אורח חיים יהודי־מעשי

פרשת כי תצא
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת 'כי־תצא' אותה נקרא השבוע, שונה באופייה מכל הפרשות האחרות שבספר דברים. רובו של ספר דברים מתאר את נאומיו המפורטים של משה רבינו טרם פרידתו מן העם, נאומים העוסקים בעיקר בעבר ובעתיד: בעבר של עם ישראל מאז יצאו ממצרים, ובעתיד של עם ישראל בארץ ישראל וגם לאחר שיגלה ממנה.

לעומת זאת, פרשת 'כי־תצא' מזכירה באופייה את פרשת 'משפטים' שבספר 'שמות' ואת פרשת 'קדושים' שבספר 'ויקרא'. פרשות אלו רוויות במצוות רבות, בהנחיות הלכתיות ובמגוון רחב של הוראות והדרכות מעשיות בכל תחומי החיים – בין אדם לא-לוהיו ובין אדם לזולת. וכך גם פרשת 'כי־תצא'. יש בה מצוות העוסקות בדיני מלחמה; דיני נישואין, גירושין ואיסורים הקשורים לחיי משפחה תקינים; דינים הנוגעים ליחסים שבין הורים וילדים; מצוות שבין אדם לחברו: העני, הפועל, הלווה; הנחיות לשופטים ולמערכת המשפט היהודית; ועוד מצוות רבות.

תופעה זו מעלה תמיהה. מדוע נפסק רצף הסיפור השוזר את העתיד היהודי בעבר והנאום עובר לעסוק ברצף של הנחיות הלכתיות במגוון כה רחב של נושאים?

נראה כי פרשת 'כי־תצא' מהווה ציר מרכזי שעליו נשען ספר 'דברים' כולו. המסר אותו אנו מתבקשים להפיק מפרשה זו הוא שהחיים הלאומיים של העם היהודי כרוכים וקשורים באופן מובהק ליחס של כל אחד ואחת אל המצוות המעשיות, ותלויים בנכונות של הפרט לציית להנחיות והדרכות התורה המבקשות לעצב חיים יהודיים מלאים.

ההלכה והמצוות מגדירות את העם היהודי, הן את המאפיין הייחודי של העם היהודי הקושר את הדורות זה לזה, והן את הערובה לעתידו.

אם כן, פרשת 'כי־תצא' אינה באמת יוצאת דופן בתוך ספר 'דברים'. המצוות הרבות המפורטות בפרשה זו אינן מהוות סטייה מנושאו המרכזי של הספר. להיפך. פירוט כה נרחב של מצוות הוא המאפיין העיקרי והייחודי של עם ישראל. היהדות שמה דגש על מצוות מעשיות מפני שהיהדות אינה רק עקרונות אמוניים, אלא הדרכה לאורח חיים המוליך ומקדם את האדם אל ייעודו.

פרשת 'כי־תצא' נקראת תמיד בחודש אלול, חודש של התבוננות ובחינה עצמית לקראת מועדי חודש תשרי: ראש השנה ויום כיפור. בחודש אלול שהוא החודש האחרון בשנה, עושים מעין מאזן המגדיר עבור האדם את מצבו הרוחני, מה ההישגים שהוא מוזמן לשמוח בהם ובאלו תחומים עליו להשתפר.

רבי שניאור זלמן מלאדי, הרבי הראשון של חסידות חב"ד, תיאר את מהותו של חודש אלול באמצעות משל המדגים את טיב היחסים שבין מלך ואזרחי הממלכה. כאשר המלך יושב בארמון, יכולים להיכנס אליו רק אנשים מעטים, שרים ואנשים נכבדים במיוחד, וגם הם צריכים אישור מיוחד כדי להיכנס. אזרח מן השורה איננו יכול להיכנס אל הארמון ולשוחח עם המלך. אך לפעמים המלך יוצא מן הארמון אל השדה, שם הגישה מתאפשרת גם לאזרחים הפשוטים והמלך מקבל את פניהם בסבר פנים יפות. כאשר המלך בשדה, זוהי הזדמנות ייחודית של האזרחים ליצור עימו קשר ולבקש ממנו בקשות.

בחודש אלול, אמר רבי שניאור זלמן, "המלך בשדה". זהו זמן ייחודי שבו הגישה הנפשית של האדם אל אלוק'ים קלה יותר. הרוחניות זמינה יותר, ועם מעט רצון כנה אנו מסוגלים להתקדם הרבה!

בחודש זה אנו קוראים את פרשת 'כי־תצא' המזכירה לנו את הדגש המשמעותי שהיהדות שמה על אורח חיים יהודי־מעשי. דגש זה עשוי לכוון אותנו באופן מדויק יותר אל התחומים המעשיים שבהם עלינו להשתפר – ואין מי שאיננו נקרא לתקן את דרכיו. בחודש אלול יש לנו הזדמנות לסכם את השנה החולפת ולהתכונן לקראת פתיחתה של שנה חדשה הנושאת בשורות טובות, תקוות והצלחות.

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת משפטים

ירושלים
כניסה:
16:50
יציאה:
18:08
תל אביב
כניסה:
17:14
יציאה:
18:10
חיפה
כניסה:
17:00
יציאה:
18:09
באר שבע
כניסה:
17:15
יציאה:
18:10

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ה׳ באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 8, 2024
כאשר אדם מחויב הוא מוצא בעצמו יכולות של השקעה ומאמץ. ככל שההשקעה רבה, ממוקדת ואיכותית, כך היא מביאה תוצאות
ג׳ באלול ה׳תשפ״ג
אוגוסט 20, 2023
אל האיסור להלוות תמורת תשלום ריבית מתלווה משפט המבטא אפליה בין יהודי למי שאיננו יהודי. ל”אחיך” – למי שהוא
ח׳ באלול ה׳תשפ״ב
ספטמבר 4, 2022
מהי משמעותה של גניבה זעירה? אף אחד מן הלקוחות לא יפשוט את הרגל כתוצאה מהשימוש במשקולת הפגומה. הנזק הוא
ט׳ באלול ה׳תשפ״א
אוגוסט 17, 2021
כי תצא – תשפ"א
הרב הגאון שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
הסיטואציה בה אולי קשה ביותר לשמור על
ל׳ בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 31, 2024
ילדים יקרים, משפחות יקרות,   קראנו השבת בהפטרה את המילים העתיקות והנצחיות "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי
ד׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 12, 2024
כניסת מתפללים תתאפשר כל העת לאזור התפילה המקורה ברחבת הכותל – הכניסה דרך רחוב הגיא למנהרות הכותל המערבי.
ו׳ בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 6, 2025
אנחנו עומדים כאן הערב, למרגלות אבני הכותל העתיקות, להדליק את הנר השמיני והאחרון של חנוכה ביום הקדוש – זאת
ה׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 13, 2024
יִזְכְּרֵם אֱלֹקינוּ לְטוֹבָה עִם שְׁאָר צַדִּיקֵי עוֹלָם וְיִנְקֹם בְּיָמֵינוּ לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדָיו הַשָּׁפוּךְ
י׳ במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 11, 2024
הרב יונתן זקס, היה הרב הראשי של בריטניה. הרב יונתן זקס נולד בשנת 1948 והיה אחת הדמויות המשמעותיות בהגות היהודית
כ״ו באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 30, 2024
לא לחינם נפטרה מהעולם בשבת שבה אנו קוראים בפרשת השבוע על מצוות הצדקה
כ״א בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 27, 2024
במהלך ביקורם בישראל במטרה להילחם באנטישמיות נגד היהודים ומדינת ישראל, הגיעו חברי המשלחת הכוללת Chiefs of staff ראשי המטה
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
דרך ארץ קדמה לתורה – סיפורו של יתרו מלמד אותנו שקבלת השונה, אהבת הגר ומידות טובות הן הבסיס האמיתי
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
"עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים". דוד המלך, משורר התהלים , מתפעל דווקא מהשערים. לא מהארמונות, לא מהחומות – אלא
י״א בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 9, 2025
משמרת תהילים יומית בכותל המערבי למען שיבת החטופים – עם ישראל מתאחד בתפילה עד שישובו כולם!
ז׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 5, 2025
לתשומת ליבכם! בין הימים ראשון עד רביעי, ב'–ה' באדר תשפ"ה (2–5 במרץ 2025) יתבצעו עבודות בינוי ובטיחות במנהרות הכותל

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור