צעקה ודממה, אמונה ועשייה – שביעי של פסח

העם שזה עתה – ימים ספורים קודם לכן – הוסר מעליו עול העבדות במצרים ויצא לחירות, הגיע מייד עם תחילת נדודיו למבוי סתום: על שפת ים סוף נעצר העם במבוכה, כאשר מאחוריו יחידות המובחרות של הצבא המצרי.

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

היום השביעי של חג הפסח מתייחד מהימים שלפניו בכך שגם הוא 'יום טוב' כמו היום הראשון של החג – יום שבתון האסור במלאכה. ביום הזה התרחש אחד המאורעות המופלאים בהיסטוריה, מאורע מכונן בתקופת היווצרותו של העם היהודי: 'קריעת ים סוף'.

 

העם שזה עתה – ימים ספורים קודם לכן – הוסר מעליו עול העבדות במצרים ויצא לחירות, הגיע מייד עם תחילת נדודיו למבוי סתום: על שפת ים סוף נעצר העם במבוכה, כאשר מאחוריו יחידות המובחרות של הצבא המצרי. המצוקה הייתה מוחשית – אין לאן לברוח. בפסוקים המתארים את המאורע ניכרים היטב הבלבול והמבוכה שפשו בעם:

ויישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נוסע אחריהם, וייראו מאוד, ויצעקו בני ישראל אל ה'. ויאמרו אל משה: "המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר?! מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים! הלוא זה הדבר אשר דיברנו אליך במצרים לאמור: 'חדל ממנו ונעבדה את מצרים!' כי טוב לנו עבוד את מצרים ממותנו במדבר!"
(שמות יד, י-יב)

 

טרם שנמשיך בקריאת הפסוקים, נבחין כי הקולות שעלו מן העם היו מגוונים. מצד אחד צעקה ותפילה אל ה' ומצד שני ייאוש מלווה בציניות מרירה. הרמב"ן (רבי משה בן נחמן, פרשן מקרא ומקובל, ספרד, המאה ה-13) מבאר כי היו בעם קבוצות שונות שהגיבו למצב הקשה באופנים שונים.

היו כאלו שפנו בתפילה נרגשת אל א-לוקים והיו גם כאלו שהתייאשו והעדיפו לשוב אל העבדות למצרים. לעומתו, מתרגם המקרא, אונקלוס, גר-הצדק בן המאה השנייה, העדיף לפרש שמדובר באותם אנשים אשר צעקו אל ה' והתלוננו ביחד. הייתה זו צעקה מלווה בייאוש.

מכל מקום, ברור כי הייתה זו סיטואציה שיצרה מבוכה קשה. לפני מספר ימים יצא העם ממצרים לאחר שרשרת מכות שא-לוקים העניש בהן את העם המצרי, והנה, נראה כי א-לוקים נטש את עמו והצבא המצרי עומד להשמיד את העבדים המשוחררים.

 

ברגעים אלו גילה משה רבינו אומץ מנהיגותי וביטחון עז. תגובתו הייתה יציבה ומאופקת:

אל תיראו! התייצבו וראו את ישועת ה'!… ה' יילחם לכם – ואתם תחרישון!
(שם שם, יג-יד)

אך כאשר אנו ממשיכים לקרוא אנו נתקלים בקושי פרשני. א-לוקים פנה אל משה ואמר לו את הדברים הבאים:

ויאמר ה' אל משה: מה תצעק אלי?! דבר אל בני ישראל ויסעו!
(שם שם, טו)

הקושי הפרשני נובע מכך שמשה לא צעק כלל אל ה'. העם צעק אך משה הגיב ברוגע ובביטחון. מדוע א-לוקים מורה למשה לחדול מצעקה שכלל לא נצעקה?

 

רבי נחמן מברסלב (ממנהיגי תנועת החסידות, אוקראינה, המאה ה-18) אמר לתלמידיו דברים שיש בהם כדי ליישב תמיהה זו:

דע, שיכולים לצעוק בקול דממה דקה בצעקה גדולה מאוד, ולא ישמע שום אדם כלל.
(שיחות הר"ן, ט"ז)

כאשר אדם נמצא במצוקה קשה – ומי מאיתנו אינו נמצא לפעמים במצוקה שכזו? – יש בתוכו קולות שונים המגיבים אל מול המצב: קול של תפילה ותחינה יכול להתערב עם קול של ייאוש וציניות; ולפעמים ישנה צעקה פנימית שאינה מקבלת ביטוי חיצוני. האדם חש שכל ישותו פונה בצעקה כל כך גדולה עד שאין מילים שיכולות להכיל אותה. הרגע הזה שבו א-לוקים אומר למשה "מה תצעק אלי?!" מלמד אותנו על עוצמתה של הצעקה של משה, צעקה שלא קיבלה ביטוי מילולי וגם לא סתרה את הביטחון שהפגין כלפי העם.

 

בתוך סבך הרגשות הללו, בין התפילה המילולית, הייאוש המריר והצעקה השקטה – נשמע קולו של א-לוקים בהוראה מפתיעה: "דבר אל בני ישראל ויסעו!". אכן, לפעמים אנו נמצאים בסיטואציה קשה מנשוא, הרגשות גואים ונראה שאין דרך הגיונית להילחץ מהמצוקה. ברגע זה, מלמדת אותנו התורה, עלינו להתמקד בעשייה, בהתקדמות. זהו הרגע שבו אנו נקראים ליטול אחריות, לקום ולעשות מעשה, ללכת קדימה גם אם זה נראה חסר סיכוי. כאשר בני ישראל עשו כך וצעדו אל תוך הים – נחצה הים והם הצליחו לעבור בתוכו. זהו כוחה של עשייה מתוך אמונה.

 

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת תזריע־מצרע

ירושלים
כניסה:
18:40
יציאה:
20:00
תל אביב
כניסה:
19:04
יציאה:
20:02
חיפה
כניסה:
18:52
יציאה:
20:03
באר שבע
כניסה:
19:02
יציאה:
20:00

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ז בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 15, 2025
בהשתתפות משפחות החטופים: מעל 50 אלף איש השתתפו הבוקר במעמד ברכת הכהנים הראשון
ט״ז בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 14, 2025
מחפשים מה לעשות בחג הפסח ? נפתחה ההרשמה לחג הפסח באתרי מנהרות הכותל מהרו להזמין מספר המקומות מוגבל להזמנת
ט״ז בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 14, 2025
קווים 1 ו-3 לכותל – שירות כל הלילה במהלך חול המועד פסח.
י״א בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 9, 2025
בליל הסדר אנו זוכים לאור האמונה – גם בזמנים של כאב ושבי, ההגדה מזכירה: יצאנו ממצרים, מהפחד אל התקווה.
כ״ט בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 29, 2025
הטקטס התקיים ביום חמישי בשעה 15:00 בתאריך 22/05/2025
כ״ב בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 20, 2025
ההשבעה תתקיים בתאריך 07/05/2025 מהשעה 14:00 עד לשעה 20:00
י״ז בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 15, 2025
בין עוצמתה המתנשאת של מצרים לענוותה הנשגבת של ארץ ישראל — סיפור יציאת מצרים הוא מסע מהכוחי ועוצם ידי
א׳ בשבט ה׳תשפ״ה
ינואר 30, 2025
בטקס מרגש שנערך בכותל המערבי, חגג זיו ברסלבסקי את בר המצווה שלו, אך הצל הכבד של היעדרותו של אחיו,
י״ב בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 14, 2024
הטקס ההתקיים בתאריך 24/06/2025 מהשעה 16:00 עד השעה 21:00
כ״ג בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 21, 2025
הטקטס התקיים ביום שני בשעה 15:00 בתאריך 16/06/2025
ט׳ בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 9, 2025
דווקא מתוך חשכת הגלות האיומה, מהבשורות המרות על החורבן, יחזקאל מתאר מראה אחר.
א׳ במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 2, 2024
לאחר כניסתו לתפקיד: הרב הראשי לישראל הנבחר הרה"ג קלמן בר שליט"א הגיע הערב לרחבת הכותל המערבי ונשא תפילה מיוחדת
ה׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 3, 2025
שר החוץ והרמטכ"ל של תאילנד ביקרו בכותל המערבי, הביעו תודה על שחרור החטופים והתפללו לשובם של שלושת התאילנדים שנותרו
ל׳ בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 31, 2024
שגרירים רבים ממדינות בעולם השתתפו במעמד – הדלקת נר שביעי של חנוכה ברחבת הכותל המערבי הערב בסימן 'המאבק באנטישמיות'
ל׳ בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 28, 2025
ההשבעה תתקיים בתאריך 23/06/2025 מהשעה 14:00 עד לשעה 20:00
ל׳ בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 28, 2025
כ"ו ניסן תשפ"ה 24.5.2025   עומדים אנו היום,  בין שתי תהומות של חושך – זו של השואה הנוראה וזו
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 27, 2025
הקרן למורשת הכותל המערבי סיימה את היערכותה לקראת אירועי יום הזיכרון ויום העצמאות תשפ"ה ברחבת הכותל המערבי:
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 27, 2025
מילה אחת קטנה יכולה לשנות חיים שלמים — לטובה או לרעה. הבחירה בידיים שלנו.

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .