מהשורשים והמקורות של העם היהודי, ולהתרענן להמשך הלחימה.
כ״ז בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 3, 2024
הטקס ההתקיים בתאריך 28/10/2024 מהשעה 15:30 עד השעה 20:00
י״א בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 9, 2025
משמרת תהילים יומית בכותל המערבי למען שיבת החטופים – עם ישראל מתאחד בתפילה עד שישובו כולם!
ז׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 5, 2025
לתשומת ליבכם! בין הימים ראשון עד רביעי, ב'–ה' באדר תשפ"ה (2–5 במרץ 2025) יתבצעו עבודות בינוי ובטיחות במנהרות הכותל
ה׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 3, 2025
שר החוץ והרמטכ"ל של תאילנד ביקרו בכותל המערבי, הביעו תודה על שחרור החטופים והתפללו לשובם של שלושת התאילנדים שנותרו
ה׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 3, 2025
לקראת נישואי נכדתו, הגיע כ"ק מרן האדמו"ר מצאנז שליט"א לרחבת הכותל המערבי, מלווה בחסידיו, ונשא תפילה נרגשת עבור כלל

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט