החוויות המשלימות: מפגש ושגרה

הכניסה אל הקודש וההליכה אחר א-לוקים. לעיתים האדם חווה רוממות-רוח וקדושה, ברגעים מיוחדים או כאשר הוא עושה מעשים נאצלים. רגעים אלו הם רגעי כניסה אל הקודש

פרשת ויקהל פקודי – תשפ"ג

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

פרשיות 'ויקהל'-'פקודי', חותמות את ספר שמות, הספר השני מחמשת חומשי התורה. חמישה חומשי התורה עוסקים בנושאים שונים: הספר הראשון- בראשית, עוסק בתולדות האנושות ואבות עם ישראל; הספר השני- שמות, מתאר את היווצרות עם ישראל במצרים, את השחרור מהשיעבוד המצרי, את קבלת התורה בסיני ואת בניית המשכן במרכז מחנה העם הנודד במדבר; ספר ויקרא- השלישי מהספרים, מוקדש ברובו לעבודת המקדש, הקורבנות והלכות הכהונה; הרביעי- ספר במדבר מתאר את המסע המפותל במדבר בדרך לארץ ישראל. וספר דברים- החמישי בספרים, מורכב מסדרת נאומים של משה לקראת פרידתו מן העם וכניסת העם לארץ ישראל.

בסיום ספר שמות אנו קוראים את תיאור בניית המשכן והכלים המוצבים בו, ולבסוף נחתם הספר בתיאור הענן ששכן על המשכן. חתימה זו מורכבת משני היבטים של ענן זה, כפי שנוכל לראות בקלות. ההיבט הראשון הוא הקדושה שאפפה את המשכן ומנעה ממשה להיכנס אליו:

ויכס הענן את אוהל מועד וכבוד ה' מלא את המשכן, ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד ה' מלא את המשכן
(שמות מ, לד-לה)

וההמשך מפרט תפקיד אחר של הענן: הנחיית בני ישראל במסעם במדבר.

ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם. ואם לא יֵעָלֶה הענן ולא יסעו עד יום העלותו – כי ענן ה' על המשכן יומם, ואש תהיה לילה בו, לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם
(שם שם, לו-לח)

בניגוד לקריאה הפשוטה הרואה את חמשת חומשי התורה כממשיכים האחד את קודמו, אנו מוצאים כי המשכו של ספר שמות נמצא בשני הספרים שאחריו. ספר ויקרא פותח בכניסת משה למשכן, וממשיך בכך את ההיבט הראשון של הענן:

ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאוהל מועד
(ויקרא א, א)

ואילו בספר במדבר אנו מוצאים את המשך ההיבט השני של הענן, הנחיית בני ישראל במסעם:

וביום הקים את המשכן כיסה הענן את המשכן לאוהל העדות, ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בוקר… ולפי העלות הענן מעל האוהל ואחרי כן יסעו בני ישראל, ובמקום אשר ישכון שם הענן – שם יחנו בני ישראל. על פי ה' יסעו בני ישראל ועל פי ה' יחנו…
(במדבר ט, טו-יח)

אם כן, הענן שאפף את המשכן תיפקד באופן דו-משמעי. הייתה בו אמירה כלפי משה המבקש להיכנס אל הקודש, ואמירה נוספת הובעה כלפי העם, אשר הונחה במסעותיו על פי הענן שעל המשכן. ואכן, שני הספרים הממשיכים את ספר שמות, ויקרא ובמדבר, עוסקים בשני היבטים אלו: ספר ויקרא עוסק בעבודת המשכן ותפקידי הכהונה, ואילו ספר במדבר מתמקד בעם, בתלאותיו ובתפקידיו.

בחייו של האדם המאמין פועלים שני היבטים אלו: הכניסה אל הקודש וההליכה אחר א-לוקים. לעיתים האדם חווה רוממות-רוח וקדושה, ברגעים מיוחדים או כאשר הוא עושה מעשים נאצלים. רגעים אלו הם רגעי כניסה אל הקודש, מפגש אינטימי עם נוכחותו של א-לוקים. לעומת זאת, השגרה אינה מספקת, בדרך כלל, חוויות מרוממות שכאלו. בחיי היום-יום אנו נקראים ללכת לאור הענן, לקיים את המצוות ולהימנע מאיסורים, ולהפוך את חיינו השגרתיים לחיים מלאי טעם איכותי של ערכי היהדות.

שתי חוויות אלו, הכניסה אל הקודש וההליכה השגרתית אחר א-לוקים, משלימות זו את זו. החיים השגרתיים אינם מטעינים את עצמם. אנו שואבים את הכוח מאותם רגעים נדירים שבהם חווינו קירבה אל הקודש. מאידך, הרגעים הנדירים לבדם צריכים לבוא לידי מימוש בחיים השגרתיים, ובלעדי מימוש זה משמעותם עלולה לפוג בקלות.

 

 

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת יתרו

ירושלים
כניסה:
16:45
יציאה:
18:03
תל אביב
כניסה:
17:08
יציאה:
18:04
חיפה
כניסה:
16:54
יציאה:
18:03
באר שבע
כניסה:
17:09
יציאה:
18:05

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ל׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 10, 2024
פעמים רבות אנו פוגשים במעשה שראוי לעשותו, אך אנו יודעים שאין באפשרותנו להשלים את המעשה. האם זו סיבה להימנע
כ״ד באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 4, 2024
המלאכות שאותן אסור לעשות בשבת, נלמדות ממלאכת המשכן. כל מלאכה שהיה בה צורך עבור המשכן מוגדרת כמלאכה האסורה לביצוע
ל׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ב
מרץ 3, 2022
כתום חודשים של מלאכת בנייה גדולה ומורכבת, תוך כדי חנייה בלב המדבר, השלימו בני ישראל את ההוראות המפורטות לבניית
י״ט באדר א׳ ה׳תשפ״ב
פברואר 20, 2022
התורה מציינת לא רק את החומר שממנו יוצר הכיור – נחושת, אלא גם את מקור החומר: ויעש את הכיור נחושת
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ד
מאי 7, 2024
נלחם בכפר עזה בקרב נועז מול מחבלים במשך מספר שעות והציל חיים רבים, לצערינו יוסף נהרג בשכונת הצעירים בכפר
כ״ח בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 4, 2024
כ״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
אוגוסט 4, 2024
תפילה ייחודי ויוצא דופן בהובלת הרבנית ימימה מזרחי לכ-100 ילדים שאיבדו בן משפחה קרוב במלחמת חרבות ברזל.
ו׳ בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 6, 2025
אנחנו עומדים כאן הערב, למרגלות אבני הכותל העתיקות, להדליק את הנר השמיני והאחרון של חנוכה ביום הקדוש – זאת
י״ז בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 18, 2024
כמיטב המסורת: ילדי נפגעי פעולות איבה חגגו בר ובת מצווה מרגשת בכותל המערבי ובבית הנשיא
ג׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 9, 2024
במהלך החג נוהגים אלפים להתפלל בבוקרו של חג השבועות תפילת ותיקין ברחבת הכותל המערבי, ורבים אחרים עושים זאת במהלך
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
י״ח בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 20, 2024
עד עתה פקדו את הכותל כמאתיים אלף איש • במעמד נשאו הרבבות תפילות לחזרתם של החטופים להצלחת חיילי צה"ל
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
דרך ארץ קדמה לתורה – סיפורו של יתרו מלמד אותנו שקבלת השונה, אהבת הגר ומידות טובות הן הבסיס האמיתי
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
"עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים". דוד המלך, משורר התהלים , מתפעל דווקא מהשערים. לא מהארמונות, לא מהחומות – אלא
י״א בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 9, 2025
משמרת תהילים יומית בכותל המערבי למען שיבת החטופים – עם ישראל מתאחד בתפילה עד שישובו כולם!
ז׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 5, 2025
לתשומת ליבכם! בין הימים ראשון עד רביעי, ב'–ה' באדר תשפ"ה (2–5 במרץ 2025) יתבצעו עבודות בינוי ובטיחות במנהרות הכותל

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט