איך נפרש את ההיסטוריה?

את חג הפורים אנו חוגגים על הנס של הצלת העם היהודי במאה החמישית לפני הספירה, אך יותר מכך אנו חוגגים את הזכות לקבל על עצמנו – בכל דור ובכל תקופה – את המבט האמוני החודר לעומק
Getting your Trinity Audio player ready...

חג הפורים – תשפ"ד

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכול המערבי והמקומות הקדושים

במוצאי השבת הקרובה וביום שלאחריו יחגוג העם היהודי בכל העולם את חג הפורים (מלבד בירושלים שהחג נחגג ביום שלמחרת). חג הפורים שונה משאר החגים – פסח, סוכות, שבועות, ראש השנה ויום כיפור – בכך שאיננו כתוב בתורה, זאת מהסיבה הפשוטה שהחג נחגג לזכר מאורעות שהתרחשו זמן רב לאחר נתינת התורה. מאורעות אלו התרחשו באימפריה הפרסית במאה החמישית לפני הספירה.

באותה תקופה, רוב העם היהודי חי בתחומי האימפריה הפרסית שירשה את האימפריה הבבלית. המלך הפרסי היה אחשוורוש, ואחד השרים הבכירים בממלכה, המן, זמם להשמיד את העם היהודי בעקבות סכסוך אישי שהיה לו עם אחד ממנהיגי היהודים, מרדכי. במקביל, המלך השתוי קיבל החלטה גורלית להוציא להורג את אשתו, ובמקומה לקח לאישה את אסתר, נערה יהודייה שהייתה בת אחיו של מרדכי.

כאשר תוכניתו של המן נודעה למרדכי הוא פנה לאסתר שתפעיל את קסמיה על המלך, שבתזמון מושלם החל לחשוד בהמן שהוא מתכנן מהפיכה שבסופה יירש את מקומו של המלך. לבסוף הורה המלך לתלות את המן ובניו. בכך לא הסתיים הסיפור, שכן תוכניתו של המן להשמיד את היהודים כבר קיבלה אישור רשמי מהמלך, ורק כאשר קיבלו היהודים אישור לנהל מלחמת הגנה מול האויבים, הם נחלו ניצחון והאיום הוסר מעליהם.

סיפור זה נשמע כסיפור תככים קלאסי של ארמון מלוכה בעת העתיקה. אך מרדכי ואסתר הנחילו לעם היהודי את ההבנה כי התזמון המושלם של הסיפור מקורו בהשגחה אלוקית. התלמוד הבבלי מתייחס להתקבלותו של חג הפורים בעם ישראל כ"קבלת התורה מאהבה" (מסכת שבת דף פח), שכן חגיגות הפורים והמצוות המיוחדות ליום זה לא היו מתקבלות אילו העם לא היה מאמץ את אותו מבט אמוני התולה בהשגחה האלוקית את הצלתו של עם ישראל.

עשרות שנים קודם לכן, זקני ישראל שגורשו מארץ ישראל על ידי נבוכדנאצר מלך בבל, ניגשו אל יחזקאל הנביא שחי בבבל וטענו כנגדו שחורבן ממלכת יהודה מסמל את סיום הקשר שבין העם היהודי לאלוקים. לפי תפיסתם, כל עוד עם ישראל חי בארצו, הברית שכרת אלוקים עם העם מתקיימת; אך כאשר הממלכה היהודית חרבה והעם היהודי גלה מארצו, בטל הקשר ופסקה הברית, ומעתה אין עוד "עם ישראל" שמחויב לברית עם אלוקים.

יחזקאל הנביא נאבק כנגד תפיסה זו וייצג את תפיסת העולם האומרת כי הברית של עם ישראל עם אלוקים היא ברית נצחית שאינה בטלה לעולם. גם כאשר עם ישראל בגלות, לא פסק הקשר ולא בטלה ההשגחה האלוקית. הקשר הופך להיות מורכב יותר, פחות גלוי, אך הוא קיים.

העובדה שהעם היהודי קיבל עליו את חג הפורים מצוינת בהדגשה במגילת אסתר:
"קיימו וקיבלו היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלווים עליהם, ולא יעבור, להיות עושים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם, בכל שנה ושנה"
(אסתר ט, כז).

אילו העם לא היה מאמץ את המבט האמוני על המאורעות המתוארים במגילה, הוא לא היה חוגג את חג הפורים. יתרה מכך, אילו היו היהודים באותה תקופה מתייחסים אל מאורעות אלה כהתרחשות פוליטית גרידא, לא היה טעם לקיים את חגיגות הפורים.

את חג הפורים אנו חוגגים על הנס של הצלת העם היהודי במאה החמישית לפני הספירה, אך יותר מכך אנו חוגגים את הזכות לקבל על עצמנו – בכל דור ובכל תקופה – את המבט האמוני החודר לעומק המאורעות ההיסטוריים ומפרש אותם כסיפור בעל משמעות אמונית.

זהו תפקידם של היהודים לנוכח מאורעות היסטוריים גדולים – להתבונן מהי המשמעות של הדברים, כיצד אנו יכולים לראות את ידו של אלוקים מנווטת את ההיסטוריה, ומה אנו נקראים לעשות כדי להיות ראויים להשגחתו.

 

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת שמות

ירושלים
כניסה:
16:19
יציאה:
17:39
תל אביב
כניסה:
16:42
יציאה:
17:41
חיפה
כניסה:
16:28
יציאה:
17:39
באר שבע
כניסה:
16:44
יציאה:
17:42

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ט״ו באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 25, 2024
ח׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 18, 2024
"לך כנוס את כל היהודים"- תענית אסתר בצל מלחמת חרבות ברזל העצרת התפילה תועבר בשידור ישיר לעשרות אלפי אנשים
א׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 11, 2024
צפו: גלריה ראש חודש אדר ב' תשפ"ד בכותל המערבי
י״ד באדר ה׳תשפ״ג
מרץ 7, 2023
הקצין נדב שנפצע בפיגוע בעיר דוד והצטרף לחייליו עם משפחתו.
כ״ו בשבט ה׳תשפ״ד
פברואר 5, 2024
מוזמנות בשמחה לערב סיור ותפילה בכותל המערבי, ללא עלות. ביום חמישי, ח' שבט תשפ"ד, 18.1.24. מצפים לראותכן!
ט׳ בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 11, 2024
המעמד הועבר בשידור חי על מסכי ענק בפאתי רחבת הכותל ועל גבי חומות שער יפו בכניסה לעיר העתיקה ובכיכר
כ״ג בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 25, 2024
אלפים מכל גווני הקשת השתתפו הערב במעמד המסורתי של הקפות שניות
כ״ט באלול ה׳תשפ״ד
אוקטובר 2, 2024
עם סיום מעמד הסליחות ובמגביל להסרת ההגבלות שהוטלו מוקדם יותר על ידי פיקוד העורף, החלו לנהור מתפללים רבים לרחבת
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 23, 2024
במהלך המצור היו משלשלים בכל יום מעל החומה כסף, ובתמורה לכך הם היו מעלים להם כבש לקורבן תמיד.
ל׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 10, 2024
לאחר התפילה הנערים והנערות סיירו ב'מבט אל העבר' באמצעות משקפות מציאות מדומה, וצפו במיצג החדש שיפתח בקרוב לציבור הרחב.
ו׳ בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 8, 2024
אחים אהובים, "זְכוֹר השם מֶה הָיָה לָנוּ, אוֹי. הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ. נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים,
ד׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 10, 2024
החייל שעלה לארץ ועבר גיור התרגש לפגוש בהפתעה את אמו שהוטסה במיוחד מאוקראינה
י״ג בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 13, 2025
אזכרה מרגשת ב"אש התורה" סיפרה את סיפורו של הרב ראובן בירמכר הי"ד – מסע של מסירות נפש ואהבת ישראל
י״ג בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 13, 2025
עדכון עבודות ברחבת הכותל המערבי הקרן למורשת הכותל המערבי מודיעה כי במסגרת תהליך פיתוח ושדרוג רחבת הכותל, החל מהיום
י״ב בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 12, 2025
משה רבנו מלמד אותנו: גאולה לא באה על חשבון כבודו של אף אחד – אפילו כשכל עם ישראל מחכה
ט׳ בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 9, 2025
דווקא מתוך חשכת הגלות האיומה, מהבשורות המרות על החורבן, יחזקאל מתאר מראה אחר.

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט