לעומת זאת, פרשת 'כי־תצא' מזכירה באופייה את פרשת 'משפטים' שבספר 'שמות' ואת פרשת 'קדושים' שבספר 'ויקרא'. פרשות אלו רוויות במצוות רבות, בהנחיות הלכתיות ובמגוון רחב של הוראות והדרכות מעשיות בכל תחומי החיים – בין אדם לא-לוהיו ובין אדם לזולת. וכך גם פרשת 'כי־תצא'. יש בה מצוות העוסקות בדיני מלחמה; דיני נישואין, גירושין ואיסורים הקשורים לחיי משפחה תקינים; דינים הנוגעים ליחסים שבין הורים וילדים; מצוות שבין אדם לחברו: העני, הפועל, הלווה; הנחיות לשופטים ולמערכת המשפט היהודית; ועוד מצוות רבות.
תופעה זו מעלה תמיהה. מדוע נפסק רצף הסיפור השוזר את העתיד היהודי בעבר והנאום עובר לעסוק ברצף של הנחיות הלכתיות במגוון כה רחב של נושאים?
נראה כי פרשת 'כי־תצא' מהווה ציר מרכזי שעליו נשען ספר 'דברים' כולו. המסר אותו אנו מתבקשים להפיק מפרשה זו הוא שהחיים הלאומיים של העם היהודי כרוכים וקשורים באופן מובהק ליחס של כל אחד ואחת אל המצוות המעשיות, ותלויים בנכונות של הפרט לציית להנחיות והדרכות התורה המבקשות לעצב חיים יהודיים מלאים.
ההלכה והמצוות מגדירות את העם היהודי, הן את המאפיין הייחודי של העם היהודי הקושר את הדורות זה לזה, והן את הערובה לעתידו.
אם כן, פרשת 'כי־תצא' אינה באמת יוצאת דופן בתוך ספר 'דברים'. המצוות הרבות המפורטות בפרשה זו אינן מהוות סטייה מנושאו המרכזי של הספר. להיפך. פירוט כה נרחב של מצוות הוא המאפיין העיקרי והייחודי של עם ישראל. היהדות שמה דגש על מצוות מעשיות מפני שהיהדות אינה רק עקרונות אמוניים, אלא הדרכה לאורח חיים המוליך ומקדם את האדם אל ייעודו.
פרשת 'כי־תצא' נקראת תמיד בחודש אלול, חודש של התבוננות ובחינה עצמית לקראת מועדי חודש תשרי: ראש השנה ויום כיפור. בחודש אלול שהוא החודש האחרון בשנה, עושים מעין מאזן המגדיר עבור האדם את מצבו הרוחני, מה ההישגים שהוא מוזמן לשמוח בהם ובאלו תחומים עליו להשתפר.
רבי שניאור זלמן מלאדי, הרבי הראשון של חסידות חב"ד, תיאר את מהותו של חודש אלול באמצעות משל המדגים את טיב היחסים שבין מלך ואזרחי הממלכה. כאשר המלך יושב בארמון, יכולים להיכנס אליו רק אנשים מעטים, שרים ואנשים נכבדים במיוחד, וגם הם צריכים אישור מיוחד כדי להיכנס. אזרח מן השורה איננו יכול להיכנס אל הארמון ולשוחח עם המלך. אך לפעמים המלך יוצא מן הארמון אל השדה, שם הגישה מתאפשרת גם לאזרחים הפשוטים והמלך מקבל את פניהם בסבר פנים יפות. כאשר המלך בשדה, זוהי הזדמנות ייחודית של האזרחים ליצור עימו קשר ולבקש ממנו בקשות.
בחודש אלול, אמר רבי שניאור זלמן, "המלך בשדה". זהו זמן ייחודי שבו הגישה הנפשית של האדם אל אלוק'ים קלה יותר. הרוחניות זמינה יותר, ועם מעט רצון כנה אנו מסוגלים להתקדם הרבה!
בחודש זה אנו קוראים את פרשת 'כי־תצא' המזכירה לנו את הדגש המשמעותי שהיהדות שמה על אורח חיים יהודי־מעשי. דגש זה עשוי לכוון אותנו באופן מדויק יותר אל התחומים המעשיים שבהם עלינו להשתפר – ואין מי שאיננו נקרא לתקן את דרכיו. בחודש אלול יש לנו הזדמנות לסכם את השנה החולפת ולהתכונן לקראת פתיחתה של שנה חדשה הנושאת בשורות טובות, תקוות והצלחות.
