ידידות מפתיעה ? חג השבועות
הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
במוצאי השבת הקרובה, יחגוג העם היהודי את 'חג השבועות' ? "זמן מתן תורתינו". ביום גדול זה, לפני למעלה מ-3,200 שנים, עמד העם היוצא ממצרים למרגלות 'הר סיני' ושמע את 'עשרת הדברות' ? הבסיס הראשוני של מצוות התורה.
ימים ספורים קודם לכן, הגיע העם אל הר סיני וחנה למרגלותיו. משה רבינו, מנהיג העם, נקרא לעלות אל הר סיני, ומשם הוא נשלח להציע בפני העם הצעה לכרות ברית עם א-לוהים:
"אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי, והייתם לי סגולה [-אוצר חביב] מכל העמים… ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי [-עם] קדוש."
(שמות יט, ה-ו)
הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
במוצאי השבת הקרובה, יחגוג העם היהודי את 'חג השבועות' ? "זמן מתן תורתינו". ביום גדול זה, לפני למעלה מ-3,200 שנים, עמד העם היוצא ממצרים למרגלות 'הר סיני' ושמע את 'עשרת הדברות' ? הבסיס הראשוני של מצוות התורה.
ימים ספורים קודם לכן, הגיע העם אל הר סיני וחנה למרגלותיו. משה רבינו, מנהיג העם, נקרא לעלות אל הר סיני, ומשם הוא נשלח להציע בפני העם הצעה לכרות ברית עם א-לוהים:
"אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי, והייתם לי סגולה [-אוצר חביב] מכל העמים… ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי [-עם] קדוש."
(שמות יט, ה-ו)
ברית זו איננה ברית בין שווים, חלילה. היחס בין הצדדים השונים איננו יכול כלל להימדד: א-לוהים, בורא העולם ומנהיגו, מבקש לכרות ברית עם יצורים חלשים ומוגבלים כבני אדם. דווקא לכן, זהו הסיפור ששינה את פני ההיסטוריה והעניק לאדם ערך ומשמעות, תפקיד ומשימה.
אם נלך מאות שנים קדימה מ'מעמד הר סיני', נפגוש ילד צעיר, בנם של דוד המלך ובת-שבע אשתו, שהנביא מספר לנו עליו סיפור קצר ומפתיע:
"ותקרא את שמו שלמה, וה' אהבו; וישלח ביד נתן הנביא ויקרא את שמו ידידיה, בעבור ה'. "
(שמואל ב' יב, כד-כה)
אנו פוגשים כאן מושג מפתיע, המבוסס על תודעת הברית בין א-לוהים ועם ישראל: ידידות בין האדם ובין א-לוהים. 'ידידיה' הלוא הוא ידיד של י-ה. האם אכן תיתכן ידידות בין האדם ובין א-לוהים? התנ"ך מספר שכן. אולי ניתן לומר יותר מכך: הפיסגה הרוחנית אליה יכול האדם לטפס, היא אותה נקודת אמון עמוקה, תחושת של ידידות עם בורא העולם.
סיפור תלמודי מפורסם מספר על אדם שאיננו יהודי, שהתייצב בפני שמאי הזקן, 'אב בית הדין' בירושלים במאה שלפני הספירה, וביקש ממנו: "למדני את כל התורה כשאני עומד על רגל אחת", כלומר, ברגעים ספורים. שמאי הקפיד עליו וסילק אותו מעל פניו. משם פנה אותו אדם אל נשיא ישראל, הלל הזקן, ופנה אליו בבקשה דומה. הלל נענה לאתגר ? לסכם את התורה כולה במשפט אחד ? והשיב לו בקצרה:
"מה ששנוא עליך ? אל תעשה לחברך; זו היא כל התורה, והשאר ? פירוש הוא."
(תלמוד בבלי, מסכת שבת דף לא)
האם משפט זה אכן מסכם את התורה כולה? פרשן התנ"ך והתלמוד, רש"י (רבי שלמה יצחקי, צרפת, המאה ה-11) הציע פירוש נועז לדבריו של הלל:
" 'ריעך וריע אביך אל תעזוב' (משלי כז, י) – זה הקדוש ברוך הוא. אל תעבור על דבריו שהרי עליך שנאוי שיעבור חברך על דבריך."
על פי פרשנות רש"י, המשפט הבודד המסכם את התורה כולה הוא זה: התייחס אל א-לוהים כאל ידיד החפץ בטובתך, ומתוך כך קיים את מצוותיו. כפי שאתה מצפה שחבריך ינהגו כלפיך, כך תנהג אתה כלפי בורא העולם ? באמון, באהבה, בחפץ לב.
חג השבועות הוא הזדמנות לחדש את הברית, את הידידות המופלאה הזו. זוהי הזדמנות של כל אחד ואחת מאיתנו להעמיק את הקשר בינינו ובין בורא העולם. בחג השבועות אנו נאחזים בתורה מתוך אהבה, מתוך ידידות, ומביעים אמון מלא בדברי התורה המשמחים את הלב.