חיים בחסד סוכות

סוכות תשע"ט

הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
שבעת ימי חג הסוכות, שיתחילו בערבו של יום ראשון הקרוב, מהווים את אחת מפסגותיה של השנה היהודית. בשבעה ימים אלו אנו מעתיקים את מרכז הכובד הביתי שלנו מן הבית אל הסוכה. למעשה, אנו עוזבים "דירת קבע" ועוברים לדור ב"דירת עראי", סוכה – מבנה שהמאפיין המרכזי והחשוב שלו הוא דווקא ארעיותו.
בית איננו קירות, רצפה ותקרה בלבד. בית הוא מקור לביטחון, לתחושת מוגנות, ליציבות. לפי הגדרתו של מרווין האריס, אנתרופולוג אמריקני נודע, הבית מהווה "משכנה של אהבה". הביטוי השגור "להרגיש בבית" מייצג היטב את מגוון הרגשות החיוביים שהמושג 'בית' מעורר בנו.

והנה, דווקא בחג הסוכות שבו אנו מצווים "ושמחת בחגך" (דברים טז, יד), אנו מערערים על כל ההיבטים של ה'בית'. אנו אוכלים, ואף ישנים, במבנה זמני שאיננו מוגן, שתקרתו ארעית ואיננה אטומה.

מדוע אנו יושבים בסוכה בחג הסוכות? את התשובה לכך נוכל למצוא, כמובן, בתורה:

"בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות – למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה' אלוהיכם."
(ויקרא כג, מב-מג)

מעניין להבחין כי בחג המקביל לחג הסוכות, הלוא הוא חג הפסח, שגם אותו אנו חוגגים בהקשר ההיסטורי של 'יציאת מצרים', אנו מערערים על מושג-יסוד אנושי נוסף: המאכל. בשבעת ימי חג הפסח אנו נמנעים מאכילת חמץ, כלומר, מאכילה של מוצרי דגן שעברו התפחה, ואנו מסתפקים באכילת מצות המוגדרות כ"לחם עוני".

מה יש בו, בזיכרון ההיסטורי של יציאת מצרים, שמבקש לערער את מושגי היסוד האנושיים ? דיור ומאכל? אם נשתמש בתיאוריית הצרכים של מאסלו, נגלה כי החגים הנחוגים בהקשר של זיכרון יציאת מצרים, מבקשים לערער את הרמה הראשונה והבסיסית של הצרכים האנושיים: בחג הסוכות אנו 'מאבדים' את הבית לטובת הסוכה; ובחג הפסח אנו 'מאבדים' את המזון לטובת המצה.

דומה כי המסר הראשוני של חגים אלו, הוא המאבק בהיבריס האנושי. הגאווה וגבהות הלב, המציגים את ה'עכשיו' במנותק מן העבר, הן תכונות שהתורה מבקשת לעקור מלבו של האדם. לפיכך, עלינו לזכור כי בעבר הרחוק, בעת שהתגבש העם היהודי ויצא לחירות, היינו נטולי מזון ונטולי בית, אבותינו נדדו במדבר והיו תלויים בחסדיו של אלוהים. עלינו לזכור זאת כדי שלא נהפוך לאטומים ומנותקים, כדי שלבנו יהיה פתוח למחסורו של הזולת ולצרכיו הבסיסיים.

זהו, ללא ספק, מסר חשוב ועקרוני שהרלוונטיות שלו לא פגה באלפי השנים שחלפו מאז יציאת מצרים.

אך אין זו תשובה מספיקה, שכן ימים אלו שבהם אנו נוטשים את המאכל הבסיסי ואת הבית הקבוע, אינם ימים רגילים; הם חגים. כלומר, אין זה מסר חינוכי בלבד, אלא סיבה לשמחה; בפרט חג הסוכות שמהווה עד ימינו מוקד של שמחה מיוחדת.

התשובה לכך היא שנטישת הבית איננה מבטאת בשלמות את המסר של חג הסוכות. אם נתבונן בפסוק שציטטנו: "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל", נבחין כי הסוכה מייצגת את ההישענות על חסדו של אלוהים, המיטיב עם האדם ומספק לו את צרכיו. ניתן לומר כי בחג הסוכות אנו נוטשים את הביטחון ? המוגבל ? שלנו ביכולת האנושית להשיג שלווה ומוגנות, ועוברים לסוכה המייצגת את הביטחון ? שאיננו מוגבל ? בחסדו של אלוהים ובטובו.

הישיבה בסוכה במשך שבעה ימים, היא סיבה טובה לחגיגה, שכן בימים אלו אנו נזכרים כי גם הבית הקבוע איננו מובן מאליו. גם הוא ניתן לנו בטובו של האל, וגם עליו אנו שמחים ומודים. הסוכה מספרת לנו שאנו מוקפים בחסד, בחג הסוכות ובכל השנה. על כך אנו שמחים ומודים!

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת כי־תצא

ירושלים
כניסה:
18:07
יציאה:
19:22
תל אביב
כניסה:
18:31
יציאה:
19:24
חיפה
כניסה:
18:18
יציאה:
19:24
באר שבע
כניסה:
18:30
יציאה:
19:24

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ב בתשרי ה׳תשפ״ד
ספטמבר 27, 2023
דווקא בזמן השמחה הזה אנו נקראים לצאת מן הבית ולשבת בדירת הארעי – הסוכה. זאת משום שמסר חשוב מאוד אנו נדרשים
י״ז בתשרי ה׳תשפ״ג
אוקטובר 12, 2022
כיצד נוכל לחגוג את הברית עם א-לוקים? כיצד נבטא את השמחה והזכות להיות יהודי? מהי הדרך המתאימה לחגוג את
י״ג בתשרי ה׳תשפ״א
אוקטובר 1, 2020

סוכות – תשפ"א

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

החג השמח ביותר בלוח השנה היהודי הוא החג הקרוב:

כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019
סוכות  תשע"ח הרב שמואל רבינוביץ  רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים 'חג הסוכות' אותו נחגוג בימים הקרובים, הוא חוליה מרכזית
ג׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 9, 2024
במהלך החג נוהגים אלפים להתפלל בבוקרו של חג השבועות תפילת ותיקין ברחבת הכותל המערבי, ורבים אחרים עושים זאת במהלך
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
כ״ב בכסלו ה׳תשפ״ד
דצמבר 5, 2023
אנו, מציעים לכם פעילות מהנה המאפשרת להורים ולילדים הפוגה בטוחה, חווייתית ומעשירה, שבצידה גם צבירת כוח ותעצומות נפש להמשך
ו׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 15, 2024
תחת כיפת השמים והגשם הירושלמי, בא"ח גבעתי בטקס השבעה ראשון במעמד אלפים מאז פרוץ המלחמה. השבעה באח גבעתי בתאריך
ד׳ בשבט ה׳תשפ״ד
ינואר 14, 2024
הטקס ההתקיים בתאריך 03/07/2024 מהשעה 18:00 עד השעה 20:00
כ״ה באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
אפריל 4, 2024
ביקור מרגש של הסנטור ג'יימס לננקפורד, רנדי ובר, מורגן גריפית' וברנדון וויליאמס
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 7, 2024
בשנת 2018 יצחק הגיע יחד עם נכדו לחגיגת חלאקה בכותל המערבי הוא לא הסתיר את התרגשותו מהמעמד
כ״ט באב ה׳תשפ״ד
ספטמבר 2, 2024
מאז שעות הצהריים המוקדמות, אלפים מכל העדות והחוגים נהרו לרחבת הכותל המערבי לתפילת יום כיפור קטן, ובתפילות לחזרתם של
כ״ט באב ה׳תשפ״ד
ספטמבר 2, 2024
כאשר יש לאדם טובת הנאה מפסיקה מסוימת, זה יכול להוביל אותו בשני מסלולים ששניהם פסולים
כ״ו באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 30, 2024
לא לחינם נפטרה מהעולם בשבת שבה אנו קוראים בפרשת השבוע על מצוות הצדקה
כ״ה באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 29, 2024
כמדי שנה הגיעו ילדי קייטנת 'עזר מציון' לרחבת הכותל המערבי לתפילה עוצמתית ושירה מרגשת. צפו בשירת 'אחינו כל בית
No more articles to load

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

הזמן סיור ליחידים

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .