חברה ברוח הצדק והאנושיות

פרשת משפטים תשפ"ב

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

'דרך ארץ קדמה לתורה'. זוהי אמירה ידועה ביותר של חכמי ישראל. ביהדות היא משמשת בהקשרים שונים, לעיתים לעידוד התנהלות נאותה כתנאי לחיים דתיים, ולעיתים למרבה הצער דווקא להכשיר מעשים שאינם ראויים. מתוך התבוננות בפרשות אותם אנו קוראים בשבועות אלו, בידינו לקבל הבנה עמוקה ומקיפה יותר לביטוי זה.

בשבוע שעבר, קראנו את פרשת 'יתרו', ובה התיאור של מעמד הר סיני ושמיעת עשרת הדברות מפיו של א-לוקים. עשרת הדברות הינם עשרה הוראות ועקרונות פונדמנטליים בתורה, אך דרכי החיים, המשפטים וההוראות הפרטניות שיש בתורה ארוכים לאין שיעור. מיד לאחר קבלת התורה, משה מתחיל להרחיב את היריעה ולרדת לעומקם של פרטים המצויים במצוותיו של א-לוקים.

הסדר בו בוחרת התורה להביא את הדברים, הינו מרתק ביותר, אפילו משונה מעט. בתחילה – בפסוקים האחרונים של פרשת יתרו – התורה משרטטת כמה עקרונות ביחס לבניית מקדש ומזבח. מיד לאחר מכן, בתחילת פרשת משפטים – התורה לפתע עוברת להציג מערכת שלמה של הוראות המכונות 'משפטים', אלה הם חוקי הצדק על פיהם צריכה החברה להתנהל ואותם היא צריכה לאכוף באמצעות בתי המשפט. חוקי צדק אלו יורדים לפרטים הקטנים ביותר בהתנהלות שבין איש לרעהו, ודורשות צדק מוחלט, יחד עם שימת לב לצרכיו של החלש. כאשר מסתיימת פרשת 'משפטים', התורה עוברת להרחיב את היריעה על אודות הקמת המשכן, אותו מקדש ארעי, שליווה את בני ישראל במסעותיהם במדבר, והיווה אב-טיפוס לבית המקדש שהוקם בירושלים מאות שנים מאוחר יותר.

השאלה שנשאלת אם כך היא, מדוע התורה קוטעת לפתע את רצף המצוות הקשורות למקדש, המזבח ועבודת הא-לוקים ועוברת לתאר את מערכת הצדק והמשפט?

על שאלה זו התעכב רבי שמשון רפאל (רש"ר) הירש, רב ופרשן מקרא בגרמניה של המאה ה-19, הידוע כאבי שיטת 'תורה עם דרך ארץ'. וכך הוא כותב:

ואלה המשפטים – בפסוקים הקודמים, דיבר הכתוב על בניית המזבח, הנותנת ביטוי סמלי לעיקרון בסיסי: כל יחסינו עם ה׳ יש להבינם כדבר המעניק בסיס איתן ובלתי מעורער לבניית חברה ברוח הצדק והאנושיות…

אל העיקרון הזה מקשרת וי״ו החיבור את ״המשפטים״, אותם חוקים אשר יכוננו את בניית החברה היהודית על בסיס הצדק והאנושיות. על ידי כך תורחק החרב, היינו האלימות והאכזריות, מחברת המדינה היהודית, ורק אז תהיה חברה זו ראויה להקים מזבח לה׳ בקרבה. לכן קודמים 'המשפטים' לבניין המשכן.
(רש"ר הירש שמות כא, א)

רבי שמשון רפאל אינו רואה את ההפסקה הזו, בין ההוראות הקשורות לבניית המזבח לבניית המשכן, כדבר מקרי. לדבריו, התורה באה להעביר לנו בכך מסר חשוב ביותר: המטרה של יחסינו עם א-לוקים היא להעניק בסיס איתן "לבניית חברה ברוח הצדק והאנושיות", והגמול על הקמת חברה שכזו – הוא יחסים קרובים יותר עם א-לוקים.

זהו המסר אותו מעבירים חכמי ישראל באמצעות הביטוי "דרך ארץ קדמה לתורה". ההתנהלות הבין-אישית המוסרית קודמת לחוקים הא-לוקיים, וגם תנאי הכרחי לקיומם. המשפטים הא-לוקיים באים לדייק ולעדן את המוסר האנושי הבסיסי.

פרשת משפטים נותנת לנו כלים א-לוקיים לחדד את חושי הצדק שלנו, ולחבר אליו עדינות, חמלה ואחריות חברתית, ובאמצעותם להגיע לקשר עם אלוקים.