יהודי בהווה, בעבר ובעתיד

תזריע -החודש- תשע"ט
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים
אל פרשת 'תזריע' אותה אנו קוראים בשבת זו, העוסקת בהלכות טומאה וטהרה, מצטרפת קריאה נוספת של 'פרשת החודש'. מדובר בקטע קצר מספר 'שמות', קטע העוסק בחודש ניסן ובמצוות הנהוגות בחודש זה. קריאה חגיגית זו המבשרת את תחילת ההכנה לחג הפסח, נקראת בכל שנה לקראת חודש ניסן, והשנה היא נקראת בשבת זו שהינה ראש-חודש ניסן.
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
IMG  WA
קטע קצר זה יכול לספר לנו במילים בודדות את סיפורו של העם היהודי, עם שחי את ההווה וחש אחריות על הנעשה בהווה, אך מביט כל הזמן אל העבר ואל העתיד. עם שהמאפיינים שלו הם זיכרון ארוך-טווח ותקווה שאינה פוסקת.

כך אנו קוראים בתורה:

“החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה.”
(שמות יב, ב)

הוראה זו למנות את החודשים החל מחודש ניסן, אינה פשוטה כלל. עבור האדם הטבעי בעולם העתיק ? ועבור החקלאי בימינו אנו – השנה מתחילה בסתיו. לפני בוא הגשם יש להתחיל בחרישה וזריעה של השדות לקראת השנה המתקרבת. ואכן, אנו חוגגים את ראש השנה עם בוא הסתיו בתחילת חודש תשרי.

התורה מכירה בצורה טבעית זו של המחזור השנתי ומבטאת הכרה זו בכמה מקומות כאשר היא מכנה את חודש תשרי “צאת השנה” או “תקופת השנה”, אך במקביל, מורה לנו התורה למנות את החודשים מחודש ניסן ואילך.

מטרתו של מניין כפול זה היא הזיכרון הלאומי של עם ישראל. העם היושב בארצו מתחיל באופן טבעי את השנה בסתיו, אך הוא צריך לזכור שההתחלה שלו אינה התחלה טבעית. עם ישראל לא נוצר באופן טבעי ושייכותו להיסטוריה הטבעית כלל אינה פשוטה. מדובר בעם שנוצר בנס, ביציאת מצרים, וזוהי נקודת ההתחלה שלו.

זיכרון זה משנה את הקיום של ההווה. אדם שזוכר בכל עת את מוצאו הלא טבעי, הכרתו וערכתו את קיומו מקבלת מימד אחר. מבטו על עצמו ועל הזולת הופך עמוק יותר, רגיש יותר. הוא יודע שהוא לא נמצא כאן במקרה, ואם הוא כאן ? יש לו תפקיד שהוא אמור למלא.

היהודי אינו חי רק בעבר ובהווה, אלא הוא יוצר גם אופק עתידי. באלפי שנות קיומו של עם ישראל, הזיכרון הלאומי של יציאת מצרים הביא ליצירת חזון על עתיד שגם הוא מופלא ולא טבעי. כך לדוגמא אומר מיכה הנביא:
“כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות”. יבוא יום, הבטיחה כל אם יהודייה לילדיה, שהסיפור הגדול ההוא שאנחנו כל הזמן זוכרים, עוד יחזור על עצמו והגאולה תהיה שלמה.

יהודי חי בשלושה מוקדי זמן: הוא חי בהווה ונוטל אחריות על הקיום כאן ועכשיו; הוא חי בעבר וזוכר את מוצאו ואת ההיסטוריה העשירה; מתוך כך הוא חי גם בעתיד וממלא את חייו בתקווה.

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

מזכרות מהכותל המערבי

זמני היום בכותל המערבי לכ׳ בשבט ה׳תשפ״ב

זריחה:
סוף זמן תפילה:
חצות היום:
שקיעה:
הכותל המערבי

היו שותפים בתחזוקת הכותל ובהבאתו לכל בית יהודי בעולם

זמני כניסת השבת

פרשת יתרו

ירושלים
כניסה:
16:23
יציאה:
17:43
תל אביב
כניסה:
16:46
יציאה:
17:44
חיפה
כניסה:
16:43
יציאה:
17:42
באר שבע
כניסה:
16:47
יציאה:
17:45

אירועים נוספים

י״ד בשבט ה׳תשפ״ב
ינואר 16, 2022
בסוף הסדר חילקתי שקית מלאה פירות לכל לומד, וכן לאנשי הביטחון והסדר. ‘קידוש’ רבתי ריכז את כולנו.
י״א בשבט ה׳תשפ״ב
ינואר 13, 2022
ירושלים , תל אביב , חיפה , באר שבע, דבר תורה לפרשת השבוע
ח׳ בשבט ה׳תשפ״ב
ינואר 10, 2022
הקרן למורשת הכותל המערבי משתתפת בצערה של משפחת הרצוג על פטירתה אימו של הנשיא יצחק הרצוג
ז׳ בשבט ה׳תשפ״ב
ינואר 9, 2022
מנין התהילים במנהרות הכותל המערבי הוקדש לרפואתו של מרן הגרי”ג אדלשטיין
No more articles to load

אתרי מנהרות הכותל

מנהרות הכותל –מסלול האבן הגדולה (הקלאסי)

חדש – מסלול הגשר הגדול

מרכז שרשרת הדורות

המסע לירושלים

מבט אל העבר

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

הזמן סיור

הרשם והשאר מחובר

הרשם לקבלת מידע ועדכונים מהכותל המערבי

עקבו אחרינו ב: