ליל הסדר: עבר, הווה ועתיד

התרפקות נוסטלגית שאינה משפיעה על ההווה, ואולי אף מתעלמת ממנו – אין בכוחה להחיות את העתיד

חג פסח 2023 – תשפ"ג

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

אנו עומדים בפתחו של חג הפסח, החג שחוגג עם ישראל בכל תפוצותיו מדי שנה, כבר אלפי שנים, מאז שיצאו אבותינו ממצרים ועד היום הזה. המאפיין הייחודי של חג זה הוא איסור אכילת חמץ ומצוות אכילת מצה: בשבעת ימי החג אסור לאכול חמץ – מאכל העשוי מדגנים שתפחו או נרטבו בתהליך הייצור, ובלילה הראשון של החג, 'ליל הסדר', יש מצווה לאכול מצה – לחם שנאפה במהירות ללא תפיחה.

בליל הסדר אנו מקיימים מספר מצוות: אכילת מצה, אכילת מרור – ירק בטעם מריר, שתיית ארבע כוסות יין, סיפור יציאת מצרים ואמירת 'הגדה של פסח'. את המצה יש לאכול ב'הסיבה' – תנוחה המפגינה שחרור וחירות, וכך יש לשתות גם את ארבע הכוסות. כל אחת ממצוות אלו מביעה זיכרון מסוים או הבעה של מצב קיומי. נפרט אותן לפי סדר האירועים שאותם הם באים להזכיר או להביע.

המרור מבקש להזכיר לנו את התקופה החשוכה והמרירה של השיעבוד שהוטל על אבותינו במצרים. אנו מבקשים לזכור את הקושי כדי לחוות את הגאולה כראוי. אילו לא נזכיר לעצמנו את תקופת השיעבוד הקשה, לא נוכל להעריך ולהודות על השחרור והיציאה לחירות.

המצה מבקשת להחיות את הרגעים הגדולים של הגאולה. בלילה הגורלי שקדם ליציאה ממצרים התכנסו בני ישראל בבתיהם וערכו סעודה של קורבן הפסח יחד עם מצות. כאשר יצאו בני ישראל ממצרים הם ביקשו להכין להם צידה לדרך, אך היציאה נעשתה בזריזות והם לא הספיקו לאפות לחם ראוי, ולכן אפו בזריזות את הבצק בלי שיתפח. לזכר גאולה זו אנו אוכלים מצה בתנוחת החירות – ה'הסיבה'.

ארבע כוסות היין שגם אותן אנו שותים בתנוחת 'הסיבה', מסמלות את המצב שאחר הגאולה – החירות. כאנשים העומדים ברשות עצמם, ולא עוד תחת עול השיעבוד המצרי, אנו מתרווחים בנחת ושותים יין. ארבע הכוסות מרמזות לארבעת שלבי הגאולה כפי שהבטיח א-לוקים למשה לפני היציאה ממצרים:

"והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם…, ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לא-לוקים"
(שמות ו, ו-ז).

בסיפור יציאת מצרים אנו מספרים את סיפורו של עם ישראל מראשיתו: האבות – אברהם, יצחק ויעקב – הירידה למצרים, תקופת השיעבוד המר, עשרת המכות שהעניש א-לוקים את המצרים המשעבדים והיציאה לחירות. חכמים קובעים כי "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". איננו עוסקים בליל הסדר בסיפור היסטורי עתיק אלא מנסים להחיות את החוויה של הגאולה ושל החירות, ומבטאים חוויה זו בסעודה חגיגית ומפוארת, כפי שנפסק ב'שולחן ערוך': "יסדר שולחנו יפה בכלים נאים כפי כוחו".

ליל הסדר ממקד אותנו באמצעות המצוות שאנו מקיימים בו – בעבר ובהווה. בעבר של השיעבוד במצרים, ובעבר – שאנו הופכים להווה – של הגאולה והחירות. אין זה מקרה שלילה זה הוא הלילה שעליו נאמר "והגדת לבנך". זהו הלילה שבו אנו מעבירים את לפיד המורשת היהודית לדור הבא, לדור העתיד. לשם עיצובו של העתיד אנו חייבים לזכור את העבר ולחיות את ההווה. העבר חשוב, שכן הוא נוטע את שורשינו באדמה עתיקה, בהיסטוריה מופתית של עם שלא התייאש מנשיאת הבשורה הרוחנית. רק מי שנטוע בהיסטוריה ובמורשת היהודית יכול להתקדם לעבר עתיד יהודי ראוי. "בזכירה – סוד הגאולה" אמר רבי ישראל 'בעל שם טוב', מייסד תנועת החסידות.

אך לא פחות מכך חשוב ההווה. התרפקות נוסטלגית שאינה משפיעה על ההווה, ואולי אף מתעלמת ממנו – אין בכוחה להחיות את העתיד. אם נספר על יציאת מצרים ועל קורות העם היהודי כסיפור היסטורי בלבד, לא נוכל לינוק ממנו יסודות רוחניים לעתיד ולדורות הבאים. אנו נקראים להחיות את העבר ולהשפיע דרכו על ההווה, ובאמצעות כך להעביר את האמונה ואורח החיים היהודי לחוליות הבאות בשלשלת הדורות.

חג פסח כשר ושמח.

 

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת כי־תבוא

ירושלים
כניסה:
17:58
יציאה:
19:13
תל אביב
כניסה:
18:21
יציאה:
19:15
חיפה
כניסה:
18:09
יציאה:
19:14
באר שבע
כניסה:
18:21
יציאה:
19:14

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
י״ד בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 22, 2024
שלושה יסודות אמונה בעשר המכות – שלוש מגמות שאליהן חותרת היהדות ואותן אנו מבקשים להנחיל, קודם כל לעצמנו ואחר כך לילדינו
י״ד בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 22, 2024
*אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר, בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר*   בדיקת חמץ ערב פסח תשפ"ד ברחבת הכותל המערבי.
ז׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 15, 2024
ברכת הכהנים בסימן 'וישם לך שלום' תתקיים ביום ה', י"ז ניסן תשפ"ד, ב' דחוה"מ פסח – 25/04/2024
ט״ז בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 28, 2023
לראשונה מאז פרוץ המלחמה, התקיים היום (ה), מעמד טקס סיום שבוע סדרת חינוך של בית ספר לקצינים גדוד ברוש.
כ״ה באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
אפריל 4, 2024
ההשבעה תתקיים בתאריך 19/06/2024 בין השעות 16:00 לשעה 20:00 הרחבה העליונה תצומצם עבור ההשבעה.
ד׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 10, 2024
כמידי שנה לקראת חג השבועות מאות מחסידי סערט ויזניץ בראשות כ"ק האדמו"ר שליט"א הגיעו הערב לתפילה ושירה מרגשת בכותל
כ״ט בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 10, 2024
ההשבעה תתקיים בתאריך 21/02/2024 משעה 18:00 עד השעה 20:00
ט״ו באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 25, 2024
ו׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 18, 2023
בסיום הביקור נשאו יחד תפילה לצד אבני הכותל המערבי והדליקו נר לזכרם של הנרצחים במלחמת 'חרבות ברזל'. הי"ד.
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 8, 2024
סיירה באתרים במנהרות הכותל, ובמיצג החדש 'שער השמיים' שנפתח לאחרונה לציבור המבקרים בכותל המערבי, ופותח צוהר להיסטוריה של העם
ל׳ בניסן ה׳תשפ״ד
מאי 8, 2024
מרתק: איך קרה המעבר מעולמות כה שונים? אילו מחירים שילם בהגנה על המשפחה והבית? סיפורו הטראגי והגבורה שבו.
י״ד באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 17, 2024
הטקס ההתקיים ביום שני בתאריך 02/12/2024 מהשעה 16:00 עד השעה 21:00
י״ד באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 17, 2024
משה אינו מסתפק בהצגה קצרה של הברית ההדדית אלא מרחיב ומפרט מה כוללת הבחירה
י״ב באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 15, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
י״ב באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 15, 2024
תפילות מהלב: עשרות אלפי פתקים מרגשים פונו מהכותל לקראת השנה החדשה – עלייה יוצאת דופן בפתקים מישראל

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

הזמן סיור ליחידים

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .