חיים בחסד סוכות

סוכות תשע"ט

והנה, דווקא בחג הסוכות שבו אנו מצווים "ושמחת בחגך" (דברים טז, יד), אנו מערערים על כל ההיבטים של ה'בית'. אנו אוכלים, ואף ישנים, במבנה זמני שאיננו מוגן, שתקרתו ארעית ואיננה אטומה.

מדוע אנו יושבים בסוכה בחג הסוכות? את התשובה לכך נוכל למצוא, כמובן, בתורה:

"בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות – למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה' אלוהיכם."
(ויקרא כג, מב-מג)

מעניין להבחין כי בחג המקביל לחג הסוכות, הלוא הוא חג הפסח, שגם אותו אנו חוגגים בהקשר ההיסטורי של 'יציאת מצרים', אנו מערערים על מושג-יסוד אנושי נוסף: המאכל. בשבעת ימי חג הפסח אנו נמנעים מאכילת חמץ, כלומר, מאכילה של מוצרי דגן שעברו התפחה, ואנו מסתפקים באכילת מצות המוגדרות כ"לחם עוני".

מה יש בו, בזיכרון ההיסטורי של יציאת מצרים, שמבקש לערער את מושגי היסוד האנושיים ? דיור ומאכל? אם נשתמש בתיאוריית הצרכים של מאסלו, נגלה כי החגים הנחוגים בהקשר של זיכרון יציאת מצרים, מבקשים לערער את הרמה הראשונה והבסיסית של הצרכים האנושיים: בחג הסוכות אנו 'מאבדים' את הבית לטובת הסוכה; ובחג הפסח אנו 'מאבדים' את המזון לטובת המצה.

דומה כי המסר הראשוני של חגים אלו, הוא המאבק בהיבריס האנושי. הגאווה וגבהות הלב, המציגים את ה'עכשיו' במנותק מן העבר, הן תכונות שהתורה מבקשת לעקור מלבו של האדם. לפיכך, עלינו לזכור כי בעבר הרחוק, בעת שהתגבש העם היהודי ויצא לחירות, היינו נטולי מזון ונטולי בית, אבותינו נדדו במדבר והיו תלויים בחסדיו של אלוהים. עלינו לזכור זאת כדי שלא נהפוך לאטומים ומנותקים, כדי שלבנו יהיה פתוח למחסורו של הזולת ולצרכיו הבסיסיים.

זהו, ללא ספק, מסר חשוב ועקרוני שהרלוונטיות שלו לא פגה באלפי השנים שחלפו מאז יציאת מצרים.

אך אין זו תשובה מספיקה, שכן ימים אלו שבהם אנו נוטשים את המאכל הבסיסי ואת הבית הקבוע, אינם ימים רגילים; הם חגים. כלומר, אין זה מסר חינוכי בלבד, אלא סיבה לשמחה; בפרט חג הסוכות שמהווה עד ימינו מוקד של שמחה מיוחדת.

התשובה לכך היא שנטישת הבית איננה מבטאת בשלמות את המסר של חג הסוכות. אם נתבונן בפסוק שציטטנו: "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל", נבחין כי הסוכה מייצגת את ההישענות על חסדו של אלוהים, המיטיב עם האדם ומספק לו את צרכיו. ניתן לומר כי בחג הסוכות אנו נוטשים את הביטחון ? המוגבל ? שלנו ביכולת האנושית להשיג שלווה ומוגנות, ועוברים לסוכה המייצגת את הביטחון ? שאיננו מוגבל ? בחסדו של אלוהים ובטובו.

הישיבה בסוכה במשך שבעה ימים, היא סיבה טובה לחגיגה, שכן בימים אלו אנו נזכרים כי גם הבית הקבוע איננו מובן מאליו. גם הוא ניתן לנו בטובו של האל, וגם עליו אנו שמחים ומודים. הסוכה מספרת לנו שאנו מוקפים בחסד, בחג הסוכות ובכל השנה. על כך אנו שמחים ומודים!