שררה או עבדות?

בין פרטי בגדיו של הכוהן הגדול, ישנן מספר אבנים יקרות המשובצות בבגדים. על חזהו של הכוהן מונח ה'חושן', מדוע חקקו את שמות שבטי ישראל בבגדיו של הכוהן הגדול?
Getting your Trinity Audio player ready...

פרשת תצווה  תשפ"ד

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

פרשת 'תצווה' היא המשך ישיר לפרשה הקודמת, 'תרומה'. שתי פרשיות אלה עוסקות בהכנות הנדרשות לקראת העבודה ב'משכן'  בית המקדש הזמני שליווה את בני ישראל בנדודיהם במדבר ועד בניית המקדש הקבוע בירושלים.
אלא שבעוד פרשת 'תרומה' עוסקת במבנה המשכן עצמו ובכלים המוצבים בתוכו ומשרטטת
תוכנית מדויקת למשכן ולכליו, הרי שפרשת 'תצווה' עוסקת בעיקר בהכשרת האנשים האמורים לעבוד במשכן ולהפעיל אותו  אהרון הכוהן ובניו.

הכשרה זו באה לידי ביטוי בשני תחומים: האחד קשור לבגדיהם המיוחדים של הכוהנים. בגדים אלה נדרשים להיעשות מבדים מסוימים, ובפרט בגדי הכוהן הגדול שנעשו "לכבוד ולתפארת". התחום השני שבו באה לידי ביטוי הכשרת הכוהנים היא בשבעת ימי ה'מילואים', שבעה ימים שבהם יְתַרְגֶלוּ אהרון ובניו את העבודה במשכן.

בין פרטי בגדיו של הכוהן הגדול, ישנן מספר אבנים יקרות המשובצות בבגדים. על חזהו של הכוהן מונח ה'חושן', מעין תכשיט משובץ באבנים יקרות שעליהן חקוקים שמות שנים עשר שבטי ישראל: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר, זבולון, דן, נפתלי, גד, אשר, יוסף ובנימין. בכל אבן משובץ שם של אחד משבטי ישראל, ובסך הכול שתים עשרה אבנים. בנוסף, על כתפיו של הכוהן מונחות שתי אבנים נוספות, שבכל אחת מהן חקוקים שמותיהם של שישה שבטים.

מדוע חקקו את שמות שבטי ישראל בבגדיו של הכוהן הגדול? התורה מתייחסת לשאלה זו. ביחס לאבנים שאהרון נושא על חזהו נאמר:

ונשא אהרון את שמות בני ישראל בחושן המשפט על ליבו, בבואו אל הקודש, לזיכרון לפני ה' תמיד.
(שמות כחכט)

וביחס לשתי האבנים שעל כתפיו נאמר נימוק דומה:

ונשא אהרון את שמותם לפני ה', על שתי כתפיו לזיכרון.
(שם שםיב)

הכוהן הגדול נושא את זיכרון בני ישראל לפני ה' בשני מקומות בגופו: על ליבו ועל כתפיו, וזאת כדי שבני ישראל יהיו "לזיכרון".

הפרשנים נחלקו במשמעותו של "זיכרון" זה. רבים מהפרשנים הבינו כי המטרה היא שהכוהן יזכיר את בני ישראל לפני ה'. אך פרשנים אחרים, כמו רלב"ג (פרובאנס, 1288-1344) ודון יצחק אברבנאל (פורטוגל וספרד, 1437-1509), ביארו כי מטרת חקיקת השמות על האבנים היא עבור הכוהן, כדי שהכוהן הגדול יזכור תמיד שהוא פועל במקדש בשליחות העם.

תפקיד הכהונה הוא תפקיד רגיש. מצד אחד, הכוהן אחראי על הפולחן במקדש כשליח ונציג של העם כולו. מצד שני, תפקיד זה עלול להוביל את הכוהן להתנשאות ולנטילת שררה ואף לשחיתות. בדורות מאוחרים יותר אנו מוצאים כוהנים שניצלו את מעמדם ותפקידם להשגת רווחים אישיים שלא ביושר. כך מסופר בספר שמואל על חופני ופנחס, בניו של עלי הכוהן, שנהגו שלא ביושר עם האנשים והנשים שבאו אל המשכן שהיה בשילה.

הכוהן הנושא תמיד את שמות בני ישראל על כתפיו ועל ליבו, נדרש לזכור בכל עת כי הוא לא עובד במקדש מחמת זכויות יתרות שהוענקו לו. הכוהן משרת את העם בכך שהוא עובד לפני ה'.

לא רק הכוהן נדרש שלא להשתרר על העם. כל מנהיג ובעל תפקיד ציבורי נדרש לזכור שהוא איננו נעלה מעל האחרים אלא אדרבה, משרת אותם.

כך מסופר בתלמוד הבבלי (מסכת הוריות, דף י) על שני חכמים, רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן גודגדאשהיו עניים, ורבן גמליאל העניק להם תפקיד בבית מדרשו כדי שיתפרנסו ממנו. אך השניים המשיכו לשבת בשורות האחוריות שבבית המדרש. כשראה זאת רבן גמליאל גער בהם: "כמדומים אתם ששררה אני נותן לכם? עבדות אני נותן לכם!".

ככל שנזכור שתפקיד של הורה, מחנך או איש ציבור, איננו שררה אלא עבדות  כך נמלא את תפקידינו בנאמנות ובהצלחה.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת יתרו

ירושלים
כניסה:
16:45
יציאה:
18:03
תל אביב
כניסה:
17:08
יציאה:
18:04
חיפה
כניסה:
16:54
יציאה:
18:03
באר שבע
כניסה:
17:09
יציאה:
18:05

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ו׳ באדר ה׳תשפ״ג
פברואר 27, 2023
נושא זה של הדלקת הנרות במשכן, ולאחריו במקדש, עורר תשומת לב רבה אצל חכמי המדרש. הם מתעמקים בסיבות ובמטרות
ח׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ב
פברואר 9, 2022
עבור יצירת בגדי הקודש מתבקש משה לגייס אומנים שהם חכמי-לב: אנשים מלאי חוכמה, כישרון ויצירתיות. אנשים אלו היו מן
י׳ באדר ה׳תשפ״א
פברואר 22, 2021
פרשת תצוה – תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת 'תצווה' היא המשך ישיר של הפרשה
ה׳ באדר ה׳תש״פ
מרץ 1, 2020
תצוה – תש"פ הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בפרשת 'תצוה' אותה נקרא השבוע, אנו ממשיכים
ב׳ באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 5, 2024
מעמד הסליחות בכותל מהווה מסורת רבת שנים, כאשר מראש חודש אלול ועד יום כיפור, מתכנסים המונים כדי לבקש מחילה
ד׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 14, 2024
שמחנו לארח את עילאי ברגר, אח של אגם תצפיתנית שנחטפה לעזה בשבת שמחת תורה השביעי לאוקטובר, לרגל בר המצוה.
ו׳ בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 6, 2025
אנחנו עומדים כאן הערב, למרגלות אבני הכותל העתיקות, להדליק את הנר השמיני והאחרון של חנוכה ביום הקדוש – זאת
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
בסיום המעמד נשאו תפילה מרגשת להצלחת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לחזרתם של החטופים בשלום, לרפואת הפצועים ולהצלחת עם ישראל.
כ״א באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 25, 2024
עם כניסתו לתפקיד הגיע המפכ"ל החדש של משטרת ישראל רב ניצב דניאל (דני) לוי לתפילה בכותל המערבי, והתקבל בחום
ה׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 13, 2024
התפילה תועבר בשידור החי ותאפשר ליהודים מהארץ ומכל העולם להיות שותפים ברגעים אלו של תפילה ותקווה.
א׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 11, 2024
צפו: גלריה ראש חודש אדר ב' תשפ"ד בכותל המערבי
ג׳ במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 4, 2024
בכתביו ההלכתיים התייחס הרב עובדיה יוסף למנהגי התפילה ולתחושת ההתעוררות וההתרגשות בכותל המערבי:
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
דרך ארץ קדמה לתורה – סיפורו של יתרו מלמד אותנו שקבלת השונה, אהבת הגר ומידות טובות הן הבסיס האמיתי
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
"עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים". דוד המלך, משורר התהלים , מתפעל דווקא מהשערים. לא מהארמונות, לא מהחומות – אלא
י״א בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 9, 2025
משמרת תהילים יומית בכותל המערבי למען שיבת החטופים – עם ישראל מתאחד בתפילה עד שישובו כולם!
ז׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 5, 2025
לתשומת ליבכם! בין הימים ראשון עד רביעי, ב'–ה' באדר תשפ"ה (2–5 במרץ 2025) יתבצעו עבודות בינוי ובטיחות במנהרות הכותל

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט