מי מייצר את התרופה?

פתקים

פרשת ויקהל פקודי – תשפ"א

הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים


לאחר שקראנו בפרשיות 'תרומה' ו'תצווה' את ההוראות המפורטות כיצד לבנות את המשכן – המקדש הזמני, את הכלים שבתוכו ואת בגדי הכהונה; הגענו לפרשיות 'ויקהל-פקודי' המפרטות את ביצוע ההוראות. קריאה של שתי פרשיות אלו מציפה משפט שחוזר שוב ושוב בתיאור הביצוע: "כאשר ציווה ה' את משה". תשע עשרה פעמים חוזר המשפט הזה, בכל שלב בביצוע אנו לומדים כי הדברים נעשו בדיוק כפי שא-לוקים ציווה את משה.

האם לא יכולנו להבין זאת בפעם אחת? האם חובה "להשתיל" את המשפט הזה בכל אחד מפרטי הביצוע? ברור כי המקרא מבקש להסב את תשומת ליבנו, אנו הקוראים, לכך שהמשכן וכליו נעשו במדויק על פי ההוראות.

כאשר אנו מתבוננים בכך, נראה שההיצמדות להוראות אינה טבעית כלל. למלאכת המשכן נבחרו אומנים דגולים, בראשם בצלאל בן אורי משבט יהודה

"וימלא אותו רוח א-לקים בחוכמה, בתבונה, ובדעת ובכל מלאכה, ולחשוב מחשבות לעשות בזהב ובכסף ובנחושת… בכל מלאכת מחשבת."
(שמות לה, לא-לג).

האם האומנות אינה נצרכת קודם-כול לחופש נטול מעצורים?

האמת היא, שכאשר אנו מעמיקים בדברי חז"ל אנו מתפלאים עוד יותר. חז"ל מלמדים אותנו שהמשכן איננו צורך של א-לוקים אלא של בני האדם. מי שדרש את בניית המשכן היו בני ישראל.
אם כן, מי יוכל למלא את הצורך הרוחני יותר מהזקוקים לו?
אך הגיוני שבני ישראל ישקיעו ויבנו יצירה מושלמת לפי נטיות ליבם. אבל לא כך אירע. הם עשו את המשכן "כאשר ציווה ה' את משה"!

רבי יהודה הלוי (1075 – 1141) שהיה אחד מגדולי המשוררים בתור הזהב של יהדות ספרד, כתב ספר שהפך לאחד מספרי היסוד של המחשבה היהודית: 'ספר הכוזרי'.
בספר זה הוא תוהה על הצורך בציוויים מפורטים על קיום המצוות. האם לא היה כדאי להנחות את האדם לנהוג לפי צו ליבו ולפי משיכותיו הרוחניות?
על כל הוא משיב במשל לאדם שחדר לאוצר התרופות של רופא מפורסם, וכאשר ראה אנשים הממתינים לקבלת תרופה מהרופא, חילק לכל אחד מהתרופות בלי שתהיה לו ידיעה בטיב התרופות והתאמתן לכל אדם ומחלותיו – שוטה זה לא יועיל ואף יזיק לאלו שיטלו את התרופות לפי הנחיותיו.

כך רואה רבי יהודה הלוי את האדם המנסה ליצור את ערכיו בעצמו ולפעול לפי צרכיו, גם אם מדובר בצרכים רוחניים מוערכים. אדם מנסה להגיע לתיקון, לשלמות הנפש, אך בלי התגלות א-לוקית אינו יכול להושיע את עצמו. אידאולוגיות ותאוריות צומחות ונובלות בזו אחר זו – כי אין בכוח התבונה האנושית למצוא מזור לצרכיו הרוחניים של האדם!

תיקון הנפש האנושית יכול להיות רק כאשר האדם מקבל על עצמו ערכים מחוצה לו.
האומנות המדויקת ביותר, היעילה ביותר, היא זו שפועלת לפי ההנחיות "אשר ציווה ה' את משה".
גם משה רבינו, הנביא הגדול, איננו המקור להדרכה הרוחנית שאליה האדם שואף. רק א-לוקים, בורא העולם, מכיר את נבכי הנפש ואת סודות הקיום ויוצר את ה"תרופה" הנכונה עבור האדם. רק בורא האדם יודע מה נחוץ לאדם כדי לגאול את נפשו ולהתעלות לחיים איכותיים, רוחניים ומוסריים.

היהדות דוגלת בהליכה לאור התורה והוראותיה – "כאשר ציווה ה' את משה".
איננו מנסים לייצר את התרופות בעצמנו. אנו מכירים את הרופא הגדול ופועלים לפי הנחיותיו. כך נוכל לחיות חיי מופת רוחניים ואנושיים, לאור התורה ומצוותיה.

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת פקודי

ירושלים
כניסה:
18:16
יציאה:
19:33
תל אביב
כניסה:
18:39
יציאה:
19:35
חיפה
כניסה:
18:27
יציאה:
19:35
באר שבע
כניסה:
18:39
יציאה:
19:34

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ח באדר ה׳תשפ״ה
מרץ 18, 2025
פרשת ויקהל מלמדת אותנו שכאשר נתינה נובעת מלב אוהב, היא בונה משכן של אהבה והרמוניה – הן במקדש והן
ל׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 10, 2024
פעמים רבות אנו פוגשים במעשה שראוי לעשותו, אך אנו יודעים שאין באפשרותנו להשלים את המעשה. האם זו סיבה להימנע
כ״ד באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 4, 2024
המלאכות שאותן אסור לעשות בשבת, נלמדות ממלאכת המשכן. כל מלאכה שהיה בה צורך עבור המשכן מוגדרת כמלאכה האסורה לביצוע
כ׳ באדר ה׳תשפ״ג
מרץ 13, 2023
הכניסה אל הקודש וההליכה אחר א-לוקים. לעיתים האדם חווה רוממות-רוח וקדושה, ברגעים מיוחדים או כאשר הוא עושה מעשים נאצלים.
כ״א באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 25, 2024
עם כניסתו לתפקיד הגיע המפכ"ל החדש של משטרת ישראל רב ניצב דניאל (דני) לוי לתפילה בכותל המערבי, והתקבל בחום
כ״ב באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
אפריל 1, 2024
מבקרים יקרים, בשל שדרוג גג בית שטראוס המקום סגור זמנית למבקרים, מתחם כיבוד חלופי קיים במרפסת בית מורשת הכותל
כ״ב בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 30, 2024
. לְשֵׁם יִחוּד לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֲד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל
כ״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 20, 2025
נשא תפילה ונגע בהיסטוריה – עם מסר של ידידות בלתי מעורערת לישראל.
י״ג בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 13, 2025
עדכון עבודות ברחבת הכותל המערבי הקרן למורשת הכותל המערבי מודיעה כי במסגרת תהליך פיתוח ושדרוג רחבת הכותל, החל מהיום
ה׳ באדר ה׳תשפ״ה
מרץ 5, 2025
הרמטכ"לים בכותל: תפילה לשלום החיילים ושובם של החטופים עם כניסתו של הרמטכ"ל ה-24, רב-אלוף אייל זמיר.
כ״ז במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 28, 2024
טקס השבעה לטירוני בא"ח כפיר ביום שלישי ח׳ בטבת תשפ״ה 07/01/2025 בשעה 15:00 בכותל המערבי.
ה׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 13, 2024
גל איזנקוט בטקס בר מצווה במנהרות הכותל נפל בקרב בג'באליה שברצועת עזה
כ׳ באדר ה׳תשפ״ה
מרץ 20, 2025
עם חזרתינו לירושלים בשנת תשכ"ז – 1967 הוא נמנה על חברי וועדת ההלכה לענין הכותל המערבי לצד מרנן ורבנן
י״ג באדר ה׳תשפ״ה
מרץ 13, 2025
פרשת כי תשא עוסקת בחטא העגל ובתפילתו של משה, שמדגיש כי עקשנותו של עם ישראל היא סוד הישרדותו ונאמנותו
י״ב באדר ה׳תשפ״ה
מרץ 12, 2025
לראשונה בחייהם, נערים ונערות מאירופה נגעו באבני הכותל, צעדו בתהלוכה מוזיקלית, הניחו תפילין, עלו לתורה וקיבלו פמוטים בטקס מרגש
י׳ באדר ה׳תשפ״ה
מרץ 10, 2025
פורים מלמד אותנו לבקש מאלוקים ישועה בלי היגיון ובלי תנאים, כמו ילד הפונה לאביו, מתוך אמונה שרק הוא יכול

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .