ניצחון יום-יומי

 פרשת בלק תשע"ח הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים הסיפור אותו מספרת פרשת השבוע, חריג בנוף המקראי. הוא עוסק בקוסם אלילי ? בלעם - ובניסיונותיו להמיט על עם ישראל אסון באמצעות כוחו המאגי, ניסיונות שכמובן לא צלחו. לפני שנתעמק במשמעות דבריו של אותו קוסם, הבה נפנה לסיפור עצמו.
hamachtzeva
ובכן, עם ישראל עומד לקראת סיום המסע ממצרים לארץ ישראל. בקרבת הגבול המזרחי-דרומי של ארץ ישראל, שוכנת ארץ מואב, ועם ישראל מתקרב אליה, מה שמעלה חשש כבד בלבם של המואבים. הם חוששים שעם ישראל יכבוש את ארצם, ויודעים שמאבק צבאי איננו הדרך המובטחת והמוצלחת להתמודד מול עם ישראל לאור הניצחון בעבר מול עמלק, ופונים למאבק מסוג אחר: מאבק בין כוחות עליונים, מאגיים.

למעשה, עם ישראל כלל לא היה מעוניין בארץ מואב. להיפך. משה נצטווה: "אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלמה, כי לא אתן לך מארצו ירושה" (דברים ב, ט). אך המואבים לא ידעו זאת, או שלא האמינו, ופנו לקוסם המפורסם בעולם העתיק, בלעם בן בעור. קוסם זה נודע ? לפחות בדמיונם של עמי המזרח הקדום שבכוחו לחולל ניסים באמצעות הדיבור. הוא היה מברך או מקלל, והמואבים ייחסו לדיבוריו משמעות רבה.

לאחר וויכוח קצר יצא בלעם לעבר מואב, לא לפני שאלוהים התגלה אליו (!) והסביר לו שבמקרה הזה, אין לו שום סיכוי להצליח. אתה יכול לרצות לומר מה שתרצה, אך פיך לא יהיה בשליטתך ? "אך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה" (במדבר כב, כ). בלעם יוצא לדרך, ולאחר דרמה שהיא סיפור העומד בפני עצמו, כשהוא מתמודד מול האתון ומול מלאך, הוא מגיע למואב ויוצא יחד עם בלק לראות את המחנה העצום של עם ישראל, ולקלל אותו.

שוב ושוב הוא מנסה לקלל, אך מפיו יוצאות ברכות במקום קללות. ברכות אלו מעניינות מאוד, שכן כאמור, לא בלעם הוא שיזם אותן אלא אלוהים הכניס אותן בפיו. נתבונן במשפט אחד מתוך ברכות אלו:

"הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא."
(במדבר כג, כד)

רוב הפרשנים ביארו ברכה זו כרומזת על העתיד הקרוב שציפה לעם ישראל. הן העם עמד לפני הכניסה לארץ כנען, שם מחכים לו עמים וממלכות שלא יקבלו את פניו בברכה. מאבק קשה נכון לעם עם כניסתו לארץ כנען, ובלעם מתנבא ? בעל כורחו ? כי עם ישראל יקום על אויביו כאריה, ינצח אותם ויכבוש את ארצם.

אך פרשן התורה הדגול, רש"י (רבי שלמה יצחקי, צרפת, המאה ה-11) ראה בברכה זו רמז למאבק מסוג אחר, וכך פירש אותה:

"כשהם עומדים משנתם בשחרית, הם מתגברים כלביא וכארי לחטוף את המצוות: ללבוש טלית, לקרוא את 'שמע ישראל' ולהניח תפילין."

הניצחון עליו מדבר בלעם, מלמד אותנו רש"י, איננו חד-פעמי, ואיננו סיפור היסטורי על העבר הרחוק. הוא ניצחון יום-יומי, שמתרחש כאן ועכשיו בלבו של כל אדם. ניצחון שתמיד יקדם לו מאבק, קטן או גדול, בין העצלות והדחיינות ובין תחושת החובה והנאמנות לקיום המצוות; בין הנטייה הטבעית ובין תפיסת עולם ערכית.

נשים לב שרש"י איננו מתאר מצוות נדירות שאדם מקיים במשך חייו, אלא מתמקד במצוות שבכל בוקר: לבישת טלית, קריאת שמע והנחת תפילין. בכל בוקר אדם פותח דף חדש בחייו. כיצד ייראה היום הזה? מה יהיה הקו המנחה שלו? מי ישלוט ביום הזה ? היצרים או הערכים?

בכל יום אדם בוחר את בחירת חייו: להיות שפל או מרומם, ללכת אחר הרצון או אחר האמונה. זהו מאבק, והמילים ששם אלוהים בפיו של בלעם מבטיחות את הניצחון: העם הזה, העם היהודי, הוכיח שאכן הנבואה התגשמה. אלפי שנים הוא שמר על זהותו, על נאמנותו לערכי התורה ולקיום המצוות, ואנו, חוליה בשרשרת מדהימה זו ? מצטרפים אל הניצחון הקטן, אך המשמעותי, ובוחרים בכל בוקר מחדש להיות בני אדם ערכיים ויהודים נאמנים.

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת ויקהל

ירושלים
כניסה:
17:11
יציאה:
18:28
תל אביב
כניסה:
17:35
יציאה:
18:30
חיפה
כניסה:
17:22
יציאה:
18:30
באר שבע
כניסה:
17:34
יציאה:
18:30

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
לשם מה התורה מספרת לנו את סיפורו של בלעם? וכי הייתה לעם ישראל סיבה אמיתית לחשוש מפני קללתו של בלעם?
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ג
יוני 27, 2023
כאשר אנו מדברים על ערכים – האם אנו מתכוונים באמת לערכים או שאנו מאמצים את הערכים שעונים על צרכים
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ב
יולי 6, 2022
לאחר כמה תלאות מייגעות בדרך מגיע בלעם אל מואב ופותח בסדרה של פעולות שנועדו, לדעתו, לסייע לו לגבור על
י״ג בתמוז ה׳תשפ״א
יוני 23, 2021
פרשת בלק -תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
השבוע נקרא בבית הכנסת את פרשת 'בלק'. בפרשה
י״ב בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 14, 2024
הטקס ההשבעה ההתקיים בתאריך 28/10/2024 מהשעה 15:30 עד השעה 20:00
י״ג בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 13, 2025
עדכון עבודות ברחבת הכותל המערבי הקרן למורשת הכותל המערבי מודיעה כי במסגרת תהליך פיתוח ושדרוג רחבת הכותל, החל מהיום
י״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 28, 2024
קשה לתאר במילים את עוצמת המעמד שזכינו בתוך רבבות עם ישראל להיות חלק ממנו במוצאי תענית אסתר השנה בכותל
כ״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
אוגוסט 4, 2024
תפילה ייחודי ויוצא דופן בהובלת הרבנית ימימה מזרחי לכ-100 ילדים שאיבדו בן משפחה קרוב במלחמת חרבות ברזל.
ל׳ בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 31, 2024
שגרירים רבים ממדינות בעולם השתתפו במעמד – הדלקת נר שביעי של חנוכה ברחבת הכותל המערבי הערב בסימן 'המאבק באנטישמיות'
ו׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 14, 2024
ערב יום העצמאות ה-76 למדינת ישראל בכותל המערבי: אלפים השתתפו הערב בתפילה חגיגית ומיוחדת שהתקיימה ברחבת הכותל בהשתתפות רבנים,
כ״ז בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 28, 2024
במעמד הדלקת נר רביעי של חנוכה הערב ברחבת הכותל המערבי השתתפו: רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים הרה"ג שמואל רבינוביץ
א׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 9, 2024
הבוקר, ראש חודש ניסן, הוצבו בכותל המערבי כדי חרס ובהם נטועים עצי פרי, לטובת 'ברכת האילנות' עבור עולי הרגל
י״ח באדר ה׳תשפ״ה
מרץ 18, 2025
פרשת ויקהל מלמדת אותנו שכאשר נתינה נובעת מלב אוהב, היא בונה משכן של אהבה והרמוניה – הן במקדש והן
י״ג באדר ה׳תשפ״ה
מרץ 13, 2025
פרשת כי תשא עוסקת בחטא העגל ובתפילתו של משה, שמדגיש כי עקשנותו של עם ישראל היא סוד הישרדותו ונאמנותו
י״ב באדר ה׳תשפ״ה
מרץ 12, 2025
לראשונה בחייהם, נערים ונערות מאירופה נגעו באבני הכותל, צעדו בתהלוכה מוזיקלית, הניחו תפילין, עלו לתורה וקיבלו פמוטים בטקס מרגש
י׳ באדר ה׳תשפ״ה
מרץ 10, 2025
פורים מלמד אותנו לבקש מאלוקים ישועה בלי היגיון ובלי תנאים, כמו ילד הפונה לאביו, מתוך אמונה שרק הוא יכול

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .