הכרת הטוב

- פרשת עקב תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
השבוע נמשיך לקרוא בבית הכנסת את נאומיו האחרונים של משה, נאומים מרהיבים ביופיים ונשגבים בתוכנם, שנועדו להכין את עם ישראל אל הכניסה לארץ הקודש, כיבושה, והחיים בתוכה.
שוטר מגב בכותל

 

בתוך נאום המבקש מבני ישראל לעבוד את א-לוקים וללכת בדרכו, אומר משה:

כי ה' א-לוהיכם הוא א-לוקי הא-לוקים ואדוני האדונים, הא-ל הגדול הגיבור והנורא, אשר לא יישא פנים ולא ייקח שוחד. עושה משפט יתום ואלמנה, ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה.
(דברים י, יז-יח)

משה מתאר את גבורתו של א-לוקים דרך התנהלותו עם בני האדם בצדק, ביושר וברחמים על החלש והנדכה. גבורתו מודגשת במיוחד בכך שהוא אינו 'לוקח שוחד' או 'נושא פנים'. התנהגות חנפנית מצד בן אנוש כלפי א-לוקים, לא תשפיע על מידת הצדק שבה הוא שופט את העולם, ומעשה טוב אין בו די בכדי לחפות על מעשים שאינם ראויים בעיני א-לוקים.

לעומת זאת, בברכת הכוהנים שהייתה נערכת בבית המקדש, ובימינו – בבתי הכנסת, מברכים הכוהנים את העם:

יישא ה' פניו אליך, וישם לך שלום.
(במדבר ו, כו)

לכאורה אנו מוצאים כאן סתירה בהתנהלותו של א-לוקים מול בני האדם: מצד אחד א-לוקים מתואר כמי שאינו נושא פנים, ומאידך, הוא ציווה את הכוהנים לברך את עמו בברכת 'יישא ה' פניו אליך'.

על פי חכמי התלמוד, שאלה זו הופנתה מצידם של המלאכים כלפי א-לוקים:

אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם! כתוב בתורתך: "אשר לא יישא פנים, ולא ייקח שוחד", והלא אתה נושא פנים לישראל, שכתוב: "יישא ה' פניו אליך"! אמר להם: וכי לא אשא פנים לישראל? שכתבתי להם בתורה: "ואכלת ושבעת וברכת את ה' א-לוקיך", והם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה.
(ברכות כ, ב)

מאמר תלמודי זה מתאר שיחה בין המלאכים לבין א-לוקים: המלאכים טוענים כי ישנה סתירה בהתנהלותו של א-לוקים, כיצד ייתכן שהוא נושא פנים לישראל? על כך משיב א-לוקים תשובה מפתיעה, תשובה זו נעוצה במצווה אותה נקרא בפרשת השבוע: ברכת המזון. התורה מצווה כי כשיכנסו בני ישראל לארץ, ויאכלו מטוב הארץ, יברכו את א-לוקים על הארץ הטובה. חכמי ישראל קבעו נוסח קבוע לברכה זו, הנאמרת אחר ארוחה שיש בה לחם, והיא ידועה בתור 'ברכת המזון'. ברוח מצווה זו, קבעו חכמים ברכות נוספות: ברכות קצרות לפני ואחרי כל אכילה או שתייה, וברכות הודאה ושבח בזמנים, במצבים או במקומות שונים. שיעור האכילה המינימאלי המצריך לברך את 'ברכת המזון', הוא אכילה שיש בה שביעה, כפי שניתן להבין מן המילים: "ואכלת ושבעת וברכת", אולם חכמי הדורות הוסיפו מדעתם לברך על אכילה ולו הקטנה ביותר: בגודל זית או בגודל ביצה.

בהתנהגות זו טמונה תשובתו של א-לוקים למלאכים: כיצד אוכל שלא לשאת פנים לעם ישראל?! אני ציוויתי אותם לברך רק כשהם שבעים, ואילו הם מוסיפים על עצמם לברך על כל אכילה ולו המועטת ביותר.

עדיין יש להבין: אם מידת הצדק מחייבת שלא לשאת פנים, מדוע עם ישראל יוצאים מן הכלל? ומדוע החמרה זו ב'ברכת המזון' כה משמעותית עד שהיא גוררת אחריה את שבירת כל חוקי הצדק והמשפט?

הרב אברהם יצחק הכהן קוק מבאר אמירה זו באופן הבא: יסוד התנהלותו של הא-ל עם בני אדם במידת המשפט, נובע מרצונו של א-לוקים להדריך את ברואיו אל התנהלות שלמה ונעלה; לפיכך, אין כל מקום לנשיאת פנים, שכן היא איננה גורמת לבני האדם להיות שלמים יותר, להיפך, היא מראה שא-לוקים כביכול מעלים עין מהתנהגות שאיננה ראויה. אולם, ישנם אנשים המכירים בטובה המורעפת עליהם, עד כדי כך שהם מלאים הודאה על כל אכילה שניתנה בחלקם, ולו הקטנה ביותר; אותם האנשים בוודאי יודעים כי הדרך הטובה ביותר להודות לא-לוקים על חסדיו, היא בהגשמת רצונו להיות אדם טוב ומטיב לאחרים; לאותם האנשים, נשיאת פנים מצידו של א-לוקים וויתור על כישלונות מסוימים, עשוי רק לעודד אותם יותר להתנהלות שלמה ונעלה.

כשם שאנו מוצאים משוואה זו ביחסים שבין א-לוקים לברואיו, היא קיימת בכל מערכת יחסים בחיינו. ככל שנכיר בטוב של בני זוגנו, של עמיתינו ושל בני משפחותינו, כך יוכלו גם הם להעלים את עיניהם מכישלונותינו שלנו, ללא חשש כי ננצל העלמת עין זו לרעה. תכונת 'הכרת הטוב' היא אפוא בסיס איתן לכל שמחה ושלווה שתלוונה אותנו במסע חיינו.

 

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת תזריע־מצרע

ירושלים
כניסה:
18:40
יציאה:
20:00
תל אביב
כניסה:
19:04
יציאה:
20:02
חיפה
כניסה:
18:52
יציאה:
20:03
באר שבע
כניסה:
19:02
יציאה:
20:00

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ד באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 18, 2024
פרשת עקב – תשפ"ד הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי ומקומות הקדושים בפרשת 'עקב', שהיא חלק מנאומו האורך
י״ב באב ה׳תשפ״ג
יולי 30, 2023
הכניסה לארץ כרוכה במלחמה, והניצחון במלחמה זו מובטח לעם ישראל, שכן מאז ימי האבות קיים ייעוד א-לוקי לארץ הזאת
י״ז באב ה׳תשפ״ב
אוגוסט 14, 2022
אחד הרגעים שבהם אדם עלול להרגיש זחוח ולשכוח את א-לוקים הוא לאחר סיומה של ארוחה דשנה. ברגע זה האדם
ט״ז באב ה׳תש״פ
אוגוסט 6, 2020
פרשת עקב
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת השבוע 'עקב' היא חלק מנאומו הארוך של משה רבינו,
ג׳ באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 6, 2024
במהלך הביקור, ראש הממשלה נשא תפילה חרישית לצד אבני הכותל, כתב פתק אישי והטמין אותו בין אבני הכותל וחתם
ג׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 9, 2024
פעמים רבות אנו מביטים על התורה בהערכה, אך מרחוק. וודאי, התורה יקרה לנו, אך היא מדברת אל אנשים מרוממים
ט״ו באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 18, 2024
אתמול התקיים ברחבת הכותל המערבי טקס השבעת טירוני הצנחנים מחזור אוגוסט 2024
י״ט בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 21, 2024
עשרות ספרי תורה, מוזיקה ומאות משתתפים: הקפות שניות בכותל המערבי – אור לכ"ג תשרי תשפ"ה
י״א בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 13, 2024
בס"ד אנחנו עומדים הלילה, ערב יום הכיפורים, בחרדת קודש. ביום הזה, לפני אלפי שנים, קרה פלא גדול בעולם. ביום
א׳ בשבט ה׳תשפ״ה
ינואר 30, 2025
בטקס מרגש שנערך בכותל המערבי, חגג זיו ברסלבסקי את בר המצווה שלו, אך הצל הכבד של היעדרותו של אחיו,
י״ג בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 15, 2024
טקס השבעה למשמר הגבול יתקיים בכותל המערבי ביום שלישי התאריך 29/10/2024 מהשעה 16:00 עד השעה 20:00 השבעת לוחמי ולוחמות
ו׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 14, 2024
ערב יום העצמאות ה-76 למדינת ישראל בכותל המערבי: אלפים השתתפו הערב בתפילה חגיגית ומיוחדת שהתקיימה ברחבת הכותל בהשתתפות רבנים,
ל׳ בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 28, 2025
ההשבעה תתקיים בתאריך 23/06/2025 מהשעה 14:00 עד לשעה 20:00
ל׳ בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 28, 2025
כ"ו ניסן תשפ"ה 24.5.2025   עומדים אנו היום,  בין שתי תהומות של חושך – זו של השואה הנוראה וזו
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 27, 2025
הקרן למורשת הכותל המערבי סיימה את היערכותה לקראת אירועי יום הזיכרון ויום העצמאות תשפ"ה ברחבת הכותל המערבי:
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 27, 2025
מילה אחת קטנה יכולה לשנות חיים שלמים — לטובה או לרעה. הבחירה בידיים שלנו.

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .